"תומכת באבי גבאי בלב שלם. הוא גילה אומץ יוצא דופן ברגעי המבחן"

7 ביולי, 2017
האזינו:

שלי התראיינה לירון וילנסקי וקובי סודרי בגלי צה"ל, בעקבות הכרזת התמיכה שלה באבי גבאי לקראת הסיבוב השני בבחירות לראשות מפלגת העבודה. מתוך הדברים:

"וילנסקי: אמנם רק עכשיו הודעת פומבית, אבל כל הזמן דובר על כך שמאחורי הקלעים האנשים שלך דחפו אותו גם בסיבוב הראשון. זה נכון?

שלי: זה נכון. באופן טבעי, רוב האנשים שמזוהים איתי – ואנחנו צועדים יחד דרך ארוכה – באינטואציה שלהם, במחשבה שלהם ובהחלטה שלהם, תמכו באבי גבאי. אבל אני חייבת לומר שהיו גם אנשים שלי שתמכו במתמודדים אחרים וישבו במטות שלהם. כולם קיבלו ממני את ברכת הדרך – אנחנו לא צבא, מדובר באנשים חושבים.

וילנסקי: אז למה לא הודעת על התמיכה בו מתחילת הדרך?

שלי: ראשית, באמת הייתה לי התלבטות מסוימת. שנית, חשבתי שמתמודד חדש – ואבי הוא מתמודד חדש, שהביא תוצאה מדהימה ויוצאת דופן – כן צריך להוכיח את היכולות שלו בעצמו, עם הכוחות של עצמו. הוא עשה את זה 'ביג טיים', כמו שאומרים. אני הצבעתי בשבילו בסיבוב הראשון, אבל התמיכה הפומבית שלי, שיש לה קצת יותר כוח ומשמעות, ניתנת בסיבוב הזה. אני חייבת לומר שהיא ניתנת בלב שלם. אני יודעת שהשם שאני אלחץ עליו בקלפי, 'אבי גבאי', זה שם שאני מאוד שלמה עם התמיכה שלי בו. הוא איש נקי כפיים, אינטליגנטי וישר בצורה יוצא דופן וחריגה, אמיץ מאוד, ואני הייתי אותו ברגעי מבחן. אני בטוחה שבחירה בו תעשה טוב למפלגה שלי, וגם למדינת ישראל.

סודרי: אבל עדיין, בפוסט התמיכה שכתבת היום, את מסייגת ואומרת שישנם דברים שבהם את לא מסכימה איתו. במה?

שלי: טוב, קיצרת מאוד, זה אחרי ערימה ארוכה מאוד של שבחים לתפקודו... אבל אני מסבירה: הרטוריקה שלנו שונה; אנחנו לא באים בדיוק מאותו בית גידול אידיאולוגי. אבל בסוגיית מתווה הגז, למשל, שזאת לא איזו נקודת חן כלשהי, אלא חתיכת פרויקט ענק, כשממשלה שלמה בחרה להתנהג כמו שלושת הקלפים - לראות, לא לשמוע, לא לדבר, ולקדם מתווה שהוא בלתי סביר...

סודרי: את לוקחת אותי לאיפה שאת כן מסכימה איתו. אני שאלתי במה את לא מסכימה איתו.

שלי: אז הנה, אני אומרת לך איפה אנחנו מגיעים ממקומות שונים, ובכל זאת נפגשים בנקודת הביצוע. כשמצאנו את עצמנו נאבקים כתף על כתף על מתווה הגז, אני באתי ממקום האידיאולוגי שאומר שמשאבי הטבע של המדינה שייכים לכולם. הוא, שבא מהסקטור העסקי, דיבר בשפה אחרת: הוא אמר שזאת עסקה איומה ונוראה...

סודרי: אנחנו שואלים במה את לא מסכימה איתו. לא במה המוצא שונה.

