"ביטול המשחק מול ארגנטינה - תוצאה של זיהום פוליטי ויח"צני בהובלת שרת התרבות והספורט"

שלי לרזי ברקאי: "ביטול המשחק הוא צלצול השכמה לקראת האירוויזיון: עדיף להתנהל לפי הכללים הבינלאומיים ולתת לבידור ולספורט לעשות את שלהם, בלי שפוליטיקאים ידחפו לשם את ידיהם. נעשתה כאן כל חבלה אפשרית, ובסופו של דבר זה שירת את האויבים הגדולים שלנו".
6 ביוני, 2018
האזינו:

שלי התראיינה לתכנית "מה בוער" בגלי צה"ל, בהגשת רזי ברקאי, על רקע הסערה הפוליטית סביב המשחק בין ישראל לבין ארגנטינה.

"ברקאי: מה את אומרת על הדברים של מנכ"ל משרד התרבות והספורט? "פיגוע טרוריסטי"?

שלי: קודם כל, אני מצטערת על ביטול המשחק. לפחות בסביבה שלי שורר אבל כבד על העניין הזה. זאת מהלומה לא קטנה לאוהדי הכדורגל, וזאת בוודאי מכה למדינת ישראל, שהייתה שמחה לארח את המשחק הזה ולהפיק את כל הטוב, גם הדיפלומטי, שנובע ממשחק ידידות כזה. הדבר הבא שאגיד הוא שבמידה רבה מאוד יש כאן התנהלות האגרסיבית ושוחרת פרסום, שהפכה אירוע שהוא אירוע ספורט להנאת הציבור בישראל והעולם כולו, שגם הגיע לכאן בתום לב מתוך רצון כן, לאירוע מדינתי, שלא בטובתו, גם לאירוע פוליטי, שלא בטובתו, וגם לאירוע יח"צני אישי של השרה מירי רגב לצרכי הפריימריז שלה. כשמזהמים אירוע שהוא כל כך לא שנוי במחלוקת, ועוד בתוך אווירה שהיא עוינת מלכתחילה ובעייתית, אנחנו מקבלים תוצאה כזאת.

ברקאי: אבל הארגנטינאים לא מחו כשהתברר שהמשחק עבר לירושלים. זה נכון שהם העדיפו את חיפה, אבל זה לא שבהתאחדות בארגנטינה או השחקנים אמרו: 'לא, ירושלים לא מקובל עלינו'. ברגע האחרון הם ביטלו את המשחק בעקבות הלחצים של "BDS". כלומר, להפיל את זה על מירי רגב זאת הגזמה. לא?

שלי: זה לא רק היא, אבל אין ספק שהיא תרמה לעניין. והיא הנותנת: אם אנחנו נמצאים במצב שבו ישראל ממילא לא מוצגת במיטבה, רגע אחרי ההתלקחות בעזה, ואם מלכתחילה אנחנו יודעים שיש התארגנות עוינת, שעוינת את ישראל ומבקשת לבטל את המשחק הזה, אפשר קצת לנהוג רגישות ולא להוסיף לבעירה הזאת עוד ועוד עצים. הרי זה לא נגמר. אני אומרת לך: אני באופן אישי, כאזרחית ישראל, אשמח לראות כל אירוע שמתרחש בישראל מגיע לירושלים. אבל תגיד לי מה עדיף: שהאירוע לא יתקיים בכלל, או שהאירוע יהיה בחיפה? חיפה היא עיר ואם במדינת ישראל. אני רוצה להזכיר לכל הדוברים שקצף הפטריוטיזם על שפתותיהם שגם בחיפה יש אזרחים.

ברקאי: אבל יש שאלה שאין לנו תשובה עליה: האם היו מבטלים גם אם המשחק היה נערך בחיפה?

שלי: אני רוצה לומר לך משהו: אני מאוד בקיאה בתולדות המשחק הזה, בחלוקת הכרטיסים והכול, כיוון שהוועדה לביקורת המדינה בראשותי התכנסה כדי לדון בזה, וכיוון שהמבקר בודק בעצם ימים אלה לא רק את המשחק הזה, אלא את כל אירועי שנת השבעים, שכבר נגועים באופן מאוד עמוק באי-סדרים. מדובר ברצף של שלושה אירועים שהם תמוהים מבחינת ההתנהלות הארגונית והכספית שלהם; וכולם הופכים לאירועי פריימריז של שרת התרבות והספורט. פריימריז או לא, יש לנו כאן מדינה שצריך לדאוג לה. כאן נעשתה כל חבלה אפשרית, שהצטרפה לסיטואציה שמלכתחילה היא עוינת, ושגם שרתה את האויבים שלנו בסופו של דבר.

