מה קרה עד עכשיו? נבנתה כאן מדינה נפלאה תחת האתוס של מגילת העצמאות שכולו טקסט של קבלה ואהבה.

שלי התראיינה לתוכנית לאריה ובן ב- 103fm, בהגשת בן כספית ורוני בר און. והתראיינה על הנושאים: הרב דוב חיון, חוק הלאום ופרשת ברושי- ורבין
19 ביולי, 2018
האזינו:

 שלי התראיינה לתוכנית לאריה ובן ב- 103fm, בהגשת בן כספית ורוני בר און,

על הרב דוב חיון, חוק הלאום ופרשת ברושי-ורבין.

 

שלי: אני רוצה להוסיף משהו לשיחה הקודמת, אני יודעת שכבר מיציתם את הדיון בנושא.

כספית: הזווית שלך תמיד מתקבלת בברכה.

שלי: אפשר לשים בצד את ה5 וחצי בבוקר? שנהיה פתאום דיון העיקרי.

הכל בסדר רק שב5 וחצי בבוקר באו לקחת אותו, התקלה הקטנה הזאת פשוט לא רלוונטית.

הרב אלי בן דהאן, שהוא אדם מאוד חביב, קצת הטעה אתכם, ואני חושבת שבמכוון.

הוא לא חוקק את החוק, היה חוק אחר, חוק נפלא של רבני צוהר שהיה סביבו קונצנזוס מאוד מאוד גדול לפתיחת אזורי רישום למי שמבקש להינשא.

באותו יום שבו עבר החוק בקונצנזוס מלא, תוך התייעצות ותיאום עם יעוץ וחקיקה, ועם היועץ המשפטי לממשלה.

מסתבר שברגע מסוים כלשהו אלי בן דהן הצליח להכניס איזה הסתייגות, שאף אחד לא הבין אותה, שאמרה את הדבר הזה שמאפשר לעצור אנשים.

זה עבודה שלו באופן מוחלט.

מיד אחרי זה, שהובן מה קרה כאן, הייתה פניה מוחדשת למשרד המשפטים, ליעוץ וחקיקה , ליועץ המשפטי לממשלה.

הייתה ישבה ובוא נאמר מפורשות – משרד המשפטים מודיע שההסתייגות הזאת לא תקפה, אין לנו כוונה לאכוף אותה, אי אפשר לאכוף אותה, העברתם חוק בקונצנזוס איתנו ובכלל לא התייעצתם איתנו, אין לנו כוונה לא קיים.

יצאה כבר חוות דעת משפטית מזמן, ומה שקורה עכשיו זה לא במקרה מישהו שפתאום עקץ אותו יתוש ושורת תקלות, פשוט יש מי שמנסים לקחת את הסעיף הזה, שעבר בגניבה בתוך חוק מצוין, וכבר אמרו עליו לא כמה פעמים, ולנסות בכל זאת בשיטת מצליח.

בר און: אז למה לא הגשת בקשה לתקן את החוק שיצא בשגגה, כי אלי בן דהאן מצא הסתייגות שאף אחד לא שם לב אליה?

שלי: כי את כל הדברים האלה שאני אומרת לך עכשיו בתבונה ובידע רב, למדתי רק היום וחקרתי מה קרה שם.

שלי: שאלתי את עצמי מה קרה?

כספית: עכשיו אני אגיד לך כמה משפטים: חוק הלאום, חוק הפונדקאות, החוק שאסור לפרסם למה סגרו לאדם את התיק, החוק שפוטר את משפחת נתניהו מגילום מס על ההטבות בקיסריה, כל הדברים האלה עברו השבוע – אני מניח שהגלולה שהשתמשת בה הכי הרבה הייתה נגד בחילה...

שלי: כן, זה דימוי שאולי בימים אחרים הייתי מסתייגת ממנו אבל זה היה שבוע מבחיל במיוחד, באמת מבחיל.

על הכל מרחפת העננה הזאת של חוק הלאום, כי הכל איכשהו קשור.

כי חוק הלאום הוא דוגמה רעה לכל דבר אפשרי.

לא מזמן הייתי עם בני בגין באיזה הרצאה משותפת, הוא הרצאה ואחר כך אני הרצאתי.