שלי: אז אני אומרת: הרטוריקה באמת שונה – הוא מגיע מהסקטור העסקי. אבל בעיניי זה המבחן האמיתי: דיבורים וסיסמאות אפשר להשמיע בלי סוף. דווקא הנקודה הזאת היא המשמעותית - הוא הגיע מהנימוק העסקי, שמדובר בעסקה איומה, בה המדינה, שיש לה כוח, צועקת כמו איזה רוכל 'תקנו את הסחורה שלי בזול, כי אני לא יכולה', ואני הגעתי ממקום מאוד שונה, ובכל זאת מצאנו את עצמנו באותה מסקנה בדיוק. וזה מה שכתבתי בפוסט התמיכה: למרות שהשפה שלנו היא לא דומה, הרגעים האמיתיים, רגעי האומץ הנבחנים אצל בן אדם, ניקיון הכפיים, היושר שלו, הנכונות שלו לצאת מול המערכת גם אם זה לא משתלם לו פוליטית - אלו בעיניי רגעי המבחן.

וילנסקי: כשמצביעי מפלגת העבודה באים להצביע, הם רוצים להצביע למי שיהיה מועמד לראשות הממשלה. אבי גבאי, עם הניסיון שיש לו, יכול היום להיות ראש ממשלה בישראל?

שלי: אני משוכנעת שכן. הוא מצויד בכל הכישורים, ברזומה. נכון שהניסיון הפוליטי שלו הוא קצר יחסית, אבל אין ספק שהוא אדם ראוי מאוד. אני מאוד מאמינה באנשים שיש להם קצת פחות ניסיון פוליטי, אבל כל הניסיון שיש להם הוא מעולה, מאשר אנשים שיש להם ניסיון ארוך-ארוך, והניסיון הזה הוא לא טוב.

סודרי: ראיינתי אתמול את השר אלי כהן מ"כולנו", שיש לו כברת דרך פוליטית עם אבי גבאי. הוא טען שהיה ברור להם שכהונתו של אבי גבאי ב"כולנו" תהיה קצרה, כי הוא "איש שמאל". זה נכון?

שלי: אם אתה מבקש ממני למקם אותו במפה הפוליטית על סמך ההיכרות שלי איתו, אני חושבת שהוא שייך למרכז-שמאל. הדעות שלו מתונות, פרגמטיות מאוד, והוא מאוד מתאים בעמדותיו המדיניות למפלגת העבודה – בזה אין שום ספק.

סודרי: אז נכון יהיה לקרוא לו "סמולן" בקמפיין של הליכוד.

שלי: בקמפיין של הליכוד גם בוגי יעלון ורובי ריבלין הם שמאלנים, אז זה מועדון מאוד רחב...

וילנסקי: תראי, תוך כמה שבועות את מוצאת את עצמך שוב מול המנגנון של ניסנקורן.

שלי: אני לא רואה את זה ככה. אני מקווה שתאמינו לי שקיבלתי את ההחלטה ממש בראש צלול, בדעה צלולה. אני אוהבת את המפלגה שלי, אני מסתייגת מהלעג שלועגים לה. אני חושבת שיש לה תקווה ושיש לה מקום עצום בציבוריות הישראלית.

וילנסקי: אבל אני רוצה להתמקד במאבק מול עמיר פרץ וניסנקורן, שבא למסיבת העיתונאים שלו. אלו בעצם ההסתדרות והמנגנון שיהיו אצל עמיר פרץ.

שלי: תשמע, אני חושבת שזה לגיטימי בעולם הפוליטי. אין לי טענות לאף אחד. זכותו של כל אדם, כל גוף וכל ארגון לבחור במי שהוא רוצה.

וילנסקי: אבל יש סיכוי מול המנגנון הזה?

