"גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה מוסרית, המדינה חייבת לדאוג יותר לאזרחיה"

18 ביוני, 2018

שלי התראיינה לתכנית "עושים סדר" בחינוכית 23, בהגשת בן כספית, על רקע מחקר חדש של הביטוח הלאומי שקובע כי הביטחון הסוציאלי במדינת ישראל הוא מנמוכים בין מדינות המערב. מתוך דבריה (לצפייה): 

"כספית: זהו נושא שקרוב לליבך איזה 30 שנה לדעתי.

שלי: נכון.

כספית: קראתי את הנתונים, ואנחנו בכלל לא בליגה. בכל דבר, מחופשות לידה ועד הוצאה ציבורית לרווחה, אנחנו כאילו שנות אור מאחור. אולי זה בגלל תקציב הביטחון וזהו?

שלי: זה לא הולך ככה. זה לא כמו שמנסים להסביר לנו: שהשמיכה קצרה, ואם נמשוך אותה לכאן, לא יהיה לשם. זאת החלטה מערכתית, אידיאולוגית, כלכלית. למדינת ישראל יש המון כסף. בבחינת הגרעון שלנו, מצבנו מאוד טוב לעומת מדינות ה-OECD. אנחנו מדינה עשירה, עם אזרחים עניים.

אתה נתקל בזה כשאתה פתאום נקלע לצרה, ואתה צריך, חס וחלילה, דמי אבטלה – ותקופת דמי האבטלה אצלנו בממוצע היא בערך חצי ביחס למדינות ה-OECD – אבל גם כשמדובר באנשים 'רגילים': חופשת הלידה אצלנו היא מהקצרות בעולם המערבי. היא לא הוארכה אף פעם, כשרק אני וחבר הכנסת בשעתו, גדעון סער, הארכנו בשבועיים, וגם זה עלה לנו בדמעות ובמאמצים רבים. היום היא עומדת על 14 חודשים. גם אנשים 'רגילים' שנזקקים לביטוח לאומי, נקלעים לשוקת שבורה. ככה זה כשמדינה מחליטה שהיא לא אחראית יותר על אזרחיה. כאן יש החלטה מוסרית. והמסקנה המוסרית היא קשה וחמורה. אתה רואה את זה במערכת הבריאות, שנשחקת ונשחקת, כשבמקום זה קמה מפלצת של רפואה פרטית, ורק מי שיכול להרשות לעצמו את זה, משתמש בה.

כספית: אני מנסה להגן על הצד השני: קראתי בחומר שיו"ר ועדת הרווחה, אלי אלאלוף, אומר שבצרפת – שם משלמים דמי אבטלה במשך שנים רבות – יש אבטלה מאוד גבוהה. לאנשים נוח להישאר בבית. אולי דווקא כי המדינה שלנו מציבה קווים אדומים, האבטלה אצלנו כל כך נמוכה?

שלי: קודם כל, זה לא רלוונטי לגבינו, כי יש כל כך מעט מובטלים, אז לפתוח תתנו להם איזושהי רשת ביטחון. הרי הבעיה אצלנו היא לא שיעורי האבטלה; הבעיה אצלנו היא כמות האנשים העובדים, שקמים באור הבוקר, הולכים לישון אוחר בערב, עובדים קשה ומרוויחים נורא מעט. והביטחון הסוציאלי נשמט גם מהם, כי מעטים מאוד מועסקים ישירות במקום העבודה; הם מועסקים באמצעות מכרזים. כבר לא קוראים להם 'עובדי קבלן' – קוראים להם 'שירותים' שמי שזכה במכרז נותן. ואז המכרז מתחלף, והם מוצאים את עצמם מושלכים לרחוב.

מדינת ישראל בכל זאת עשתה בעברה כמה דברים טובים שלא הצליחו להיהרס. למשל המוסד לביטוח לאומי, שאותו הקימה גולדה מאיר כשהייתה שרת הרווחה והעבודה. זה מוסד מפואר מאוד, אבל הוא מוסד שהאוצר רואה בו לא כקופת הביטוח של אזרחי מדינת ישראל, אלא כפרה חולבת שאפשר להוציא ממנה עודפים, כאילו זה שייך להם ולמטרות אחרות.

זה נורא משעמם אנשים לדבר על זה, כי בסוף התשובות הן מאקרו כלכליות: למשל עכשיו, שר האוצר החליט שהוא מקצץ קיצוב רוחבי בתקציב – 5.3 מיליארד שקלים קיצוץ 'פלאט', רוחבי. מאיפה זה מגיע? מערכת הביטחון לא תיפגע. אז במה זה פוגע? בחינוך, בבריאות, ברווחה...

כספית: את יכולה להגיד לנו שאפשר להגדיל את ההוצאה הציבורית לרווחה ולסיעוד בהתאם לשיעור האירופי של ה-OECD, ויימצא כסף בלי שזה יפגע בשום דבר שהוא סלע קיומנו?

שלי: לא רק שזה לא יפגע, אלא שמדינת ישראל תשגשג יותר, כי אז מעמד הביניים יתרחב. היום נורא קל לגלוש ממעמד הביניים לעשירונים התחתונים. מרגע שמעמד הביניים מתרחב, הוא קונה יותר וגורם למשק להתעורר; הוא מייצר משק הרבה יותר 'חי'. חוץ מזה, יש גם את הסוגיה המוסרית: בסוף אנחנו בני אדם, לא חיות, והחלש לא ניגף מאחור ונטרף בידי חיות טרף. אנחנו דואגים אחד לשני. יש גם את ההיבט הכלכלי הכדאי, וגם את ההיבט המוסרי. מוסרית, מדינת ישראל צריכה לדאוג לאזרחיה".