אושר החוק של שלי, גלאון ובן ארי להענקת סל שירותים לנשים מוכות: "בשורה חשובה במאבק ארוך"

27 ביוני, 2017

שלי נאמה במליאה במסגרת העברתה בקריאה שנייה ושלישית של הצעת החוק עליה היא חתומה, יחד עם חברות הכנסת זהבה גלאון ("מרצ") ומירב בן ארי ("כולנו"), שבמרכזה הענקת סל שירותים ייעודי לנשים מוכות. מתוך הדברים (לצפייה):

"אני אומנם חתומה על החוק הזה, ואני מודה בראש ובראשונה לחברתי חברת הכנסת זהבה גלאון, וגם לחברת הכנסת מירב בן ארי, על כך שצירפו אותי לחוק הזה, אבל האמת צריכה להיאמר, זהבה, את הייתה המנוע מאחורי החוק הזה, ולא הרפית ממנו ולו לרגע. אני רוצה להודות לך, גם ליושב-ראש הוועדה, אלי אלאלוף, על הנכונות שלך.

מדובר בשמחה קטנה, שמחת עניות, אפשר לומר, על רקע גל הרציחות שאנחנו עדות לו שוב ושוב. את יודעת, אני אספר חוויה אישית שלי. כשהגשתי לראשונה, לפני המון המון שנים, יותר מ-20 שנה, את התוכנית "הכול דיבורים" בקול ישראל, הקדשתי תוכנית שלמה לבחורה צעירה שנשרפה למוות על-ידי החבר שלה בירושלים. זה היה נורא נורא חריג ונורא ביזארי להקדיש לזה תוכנית שלמה, והיו כאלה שחשבו שזו הייתה טעות לתת לי תוכנית אקטואליה מרכזית כשאני מתעסקת בשטויות כאלה. אני אלך עוד כמה שנים אחורה, הרבה שנים אחורה, לפני שכולנו חשבנו להיות חברות כנסת, ואספר על חברת הכנסת שולמית אלוני, שעמדה כאן ונאמה על נשים מוכות, והכנסת כולה לעגה לה וצחקה לה, ואמרה שהיא מחרבת את שמחת הפיוס בין בני הזוג.

אז כשאנחנו מסתכלים על ההיסטוריה הרחוקה הזאת, כשרצח של אישה בידי בעלה, אחרי כמובן שהיא חטפה ממנו מכות רצח לאורך השנים, זכה במקרה הטוב לכותרת "רצח על רקע רומנטי", בעמודים האחוריים, לעומת המודעות היום, באמת עשינו כברת דרך עצומה. עצומה.

אבל אין לנו מה לשמוח, אפילו לא בשמחת המעט של החוק הכל-כך-כל-כך חשוב ואנושי הזה, כי הרציחות עודן נמשכות, ונשים עודן נופלות קורבן, בכמויות שלא פוחתות, לצערי, עם השנים, לאלימות מתמשכת. צריך לזכור, יש כ-200,000 נשים מוכות בישראל. הן נתונות לטרור, וכשהן נרצחות – לא באים להלוויה שלהן, וראש הממשלה לא נושא נאום חמור סבר, והשר לביטחון פנים לא מכנס ישיבה מיוחדת של צמרת המשטרה, והמוות שלהן עובר כאילו הוא חסר משמעות. הן קורבן, עדיין, לפטריארכיה, שבה יש גברים הסבורים שנשים הן הרכוש שלהן.

המאבק למיגור התופעה הזאת הוא ארוך מאוד, אבל החוק הזה הוא בשורה מאוד חשובה, ושוב, אני רוצה להודות לך, זהבה. תודה רבה".