שלי ב"עושים סדר": "לקואליציה הנוכחית יש עוינות גורפת כלפי מוסדות שלטון החוק"

7 בנובמבר, 2017

שלי התראיינה לתכנית "עושים סדר" בערוץ 23, בהגשת בן כספית, בעקבות כניסתה לתפקיד יו"ר הוועדה לביקורת המדינה. בדבריה עמדה על חשיבותה של הוועדה ועל תרומתה למערכת שלטון החוק. מתוך דבריה (לצפייה):

"כספית: אמרת כשהתמנית לתפקיד שאם כל הוועדות היו פרוסות בפנייך, היית לוקחת את הוועדה לביקורת המדינה. ברצינות?

שלי: כן, ממש ברצינות. זאת ועדה שאני רוצה לעמוד בראשה כבר הרבה זמן, מהסיבה הפשוטה שהיא עוסקת בכל ענייני המדינה. אני כמובן יכולה גם לבחור את הדגשים, אם כי אני גם מחויבת לסדר היום ומחויבת לדוחות המבקר. בעצם זאת הוועדה היחידה שעובדת בצמוד מאוד למשרד מבקר המדינה ולמבקר המדינה, ובמידה רבה נהנית מהיכולת של הגוף המאוד מקצועי הזה לקבל מידע, בלי שום הסתרה. זאת ועדה עם הרבה כוח.

כספית: אז בדיוק על היכולת של הגוף הזה אנחנו מדברים, כי במקביל צצה לה ההצעה של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי למסגר את המבקר כמי שבא לבקר אירועים אחרי שהם נגמרו, ולא בזמן אמיתי. להגנתו אומר סמוטריץ' שכך היה נהוג עד לינדנשטראוס, ורק הוא שינה את הכללים.

שלי: טוב, בדבר אחד הוא צודק – אכן זאת הצעת חוק שקיימת כהצעת חוק כבר יותר מחצי שנה. צריך לשים אותה בקונטקסט המתאים, וצריך לומר באופן כללי: הממשלה והקואליציה האלו מאוד לא מחבבים את מוסדות שלטון החוק ואת שומרי הסף. יש להם עוינות מובנית כלפיהם. הם היו רוצים להחליש את הסמכויות שלהם באופן טוטאלי וגורף, בין אם זה היועץ המשפטי לממשלה, בין אם זאת המשטרה ובין אם מבקר המדינה, לצורך העניין.

לגופו של העניין, הביקורת של 'לא לבקר בזמן אמת', היא דבר אבסורדי. מחר, למשל, תהיה ישיבה של הוועדה לביקורת המדינה על דוח המבקר מלפני זמן מסוים שעוסק בתמותה של אלפים בבתי החולים בגלל זיהומים. אז למה נחכה בדיוק? לקץ כל הימים? הרי ביקורת מטבעה נעשית בזמן אמת. גניבות חקלאיות – עוד דיון שמתרחש השבוע – למה נחכה, שכבר לא יהיו גניבות חקלאיות? זה אבסורד. הרי המהות של הביקורת היא לבקר את מוסדות המדינה, את כל מי שכפוף למדינה ואת כל מי שנהנה מתקציביה, ולראות שהוא עושה את עבודתו כהלכה, ואם יש ליקויים לפרסם אותם, גם אם הם לא נעימים למבוקרים, וככה לאפשר לנו מדינה טובה יותר.

כספית: ועדיין, צריך גם לנהל את המדינה הזאת. איפשהו בין שלל החקירות נגד ראש הממשלה ובכירים אחרים – ואגב, מאז אהוד ברק ב-1999 כל ראשי הממשלה נחקרו... כשמבקר המדינה נכנס בכל מקום – אם זה צוק איתן ואם השריפה בכרמל. לא צריך לעשות איזשהו איזון אינטרסים, ולהגיד 'חבר'ה, תנו לנהל את העסק הזה'?

שלי: כן, ואני חושבת שבאותו איזון הכף נוטה בצורה מאוד קיצונית לטובת כוח פוליטי חסר מעצורים, לעומת החלשה הולכת ומתמשכת של מוסדות הביקורת ושל שומרי הסף. ובכלל, יש תחושה אדנותית כזאת שראש הממשלה, ועימו הקואליציה שלו, חושבים שהם עומדים מעל המדינה, ושמוסדות המדינה כפופים, קודם כל, בראש ובראשונה, לראש הממשלה וצריכים לבצע את רצונו. ורצונו הולך ומתרחב כל הזמן. זאת לא סוגיה של משילות – הממשלה יכולה למשול; היא יכולה להכריז עכשיו על מבצעים נועזים ומסוכנים; היא יכולה לפתוח במלחמה מחר, ואם היא תחליט שום לא ימנע בעדה. היא יכולה להכריז על תכנית כלכלית מרחיקת לכת, ואף אחד לא ימנע בעדה. יש כאן ערבוב מוחלט בין היכולת לעשות עבודה לבין הרצון שלה להיות מעל החוק ומעל לשלטון החוק.

כספית: מהעבר השני, אומר מי שאומר שאם עכשיו היינו מבקרים את המדינה, היא לא הייתה קמה. הדרך בה קימבנו את המוביל הארצי, לדוגמא, לא הייתה מתקבלת היום מרוב רגולציות, פקידים שנוברים, מבקר המדינה וכו'. מה את עונה לדבר הזה – שאגב, השתקף באותו מאמר שפרסמה בזמנו איילת שקד?

שלי: אני מסכימה עם האמירה. הרי מה קורה? זה לא שמציבים חזון והולכים לקראת המימוש שלו. פשוט עובדים בצורה פקידותית כזאת, כשמדי פעם עולות הצעות חוק פרועות. אין למישהו כאן חזון כלשהו – מדיני, כלכלי, שקשור לתשתיות. תראה, בן גוריון הכריז על חוק חינוך חובה חינם ל-9 שנים כשלא היה שקל אחד בקופה. כי זה היה החזון שלו – חינוך חינם לכל. היום, כשלמישהו יש רעיון לייצר משהו שקשור לחינוך, באים פקידי האוצר ואומרים 'אין כסף בקופה'. הרי זאת שגיאה שהיא מהותית מתחילתה. קודם אתה צריך חזון, אחר כך אתה צריך למצוא לו כסף. ו'בהיעדר חזון, ייפרע עם', כמו שאומר הביטוי".