שלי על הפיטורים ב"טבע": "מה שצריך לעשות עכשיו זה להראות ל"טבע" ששורת הרווח יכולה לפעול לרעתה"

14 בדצמבר, 2017

שלי התראיינה לתכנית "לילה טוב ישראל" בערוץ 13, בהגשת עמליה דואק, על רקע גל הפיטורים של אלפי עובדים ב"טבע". לצדה התראיין גם רועי ברגמן מ"ידיעות אחרונות". מתוך דבריה (לצפייה):

"דואק: יושב ראש ההסתדרות מודיע שישבית את המשק אבל מדובר בחברה ציבורית שאכפת לה בעיקר משורת הרווח שלה.

שלי: את צודקת במאה אחוז. זאת חברה שאכפת לה בעיקר משורת הרווח, ומדינת ישראל תרמה רבות לשורת הרווח של "טבע". אני כבר לא מזכירה את ה"קופקסון", שלא הומצא במוחו הקודח של קר שולץ, גם לא של פטרבורג, אלא במכון ישראלי בתקציב ממשלתי ישראלי - מכון וייצמן. טבע אף קיבלה עד 2013 הטבות מס בשיעור של 20 מיליארד שקלים, ואנחנו עוד לא יודעים על השומה הפתוחה מ-2014, 15, 16, ו-17, ששם יש גם התחשבנות על מיליארדים. זאת חברה שרואה את שורת הרווח, אבל את שורת הרווח היא ראתה בזכות החלטות של המדינה. והמדינה לא השכילה לתבוע מ'טבע', בתמורה להטבות המטורפות האלה – 10 שנים בלי לשלם שקל אחד מס – איזושהי התחייבות לתעסוקה. ועכשיו, מה שצריך לעשות כדי למנוע את הטבח ההמוני הזה, את האסון המשקי הזה, זה להראות ל"טבע" ששורת הרווח יכולה להיות לרעתה, אם היא תבצע את המהלך הזה. מדובר גם על הפיטורים וגם על כוונת הזדון שלהם לשלוח את העובדים הביתה עם הפיצויים המינימליים.

דואק: רועי ברגמן אמר שאם יקרה מה שאת קוראת לו, טבע תפשוט את הרגל. זה מה שאת רוצה להביא לו בסופו של דבר?

שלי: החברה הזאת נוטשת את ישראל. אני לא יודעת אם את שמה לב, עמליה, אבל הם הם עושים את הנורא מכל. ההתנחמדות אליהם, ההליכה לקראתם, ההתחשבנות איתם וההטבות הרבות מאוד והרווחים הכלואים שהם השקיעו בחברות פיקטיביות בכל רחבי העולם....

דואק: אז מה את מציעה? הרי אם ייקחו עכשיו את ההטבות האלה מ"טבע", אז היא ודאי לא תצליח לשרוד.

שלי: עמליה, אני אומרת שזאת מלחמה. זאת מלחמה על הבית, מלחמה על הכלכלה הישראלית. צריך להוריד את הכפפות. ההליכה לקראתם והמיליארדים ששפכנו עליהם, לא הועילו ולא במאום. אני מדברת עם אנשים באוצר, ואני מדברת עם אנשים שמסתכלים על זה באופן הקר ביותר, וכולם אומרים שאפשר לייצר מאזן אימה שבו גם השבתה טוטאלית, שתעלה להם 60 מיליון דולר ביום, וגם התחשבנות מאוד חמורה איתם על הטבות המס, יגרמו לכך שזה פשוט לא יהיה משתלם". יש כאן קרב; ואת הקרב הזה צריך לנהל.

דואק:  בסוף רוב מחזיקי המניות היום ב"טבע" הם לא ישראלים - החברה הביאה מנהלים שהם לא ישראלים. אז אולי כבר לא ממש אכפת להם מה קורה בקריית שמונה?

שלי: עמליה, אני ממש לא מדברת אל הפטריוטיות שלהם או אל המוסר שלהם, כי הם כפויי טובה וחסרי מוסר. קר שולץ - שמקבל 35 מיליון דולר כמענק חתימה, ואחר כך, כשהוא נוחת כאן בארץ, מיד מעמידים לרשותו את הרכב היוקרתי ביותר במדינה, יגואר, והוא נוסע בו בלי בושה כדי לבצע את מסע ההרג הזה - מראה שאין לך מה לדבר אל המצפון שלהם או אל הציונות שלהם. העובדים גם לא צריכים שום 'חיבוקי' מאף אחד. הם צריכים פרנסה. 

דואק: כן, אבל בסוף למי את באה בטענות? הרי אם המדינה, כמו שאת אומרת, נתנה הטבות מפליגות, איפה היא הייתה בכל הנוגע לצורך לוודא שבסופו של דבר התוצאה הישירה של ההטבות האלו תהיה שמירה על אותם עובדים?

שלי: את צודקת במאה אחוז...

דואק: איך אפשר לבוא בטענות לחברה?

שלי: אני לא באה בטענות לחברה, אני באה בטענות למדינה. זה לא נחת עלינו משמיים: ב-2013 כבר היה דו''ח מבקר המדינה ששאל 'מה קורה פה? למה נותנים כל כך הרבה הטבות בלי לייצר איזשהם קריטריונים? איזשהם תנאים?' הייתה גם ועדת אנדורן; יעל אנדורן בעצמה אמרה שלא יכול להיות שנמשיך לתת להם את ההטבות האלה מבלי לקבל איזושהי התחייבות בתמורה. הייתה כאן שגיאה חמורה ביותר, הכתובת הייתה על הקיר, והיה אפשר למנוע את המהלך.

דואק: את חושבת שהשביתה ביום ראשון במשק תשנה במשהו למחזיקי המניות בניו יורק או בלונדון?

שלי: לא. אני חושבת שדווקא שביתה כללית במשק... אגב, היא גם לא יכולה להיות שביתה ארוכה, כיוון שהיא שביתת הזדהות, ושביתות הזדהות לא יכולות להיות ארוכות. אבל אני חושבת שבלי שום סנטימנטים, ממחר "טבע" כולה צריכה לשבות: רמת חובב, קריית שמונה, כפר סבא, ההנהלה בפתח תקווה. אין יוצא ואין בא. ככל שזה יהיה חד יותר וחזק יותר, כך הם יבינו שזה לא משתלם. הדבר הזה, יחד עם ההתחשבנות שמתקיימת היום, יביא לתוצאה של מספר מיליארדים שיראה להנהלת "טבע" – ששוב, שאני לא מצפה ממנה לכלום, היא רוצה לעשות כסף – באמצעות התערבות מאוד קשה וחמורה שנועדה להציל את המשק, שזה פשוט לא משתלם.

אני משוכנעת שזה קרב שצריך לנהל אותו, ובסופו, גם אם לא יהיה ניצחון מוחלט, כמות המפוטרים תקטן. ובעיקר: ממש מקומם אותי ששולחים אותם הביתה עם פיצויי מינימום, רק על פי מה שנהוג לפי החוק. זאת כבר ממש חזירות, נוכח התנאים המטורפים שהבכירים יוצאים איתם לפרישה, על מצנח ענקי של זהב".