שלי: כן, אני חושבת שיש סיכוי מאוד גבוה, כאן לא מאיימים על מטה לחמם של עובדים, כמו שהיה בהסתדרות. גם אם להסתדרות יש מפקד מסוים בתוך מפלגת העבודה, הוא עדיין  מינורי, ואפילו יותר קטן מהמפקד שאבי גבאי הצליח לייצר בכוחות עצמו, מאז שנכנס למפלגת העבודה. אני לא מזלזלת, חלילה, כל תמיכה היא תמיכה משמעותית וגם לגיטימית, ואני גם לא חושבת שזה יהיה פשוט - זה קרב מאוד מרתק ומאבק פוליטי מאוד מעניין. אני מציעה לכל מי שאכפת לו - וזאת קריאה לתומכי שני האנשים שלו, שהם אנשים טובים - לא להיות אדיש, לא להיות שאנן, לצאת מהבית, ללכת לקלפי ולבחור את מי שינהיג את המפלגה שבעיניי היא הכי חשובה והכי רלוונטית לפוליטיקה הישראלית.

סודרי: בואי נדבר על היום שאחרי: יהיה מי שיהיה יושב ראש המפלגה, איך הוא מצליח להגדיל את הבסיס שלכם? וקחי שאלת משנה: האם השילוב הזה שנקרא "המחנה הציוני" צריך להמשיך התקיים, או שהגיע הזמן לגירושין?

שלי: אלו שתי שאלות שונות, ואענה לך על השנייה קודם: אני מאוד מרוצה במסגרת הזאת. אני מאוד אשמח אם ציפי לבני תישאר בתוך הגוף הזה. אני חושבת שהיא שותפה חשובה וראויה. אני חושבת שלאבי גבאי יש את התכונות גם להביא קהלים חדשים וגם לשמור על הבייס שבורח מאיתנו ליאיר לפיד וחונה אצלו שם. הוא לחלוטין יכול, בפרופיל האישי שלו, בהתנהלות שלו ברזומה, באופן בו הוא מתבטא ובחיבה שיש כלפיו בציבור הזה, גם להחזיר את הבסיס הביתה, וגם להרחיב מעבר לכך. אני חושבת שיש לו היכולות לכך. להצביע בשבילו זה להצביע עבור תקווה במפלגה שלי.

וילנסקי: אני יודע שבפוליטיקה משתנים דברים, אבל חזרתי ל-2005. עמיר פרץ הוא זה שהביא אותך לפוליטיקה.

שלי: זה נכון. הצטרפתי למפלגת העבודה כי מאוד הזדהיתי עם הדרך שלו, במשך עשרות שנים.

וילנסקי: דיברת ככתבת בדרום. סיפרת שאת כל כך מזדהה איתו, בכל ניואנס איתו.

שלי: נכון, ואני יכולה לפרט את כל תולדות העשור שחלף מאז. אבל אני לא אעשה את זה.

וילנסקי: אז למה את לא תומכת עכשיו בעמיר פרץ?

שלי: אני ממש לא מעוניינת לומר למה לא, וכיוון שזה קמפיין של אבי גבאי, אני לחלוטין מתיישרת באהבה עם רוח הדברים שהוא מבקש שיהיו בקמפיין הזה. עם כל הדברים המכוערים שהיו בסיבוב הראשון, הוא הצליח לא להיגרר להשמצות בעצמו. הוא מאוד מבקש שזה יהיה גם עכשיו. אני גם לא רוצה לומר למה לא – אני רוצה לומר למה כן. אני חושבת ששניהם אנשים ראויים, ושוב, אני מקווה שהמצביעים יבואו בהמוניהם להצביע עבור האדם שבו הם מאמינים.

סודרי: רק דבר אחד אחרון: כן או לא לקואליצייה עם נתניהו? מה אבי גבאי חושב בעניין הזה?

שלי: ברור שלא, זה מובן מאליו. אנחנו עכשיו רגע אחרי הפריימריז, ואנחנו נערכים להיות אופוזיציה חזקה ולוחמת ולהחליף את השלטון.  אין מקום לדיבורים האלו בפאזה הזאת של החיים הפוליטיים שלנו.

וילנסקי: את באמת מאמינה שזה יהיה בסגנון נאה וטוב יותר מאשר הסיבוב הראשון, או שתוך יומיים ישכחו את זה?

שלי: אני מקווה ואעשה כל שביכולתי כדי שכך יהיה".

להאזנה לראיון המלא: