עיתון סופשבוע של שלי

הממזרות שינו את הכללים ולא סיפרו לברושי

פרשת ברושי: לא "אנקדוטה", לא "סיפור צהוב": מהפכה היסטורית שבה משורטטים מחדש גבולות המותר והאסור. חמש חתונות יפות ומעצרו של הרב חיון: כך לשמחתנו נמנע מסע ציד מטורף של אלפי זוגות שבחרו שלא להינשא ברבנות. שבוע פרלמנטרי סוער וקשה עבר על כוחותינו. על האופי המכוער, הקטן, המושחת, האדנותי, רווי השנאה והלאומנות הריקה מתוכן של החקיקה ושל ההתנהלות. המשפט הכי שנוא עלי בקשר לקהילה הגאה: "בחדר המיטות שלכם תעשו מה שאתם רוצים". אין שבוע מתאים מזה להסביר למה חייבים לצאת לרחובות. ועל הדרך הקשה והמרהיבה שעשו החברים ההומואים שלי בני גילי. כשח"כ נאווה בוקר דאגה לצניעותה של ח"כ יעל כהן פארן. החוצפה, הבורות, היעדר הסולידריות הנשית. חוק שוברים שתיקה. מי הפחדן שמפחד שהילדים שלו יחשפו לדעות שונות? עוד הרג בשדה הקטל של ענף הבניה: הגיע הזמן לדבר בפומבי עם המנכ"לים המצוחצחים של החברות. ציוץ עם תמונה שלי עושה MRI שהעליתי כדי לעורר עניין סביב דיוני הוועדה (התורים לבדיקות דימות, מערך בריאות הנפש) – גרר מבול של הודעות מודאגות. בתמורה אביא כאן דיווח בריאותי מפורט! קראו את הראיון עם מנכ"ל לובי 99 יאיר (יאיא) פינק - היכרות עם מנהיג אמיתי, שיודע לתרגם חזון למעשה. וקניתי אופניים לרכיבה בירושלים! חוויות ראשונות. 
20 ביולי, 2018

image

 

שלום לכם חברות וחברים,

 

הממזרות שינו את הכללים ולא ספרו לאיתן ברושי. פרשת המעשה המגונה של איתן ברושי, שבוודאי שמעתם עליה, היא לא "אנקדוטה" ולא איזה "סיפור צהוב". אנחנו חלק ממהפכה היסטורית מהירה, שבה משורטטים מחדש גבולות המותר והאסור. שבה נשים לא עוברות יותר בשתיקה על פגיעה בגופן, בנפשן, בכבודן, בגבולות שהן ורק הן מחליטות על המגע אתן.

כשראיתי את הידיעה של מורן אזולאי ב-YNET, שהיתה עדיין בלי שמות, לא ידעתי במי מדובר. וגם אחרי שידעתי, לא שיערתי עד כמה זה היה חמור ועד כמה היתה חזקה עוצמת הפגיעה של איילת. רק אחרי שדיברתי אתה, שוב למדתי, עד כמה מגע מגונה כזה, כשהוא מגיע בהפתעה, ועוד מקולגה – יכול להשאיר אפילו אותנו – נשים בוגרות וחזקות – במצב של בלבול וקיפאון.

הרתיח אותי שאיילת, שהייתה הנפגעת, קיבלה קיתונות של ביקורת! למה היא לא נתנה לו סטירה, למה היא קיבלה את ההתנצלות שלו אחרי לבטים, למה היא לא תובעת התפטרות. לכל אחד היה מה "לתרום". פשוט חוצפה. לכן כתבתי את הדברים האלה, שאני בהחלט מודעת לכך שהם קשים:

image-20180720155429-1

הנה כאן ראיון על כך עם דוריה למפל לתוכנית "לילה טוב ישראל", בערוץ 13, רשת:

image-20180720155429-2

image-20180720155429-3

image-20180720155429-4

הנה כאן ראיון טרי מהבוקר, עם כמה מהנושאים המרכזיים של השבוע: המצב ברצועה, חוק הלאומנות, פרשת ברושי. צפו:

image
image

עוד כמה ראיונות שיש בהם כמה נושאים: פרשת ברושי, חוק הלאום, מעצרו של הרב הקונסרבטיבי דוד חיון, וכל מה שקרה השבוע בכנסת – 
אצל ירון דקל ועמית סגל בדקלסגל בגל"צ; אצל בן כספית ורוני בראון ב'אריה ובן' ב-103FM; ואצל עמית לוי בתכנית הבוקר של רדיו חיפה.


