שלי ב"העולם הבוקר": "הגיע הזמן שהממשלה תתחיל להתייחס לפיטורים המוניים כאל אסון לאומי"

3 באוגוסט, 2017

שלי התראיינה לתכנית "העולם הבוקר" בערוץ 2, בהגשת הילה קורח ואברי גלעד, בעקבות הודעת הנהלת "חיפה כימיקלים" על אודות סגירת מפעלי החברה בצפון ובדרום ופיטוריהם של 1,500 העובדים. בנוסף, התייחסה למהלך הפיטורים המקביל של 350 מעובדי חברת "טבע". מתוך דבריה (לצפייה):

"קורח: זה מה שקורה כשסוגרים את מפעל האמוניה, לא?

שלי: כן, רק שאפשר היה לפתור את הבעיה הזאת הרבה זמן קודם. אני חושבת שצריך להעלות את הרף ולהתייחס לאירוע הזה כאל אסון לאומי – לא פחות. פיטורים, רק בשביל אדם אחד, הם חורבן הבית. לא פחות מזה. זאת הטראומה השנייה בגודלה בחייו של אדם, אחרי מות אדם קרוב. מדובר בפירוק מוחלט, באנשים מבוגרים שכל חייהם עבדו במפעל הזה; הם לא ימצאו עבודה, נקודה. מדובר במשבר בסדר גודל לאומי, שאם הוא היה במישור הביטחוני, הקבינט המדיני-ביטחוני כבר היה מתכנס, וכבר היו מוצאים פתרון מהיר.

גלעד: אני מסתכל מה קרה כשפיטרו את עובדי רשות השידור, ומה קורה פה – כמה רעש היה שם, וכמה מעט רעש יש פה. זה דבר מדהים.

שלי: בתקופת משבר רשות השידור היה אותו משבר בדיוק, שגם בו הייתי מעורבת. כשהיו מראיניים אותי לגבי עובדי רשות השידור, הייתי מנסה לדחוף בכוח איזו מילה על "חיפה כימיקלים" בדרום ובצפון וזה היה 'טוב, יאללה, תסיימי את הדבר הזה ונחזור לדבר החשוב'. אבל יש דבר דומה בין שני מהלכי הפיטורים האלו – אלו פיטורים שאין בהם צורך. הרי בסופו של דבר, תהיה אמוניה במדינת ישראל. התעשייה זקוקה לה ביטחונית, כלכלית, מכל סיבה שהיא. העובדים האלו יפוטרו, הם יהיו בשר התותחים והם יישלחו הביתה, ובמקומם יביאו עובדים יותר זולים, אולי גם עובדי קבלן. לכן, הם בשר התותחים של המשבר המיותר הזה, שסופו היה ידוע מראש. ארבע שנים אנחנו יודעים שצריך לרוקן את מיכל האמוניה. הטרגדיה היא שיש פתרון. יש כמה פתרונות ביניים.

קורח: מה הפתרון?

שלי: הפתרון הוא להביא אמוניה בינתיים באוניות קטנות; אמוניה; הפתרון הוא מצוף ממנו תצא אמוניה; הפתרון הוא איזוטאנקרים שישנעו את האמוניה בלילה בצורה בטיחותית. היה גם פתרון עם ירדן שירד עכשיו מהפרק, וגם הוא היה סביר לחלוטין.

גלעד: עזבי אותנו מהפתרון עם ירדן עכשיו...

שלי: אבל יש פתרון אחד יציב, לתמיד, והוא הקמת מפעל אמוניה בגז טבעי, בטיחותי, ליד דימונה. המכרז הזה כשל. אתם יודעים למה המכרז נכשל? בגלל מתווה הגז, ובגלל שיש מחיר מונופוליסטי מטורף לגז בישראל. לכן, זה הפך את ההתמודדות במכרז לבלתי משתלמת בעליל. בסוף, אחרי רשלנות מזעזעת של המדינה, חוסר התגייסות ואימפוטנטיות – סליחה על המילה; ואחרי ניצול ציני של בעלים, שבשבילם המפעל הזה היה תרנגולת שמטילה ביצי זהב מדי יומו ביומו, עכשיו הם לא מוכנים לקחת על עצמם פתרון ביניים שבו הם לא יפסידו, אלא רק ירוויחו פחות. ומי משלם בסוף את המחיר? העובדים הכי מסכנים.

גלעד: עוד מילה: גם ב"טבע" יש בימים אלו פיטוריהם המוניים. 350 איש הולכים הביתה.

שלי: 350 איש הולכים הביתה, על לא עוול בכפם, כשאת השגיאות הניהוליות הקשות ביותר עשו הדירקטוריון וההנהלה. המנכ"ל ב"טבע" מרוויח 34 מיליון שקלים בשנה, וכל שדרת ההנהלה מרוויחה הון תועפות. אם הם קצת יתכווצו, אפשר יהיה לוותר על פיטורי 350 עובדים. ואגב, בכלל לא צריך לפטר אותם, כי במקביל לפיטורים כבר מתפרסמות מודעות דרושים לאותם מקצועות שבהם מפוטרים רק כדי להוכיח 'התייעלות'. כמו ב"חיפה כימיקלים", מדובר בפיטורים מיותרים שלא קשורים למצב הכלכלי של המפעל. ושוב, הקורבן הוא קורבן אדם, בני אדם. אני קוראת לראש הממשלה נתניהו ולשר האוצר לסיים את המשבר הזה היום. מדינה שיכולה גם להחליט לצאת למלחמה בלילה אחד, שזה דבר מאוד מורכב ויקר, יכולה גם לפתור משבר נורא כזה".