"מצפה מהמנהיגים שלנו ליצור איזשהו אופק מדיני ארוך טווח"

שלי אצל אורלי וגיא: "הממשלה הזאת מדברת כבר עם חמאס ממילא, אז מספיק עם הצביעות. שלום עושים עם אויבים. הגיע הזמן שנבין שצה"ל הוא לא תחליף לדרג המדיני"
30 במאי, 2018

שלי התראיינה לתכנית "אורלי וגיא" בערוץ עשר, בהגשת אורלי וילנאי וגיא מרוז, על רקע ההסלמה הביטחונית באזור הדרום.

לצפייה בראיון המלא, לחצו כאן

"גיא: ישבו פה מומחי צבא, כולל אלוף במיל' עמוס גלעד, ואומרים שלא יכול להיות מצב שנוכל לסמוך על החמאס. הם רוצים להשמיד אותנו, ואנחנו צריכים לעשות הכול כדי שזה לא יקרה, ולאט לאט להתיש את כוחם – כמו מול המנהרות וכמו עם כיפת ברזל – עד שהם יבינו שאין להם עם מי להתעסק.

שלי: המשפט הזה 'עד שהם יבינו' הוא משפט שחוזר על עצמו בכל עימות עם הפלסטינים, ולא רק ברצועת עזה.

גיא: כולם נגד כניסה גדולה לעזה, וכולם מבינים שזה מתכון לאסון.

שלי: נכון, אגב בניגוד ל"צוק איתן" לפני ארבע שנים, שאז היו קולות הרבה יותר חזקים שדרשו לכבוש את עזה, להפציץ אותה ולמגר אותה. כמו ליברמן, כמו בנט, ששינה את עמדתו מאז – ואני מברכת על כך – או כמו דני דנון, שנשלח לגלות אחרי זה. אתמול ראיתי ציוץ של בנט, שכמובן שהדם, האש ותימרות האש כבר מגרים אותו, והוא רוצה לכבוש את עזה לאלתר ולהקים את יישובי גוש קטיף מחדש. אני מקווה שזה יישאר בתחום הזה, של הקולות הקיצוניים האלו, שתובעים את החרפת הפעולה. לגבי מה שמתרחש עכשיו, הדבר שצריך לקרות עכשיו הוא קודם כל הפסקת אש – כדי שזה לא יתפתח לסבב חדש של לחימה. אף אחד מאיתנו לא רוצה "צוק איתן", עם 56 חיילים הרוגים, עוד חמישה אזרחים ועוד עובד זר שנהרג. לכן, המשימה המיידית היא להפסיק את האש, ולא יעזור כלום. זה לא 'עד שהם יבינו', כי עד שהם יבינו אנחנו נחטוף בחזרה וזה יכול להגיע להסלמה במהירות רבה מאוד. האמירה הזאת, ש'אין מה לעשות' והצבא הוא התחליף של הדרג המדיני, זה הדבר החמור ביותר. אין מדיניות, אין ממשלה, אין תכנית, אין יעד.

גיא: המדיניות היא לחסל את המנהרות, המדיניות היא כיפת ברזל, המדיניות היא ליצור קשרים עם מצרים, ובעתיד היותר רחוק אולי אפילו עם סעודיה ועם האמירויות.

שלי: זאת לא המדיניות. לחסל את המדיניות? בדיוק, זאת המדיניות. אבל צה"ל לא מבצע מדיניות. אותו צה"ל שכולנו סומכים עליו וכולנו מתפעמים מהביצועים המדהימים שלו.

גיא: אז מה את מציעה, לדבר עם החמאס? אומרים שאין לו שום רצון אחר חוץ מלהשמיד אותנו.

שלי: מה אתם חושבים שקורה? איך הושגה הפסקת האש אחרי "צוק איתן"? עם איזה גוף ערטילאי? ברור שעם החמאס. כל ההסתרה הזאת היא מגוחכת, כי ברור שבסופו של דבר מגיעים להסכמות עם החמאס. אני רוצה להזכיר לכם שעד לפני שתי דקות אבו-מאזן היה האויב הנורא והאכזר, ועכשיו החמאס הוא האויב הנורא ואכזר. עוד שנייה אנחנו עלולים להתגעגע לחמאס, כי הג'יהאד האיסלאמי, שהוא ארגון הרבה יותר קיצוני, הרבה יותר פונדמנטליסטי, איסלאמיסטי ורוצה בהשמדת ישראל, הולך ומתחזק. אפילו לא נעים לי לחזור על הקלישאה: שלום עושים עם אויבים. מצרים הייתה האויב הגדול ביותר שלנו. היה ל"ג בעומר לא בזמן, ונזכרנו חברי הכנסת הקצת יותר מבוגרים איך בל"ג בעומר היינו שורפים בובות של נאצר. באמת, זאת היה האויב האכזר והנורא, הגדולה, החזקה והמאיימת במדינות ערב. יש לנו עניין להגיע להסדר. צה"ל הוא לא תחליף למדיניות. גם אחרי "צוק איתן" הייתה הזדמנות לכנס את אותו חלק במדינות ערב שהוא מתון יותר, וליצור איזושהי פסגה שתוביל להסדר קצת יותר קבוע. אני ממש מתפללת, מייחלת ומפצירה שלא נחמיץ את ההזדמנות הזאת.

נקווה, נתפלל, נייחל ונעשה הכול שהדבר הזה לא יתפתח לסבב ארוך של יותר מחודש וחצי, כמו "צוק איתן". אבל אנחנו יכולים למצוא את עצמנו עם עוד 3,000 סבבים כאלו. צה"ל הוא לא הדרג המדיני; הוא הדרג המבצע. אנחנו סומכים עליו, אנחנו בוטחים בו, אנחנו מתפעמים מהיכולות שלו, אבל אי אפשר שהצבא יהיה תחליף לאיזשהו מעשה מדיני. ועידה אזורית כאן ועכשיו.

גיא: אני לא שומע את "המחנה הציוני" אומר: 'בואו נדבר עם החמאס, בואו נגמור עניין'.

שלי: אף אחד לא מדמיין את ראשי החמאס בטקס חגיגי עם ראש הממשלה ועם יונים לבנות מופרחות. אנחנו לא חיים בסרט. אבל כן, הסדר ארוך טווח, בחסות מצרים, בחסות סעודיה, בחסות האמירויות.

גיא: עם מי יהיה ההסדר הזה?

שלי: ההסדר הזה יהיה בדיוק כמו שסבב הפסקת האש עכשיו – עם החמאס. הממשלה הזאת מדברת כבר עם חמאס ממילא. היא מדברת איתו גם על סידורים אזרחיים, היא מדברת איתו גם על סיום סבבי אש מהסוג הזה, היא מדברת איתו על החזרת שבויים ונעדרים. יש דיאלוג עם החמאס כל הזמן, אז מספיק עם הצביעות הזאת. ועידה בינלאומית כאן ועכשיו, עם איזשהו ניסיון להגיע להסדר ארוך טווח מאוד. כמובן שבראש מעייננו פירוז עזה מנשק ואיזשהו מתן אופק ותקווה, כי עזה היא גיהנום. ומגיהנום יוצאים דברים גיהנומיים. הדבר הזה הוא באחריותה של הממשלה. גם אם הצד השני רע, גם אם הצד השני רוצה להשמיד אותנו, גם אם הוא לא רוצה לדבר איתנו – בסוף, אני רוצה שהמנהיגים שלי ייקחו אחריות".

תגיות