שלי בערוץ 12: "מעטפת ההגנה על החשוד באונס באוניברסיטת ת"א - התנהלות שלא שייכת לשנת 2017"

15 בנובמבר, 2017

שלי התראיינה ל"חדשות הבוקר" בערוץ 12, בהגשת ניב רסקין, בצוותא עם העיתונאית הדס שטייף ועם בר לביא – עוזרת ההוראה באוניברסיטת תל אביב שחשפה באומץ כי נאנסה על ידי מתרגל באוניברסיטה, אשר את שמו (אשר משה) שלי חשפה. מתוך דבריה (לצפייה(:

"רסקין: שמעת את הדברים של עוד אנחנו כאוניברסיטה לא יכולים לעשות שום דבר.

שלי: קודם כל, אני רוצה להגיד שאני מעריצה את בר. אני ממש יודעת כמה תעצומות נפש וכמה עוז נדרשים, וכמה מתהפכת הבטן לפני מעשה כל כך אמיץ. בעצם היא, במעשה האמיץ שלה, הייתה לפה לכל כך הרבה נפגעות שעדיין לא אוזרות את אומץ הלב. כשאתה מסתכל על גיבוב המילים המשפטיות האלו של נציגת האוניברסיטה אתה תופס את הראש ושואל את עצמך 'איך זה יכול להיות?'. הרי המוסדות האקדמיים אמורים להיות ראש חץ מוסרי; הם אמורים לבטא את הקדמה. אנחנו ב-2017 לעזאזל – מה זה הקשקושים המשפטיים האלו?

מה גם שהיא אינה דוברת אמת: המשטרה קבעה שהוא לא יוכל להיכנס לשטחי המעונות. המשטרה הרחיקה אותו מבר. כלומר, יש פה תנאים מגבילים – הבנאדם נחקר. למה הגנת העודף הזאת על מי שנחשד באונס, שעה שאנחנו מפרסמים חופשי שמות של נחקרים במשטרה, פה בתכנית הזאת ובכל תכנית אחרת? יש תחושה של מעטפת הגנה על מי שחשוד באונס, שהיא לא שייכת לימים האלה. הם חיים בעבר; הם אמורים להוביל את המהלך הזה. העובדה ששולחים יועצים משפטיים כדי לתאר את האופן שבו האוניברסיטה מטפלת בבר, בדומותיה ובדומיה, אגב – באוניברסיטה יש 20% גברים שמוטרדים מינית – מראה שהם פשוט... אני קוראת לדקאנים, לרקטורים ולנשיאי האוניברסיטאות להיות מנהיגים בעניין הזה, להוביל את המאבק הזה ולהיות ראש החץ. מה שראינו אתמול היה מביך ומביש.

אני רוצה לומר שאותו מתרגל בהנדסה, אשר משה שמו, הסתובב לו חופשי בקמפוס, עליז ומאושר, וגם מפגין ביטחון עצמי וחיוכים, בעוד בר צריכה להסתובב בשולי הבניינים מפחד לפגוש אותו, כשהיא לא מקבלת את הגיבוי מהאוניברסיטה. כל הזמן שואלים נשים מבוגרות 'מה נזכרתן?'. מה הן נזכרו עכשיו? כי לפני 10, 20 ו-30 שנה לא היה אפשר להתלונן בכלל.

רסקין: ראינו את התגובה של עורכת הדין המייצגת את החשוד, שטענה שניסית "לצבור הון פוליטי על חשבונו של צעיר".

שלי: הון פוליטי אני בטח לא צריכה לעשות על הסיפור הזה. מצבי הפוליטי מצוין, ואני עוסקת בנושא עשרות שנים כשליחות. מסכת התגובות הזאת, ומה שעובר על בר – גם בימינו אלו, כשהרוחות השתנו לחלוטין – רק ממחישים עד כמה הדרך שלנו עוד ארוכה ועד כמה כולנו צריכים עכשיו לבוא לחזק את בר ולהתייצב לצידה, כי במעשה שלה היא נותנת המון תעצומות נפש לנשים אחרות. ככל שהטבעת סביבה תהיה יותר מחבקת ומחזקת, כך יותר נשים יתלוננו".