"התחרות של נתניהו עם הכוחות שמאתגרים אותו מימין מובילה אותנו לסחרור מסוכן"

28 ביולי, 2017

שלי התראיינה לתכנית "אור ומיה" בערוץ 10, בהגשת אור הלר ומיה זיו-וולף, על רקע הבעירה הביטחונית ששררה בשבועות האחרונים. בדבריה התמקדה שלי באופן בו בחרה ממשלת נתניהו להתסיס את השטח עוד יותר, לשם צרכים פוליטיים. מתוך דבריה (לצפייה):

"הלר: ניסינו קודם לתת ציונים לשבוע הזה מבחינת ראש הממשלה. מה דעתך?

שלי: טוב, זה היה שבוע מטורלל לחלוטין, עמוס בשורת החלטות כושלות שאפילו לא היו החלטות, כי הן התגלגלו מעצמן. אם אני צריכה לבחור את תמונת השבוע, אז זאת התמונה בה המאבטח חוזר מירדן וראש הממשלה מקבל אותו בקבלת פנים מפוארת וחגיגית, טורח לתקשר את המפגש הזה, משל קיבל איזה גיבור צל"שניק ששב משדה הקרב...

זיו-וולף: השוו את זה למבצע אנטבה...

הלר: אז מה, אלו צרכים פוליטיים לדעתך? לקרוץ לימין?

שלי: כשאני ראיתי בפעם הראשונה את הצילום הזה בציוץ של שמרית מאיר בטוויטר, חשבתי שזה פייק. שלא יכול להיות שראש ממשלה בישראל, באווירה כל כך טעונה ובשטח בוער, מפרסם בציוץ בערבית את תמונת המפגש עם המאבטח. לגבי הסיפור עם המאבטח, אנחנו לא יודעים בדיוק מה קרה שם. אנחנו יודעים שנהרג אדם חף מפשע שהוא ביחסים מצוינים עם הקהילה הדיפלומטית הישראלית בירדן. אנחנו יודעים שהסיטואציה רגישה, ושירדן, במסגרת אותם יחסים דיפלומטיים מצוינים שיש לנו איתה, שחררה אותו. למה לתקוע אצבע בעין למלך עבדאללה, שהוא ידידנו? למה בשבוע של בעירה כל כך גדולה אי אפשר להתאפק, ובעבור פוטו-אופ אחד, מנכר עינים, מיותר וטיפשי, להלהיט את השטח?

הלר: אז את קושרת את זה פוליטית לסיפור המגנומטרים? זאת אומרת, 'התקפלתי במגנומטרים, אז אני רוצה להיראות גבר-גבר שמחלץ את בחורינו המצוינים'?

שלי: יש הסבר אחר למעשה איוולת כזה? אפשר להגיד הרבה דברים על ראש הממשלה – טיפש הוא לא; הוא אדם מאוד אינטליגנטי. הוא יודע מה התמונה הזאת תעשה, ובכל זאת מקבל החלטה פוליטית, תדמיתית ופופוליסטית על חשבון אזרחי מדינת ישראל. אני יודעת שזה נשמע חריף, אבל מדובר בחבית חומר נפץ שמתחתיה בוערת מדורה. לשפוך עוד ועוד שמן למדורה הזאת זה חוסר אחריות והפקרות.

זיו-וולף: אז הוא מרגיש שהאדמה רועדת פה, ולמרות שהאדמה רועדת גם מסביבנו, ואולי בכוחות גדולים יותר, קודם יותר חשוב לו לייצב את עצמו, כאן?

שלי: כן, כי הסיטואציה הפוליטית היא מאוד קשה למדינה ולביטחונה. ראש הממשלה, שבעצמו נעוץ בימין אידיאולוגית, מאותגר כל הזמן מימין, והוא צריך להוכיח שהוא יותר ימני מהם. זה תחרות שמובילה אותנו לסחרור מסוכן, ושכל גורמי הביטחון אומרים שהוא מסוכן, ושהם מתריעים מפניו שוב ושוב. פתאום השב"כ נהיה 'עוכר ישראל' ו'שמאלן', כיוון שהוא מתריע מפני התקלחות. אנחנו במצב מאוד נפיץ, ונדרשת כאן הרגעה של השטח. אגב, שני החוקים המיותרים, המקוממים והגזעניים, שגם הם אצבע בעין בפני עצמם – חוק ירושלים וחוק הלאום – גם הם היו עוד אבק שריפה לתוך הבעירה הזאת.

הלר: אז לו היו ראש הממשלה אבי גבאי ושרת האוצר שלי יחימוביץ', כיצד הם היו מנהלים את המשבר הזה?

שלי: בוא נתחיל מההתחלה שלו: ראשיתו בפיגוע קשה מאוד, בו נהרגו כמיל והאיל, שני שוטרים דרוזים. זה דבר שהוא נוראי, ופיגוע קשה ומכמיר לב. אני רוצה לומר ביושר: הצבת המגנומטרים הייתה החלטה סבירה באותו הרגע. אף אחד גם לא הביע כלפיה התנגדות מאוד גדולה. זאת הייתה החלטה הגיונית – לא סגו את הר הבית אלא הציבו מגנומטרים. זה קיים בכל מקום; כל אדם בר דעת חשב שזה הגיוני, ולא חשב שמדובר באסקלציה. אבל מקץ כמה שעות, התברר שזאת הייתה שגיאה.  החל מהרגע שהתברר שזאת הייתה השגיאה, ושאנחנו בתוך פיגוע מתגלגל, ממש ככה, ושהשטח בוער, אפשר היה במחילה לוותר על הכבוד הלאומי בדמות המגנומטר. המגנומטר הוא לא סלע קיומנו; זה לא סימבול לציונות ולתקומת העם היהודי בארצו; וזה גם לא אמצעי הביטחון האולטימטיבי, שבלעדיו תושמד מדינת ישראל. אפשר היה לגלות קצת שום שכל ופשוט להוריד אותם. במקום זה התבצרנו במלחמת 'שלום המגנומטר', עד למצב שכבר אי אפשר היה יותר. במידה רבה, ירדן הורידה אותנו מהעץ. הרי אנחנו יודעים שכן הייתה התנייה. אז עשו לנו טובה והורידו אותנו מהעץ, אבל למה לחכות כל כך הרבה זמן אחרי שנעשית שגיאה? ולמה לפגוע באופן פומבי ובוטה כל כך בשב"כ? מישהו יודע כמה פיגועים נמנעים בזכות השב"כ? איזו עבודה נפלאה הם עושים?

הלר: אפרופו המאבטח, ראש השב"כ הוא זה שנסע בסוף לעמאן כדי למצוא פתרון בסבך הזה.

שלי: נכון, ואנחנו שומעים על פיגועים שמתבצעים – בוודאי הטבח הכל כך נורא שנעשה במשפחת סלומון האצילית והמקסימה – אבל אנחנו לא שומעים על כל הפיגועים שיכלו לקרות ושלא קורים. מי שמונע את הפיגועים האלו זה השב"כ. הפיגועים האלו נמנעים במידה רבה מאוד הודות לשיתוף הפעולה עם הרשות הפלסטינית, וגם כאן יש כבר בעירה גדולה. זה פשוט מצעד האיוולת. אין דרך אחרת לתאר את זה.

אור: אתמול ספי עובדיה פרסם סקר שלפיו הליכוד משיג 28 מנדטים, והמחנה הציוני 20. נראה שפוליטית, שנתניהו לא נפגע מהשבועיים האחרונים.

שלי: קודם כל, אני מרוצה מהסקר הזה כחברה מפלגת העבודה, כיוון שהוא בוודאי טוב לאין שיעור מהמצב שהיינו בו לפני חודש. אבל אני כן חושבת שיש כרסום מתמיד במעמדו של ראש הממשלה. יושבת כאן מי שאמונה על הרשתות החברתיות, ואני בטוחה שהיא יכולה לספר לכם על מה שכולנו רואים – המתקפות כלפיו, גם מימין, גם מתוך מפלגתו שלו, גדלות. אני מקווה שהוא ישלם מחיר פוליטי על שגיאותיו. מאוד פשוט".