ברקאי: אני רוצה לצטט את מה שיו"ר מפלגתך צייץ הבוקר: לגבי ההתנהלות המושחתת של שרת התרבות והספורט, מטקס המשואות, דרך "טיימס סקוור" ועד ארגנטינה, ההתנהלות המושחתת שלה מחייבת חקירת משטרה". הוא לא נסחף?

שלי: אני לא יודעת לאן זה יגיע, אבל יש סיכוי שזה יגיע. כבר אמרתי: מבקר המדינה כבר הודיע שהוא חוקר את העניין. למבקר המדינה יש חוקרים מצוינים ועובדים מצוינים.

ברקאי: מה היה מושחת בהתנהלות שלה בעניין ארגנטינה, לפי מיטב ידיעתך? כבר אמרת שעשית דיון בעניין הזה בוועדה לביקור המדינה.

שלי: תיכף אגיד לך, אבל אני רוצה לומר למבקר המדינה יש אופציה בסוף בדיקתו להעביר את תוצאות החקירה לשיקולו של היועץ המשפטי לממשלה, להכרעה אם הדבר ראוי גם לחקירת משטרה. כרגע זה נמצא אצל המבקר, אבל הדברים האלו קורים לא אחת.

אני לא יודעת מה יהיה בסוף הבדיקה, אבל יש מה לבדוק. אני אתן לך דוגמא: חוברת "קומטק", שהתעקשה להעביר את המשחק מ"סמי עופר" לטדי, אמרה 'יש לנו הפסדים כתוצאה מהמעבר הזה. מכרנו תאי כבוד ועוד כהנה וכהנה, ויש לנו ספונסרים'. ואז מתכנסת הממשלה ומקבלת החלטה של העברת כמעט שלושה מיליון כשיפוי לחברת "קומטק". "קומטק" היא חברה עסקית, ושאפו עליה שהצליחה מלכתחילה להביא את המשחק. אבל אז אתה רואה שלא היו להם הפסדים: הספונסרים נשארו אותם ספונסרים, ותאי הכבוד הומרו בבוכטות של כרטיסים. ואז אתה שואל: לאיפה בדיוק הלכו 3 מיליון השקלים האלו? הרי לא היה נחוץ שיפוי של 3 מיליון. אז אתה רואה בדרך את גזירת הקופון הפוליטי. אתה יודע שהיה הסכם בלתי-כתוב שבין היתר השרה תקבל חשיפה אישית, תהיה על המגרש, תלחץ את היד של מסי, וכן הלאה וכן הלאה. אז אתה רואה טובין עוברים בתמורה לכסף של מדינה. לכן זה גם הפך להיות סיפור של מבקר המדינה. הרי אם זה היה נשאר אירוע פרטי של חברת "קומטק", וכל עם ישראל היה נהנה ממנו, בלי כל הספחת הפוליטית שנלוותה לזה, גם מבקר המדינה לא היה בודק את זה. אבל זה כבר הפך לכסף של המדינה.

ברקאי: ואחרי כל הדברים האלו, זה ניצחון של ה-BDS.

שלי: נכון, וזה מאוד מצער. בסופו של דבר, האנשים שהכי מתעבים אותנו ושהכי רוצים ברעתנו צוהלים עכשיו. זה מדכדך, נכון. אבל כרגע אני חייבת להגיד שאני מחוברת לדכדוך של אנשים שאני מכירה ושלא מאמינים שהדבר הזה, שהם כל כך שמחו עליו, לא יקרה בסופו של יום. פשוט לתת לאירוע שהגיע מתוך מניעים ספורטיביים להגיע לישראל, לא להתערב, לא לבחוש, לא לדחוף את הידיים. מסי היה מגיע לכותל ושם פתק, והכול היה בסדר, וכולנו היינו היום מאוד מרוצים – עם קצת פחות התערבות.

ועוד דבר אחד: זה צלצול השכמה לקראת האירוויזיון. גם שם עדיף להתנהל לפי הכללים הבינלאומיים, לא לדחוף פוליטיקה, לתת לבידור וספורט לעשות את הדברים הטובים שהם עושים מעצמם, בלי שפוליטיקאים ידחפו אליהם את הידיים".