ואז הוא אמר שאבא שלו אמר לו משפט על ההבדל בין להיות לאומי להיות לאומני, ואני פשוט מתה על הפרשנות הזאת, והיא רלוונטית לחלוטין לשבוע הזה.

להיות לאומי זה לאהוב את ארצך, את מולדתך, את עמך ואת החברה שאתה חי בה.

להיות לאומני זה לשנוא -  לשנוא את האחר, להיות גזען.

החוק הזה זה חוק על הלאומנות, חוק על שנאה.

חוק על שנאה שאין בו שום בניה, והכי מגוחך פאתטי ובומבסטי שהם מספרים לי שבלי החוק הזה אי אפשר יהיה להקים יותר ישובים יהודיים.

מה קרה עד עכשיו? מת החזון הציוני? נבנתה כאן מדינה נפלאה תחת האתוס המכונן של מגילת העצמאות שכל כולו טקסט של קבלה ואהבה.

בתוך הקטנות הזאת, בתוך החוקים ההזויים, המטורפים האלה, נכנסו גם חוקים שהם סתם חוקים של מושחתים.

אתה רואה את הקטנות, אתה רואה על מה עובדים חברי כנסת, הם לא עובדים בלשרת את הציבור - הם עובדים בלשרת אדם אחד -  את בנימין נתניהו.

נמאס מהכסף שאנשים במילא משלמים על הבית הפרטי שלו.

ועל זה מחוקק הולך, ומעביר הצעת חוק ,ועוד מחוקק את זה ח"כ מיקי מכלוף זוהר, שהגיע לכנסת מהדרום כדי לשרת את הציבור החלש, בסוף הוא משרת את הציבור ששמו בנימין נתניהו.

כספית: טוב, וכיאות לשבוע שעורר בך בחילה לא מבוטלת, הסתיים באנקדוטה...

בר אור: חברת כנסת אחרת מהמפלגה שלך אמרה: " סוף סוף פתחתנו מהדורות".

כספית: אנחנו מדברים על התקרית המטופשת להחריד של איתן ברושי שנגע באחוריה של חברת כנסת.

אני חושב, תקני אותי אם אני טועה, שזה לא היה מיני.

שלי: אני חושב שזה לא סיפור שולי, ולא סיפור צהוב, ולא אנקדוטה.

אני חושבת שאנחנו בעיצומו של תהליך שבו מוצבים מחדש גבולות, שלא היו קודם.

מוצבים במקומות חדשים, נקבעים כללים חדשים, שינו את הכללים ויש כאלה שלא סיפרו להם.

וזה מוקד הבעיה, אני חושבת שאנחנו בתוך תהליך היסטורי אגב, כנראה שברושי היה חולב פרות ברפת – בתקופה ההיא נשים היו על תקן גושי בשר שמסתובבים על אנקולים.

היו אנשים רעים מאוד שאנסו אותם, והיו אנשים אני מניחה כמו ברושי שסתם היו נותנים להם מכות בתחת.

בדיעבד חקרתי את האירוע הזה שלא הייתי בו, וכמובן דברתי עם איילת ודברתי עם אנשים נוספים שראו את זה -  זה לא היה שבמקרה היד שלו השטפטפה בישבן שלה.

הוא הרים את היד גבוה גבוה ונתן לה חבטה גדולה מאוד בישבן.

מה לעזאזל?! WTF.

בעייני זה סיפור חמור.

אני לא הייתי אבל תחקרתי.

אתם יודעים מה זה מזכיר לי? לפעמים הז'אנר הזה של הגברים, ואומנם זה די דורי, אבל אני חייבת לומר שיש הרבה בדור הזה שלא הטרידו מינית מעולם.

אבל יש כן, קבוצה גדולה שהיא שייכת לדור מסוים של גברים שלפעמים מזכירים לי אדם קדמון שמגיח מתוך מערה עם נבוט וצועק "בום – בונגה", ופתאום 2018.

כספית: הוא צריך להתפטר לדעתך?

שלי: אני חושבת שהוא יתקשה להמשיך בקריירה הפוליטית שלו.

אני מעריכה שהוא לא יבחר בבחירות הבאות, כן נפל דבר