מעצרו של הרב הקונסרבטיבי דוב חיון, משום שהוא עורך חופות מחוץ לרבנות, היה ארוע מזעזע ומפחיד. חציית קוו אדום. היועץ המשפטי אמר מיד את דברו, והורה למשטרה שלא לחזור על המעשה המסוכן הזה. ולא בכדי. ה"חוק" שעליו כביכול מסתמכים כוחות החושך, הוא בכלל לא חוק. זאת הסתייגות שהוגנבה בחשכת ליל לחוק אחר, מצוין, שנעשה בשיתוף עם רבני צוהר, לפתיחת אזורי רישום לזוגות שרוצים להתחתן איפה שבא להם. כבר אז, אחרי שהתגלה המחטף, הוציאה מחלקת יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים הנחיה חדה וברורה בעניין. מה שקרה השבוע לא היה תמים ומקרי. זאת הייתה בדיקה, בשיטת מצליח, שלשמחתנו נכשלה.

מסע מטורף של ציד עשרות אלפי זוגות שבחרו שלא להינשא ברבנות, ובמי שהשיאו אותם – כך זה היה עלול להיראות לו זה היה מצליח. 3000 זוגות מתחתנים כל שנה בישראל שלא דרך הרבנות, כולם היו עשויים להיות מוכרזים כפושעים, הם ומי שחיתן אותם. 9000 זוגות נוספים נוסעים כל שנה להתחתן בנישואים אזרחיים בחו"ל.

רובם המכריע זוגות הטרו, אשה וגבר, יהודים, בהם גם שומרי מצוות, שעושים זאת מתוך בחירה מודעת. מעצרו של הרב חיון מחדד את הצורך הדחוף, להנהיג כאן, לצד נישואים ברבנות - נישואים אזרחיים, לרבות כמובן נישואים של בני אותו מין, ואנחנו נמשיך להילחם על כך. כאן בתמונה חמש חתונות, של אוריה ויאיא, אפרת ואיתמר, שירן ועמיחי, כרמל ועומר, פלג ואבשלום. אלה חתונות שבהן הזוגות בחרו שלא לעבור ברבנות. בשלוש מהן הייתי בעצמי, כאורחת. היה מקסים. אם תקליקו עליהן תוכלו להיכנס לפוסט שלי בעניין:

image-20180720160009-6


ועכשיו לשבוע הפרלמנטרי הזה, שהיה, מבחינתי, שבוע קשה ולעיתים מבחיל. ולא בגלל העבודה הקשה והלילות ללא שינה שמאפיינים תמיד את השבוע האחרון של כל מושב בכנסת, אלא בגלל האופי המכוער, הקטן, המושחת, האדנותי, רווי השנאה והלאומנות הריקה מתוכן של החקיקה וגם של ההתנהלות. הפסקאות הבאות יהיו איפה מסע תמציתי לתוך חלק ממה שעבר עלינו, אם תרצו להתעמק תוכלו לצפות בנאומים שלי סביב רוב הנושאים, ואם תרגישו בחילה קלה דלגו הלאה.  

נתחיל כמובן בחוק הלאום.

"אז איך הצלחנו עד עצם היום הזה, לכונן כאן מדינה יהודית ודמוקרטית לתפארת, ולהתיישב בארץ, עד היום – בלי חוק הלאומנות? רמת גן ומעגן מיכאל, ראשון לציון ובאר שבע, אילת והרצליה, תל אביב ולוחמי הגטאות, דימונה ובית זית... בלי חוק הלאומנות!

כמה ישובים חדשים הקמתם בגליל בשנים הרבות שאתם בשלטון? אם תזעקו בגרון ניחר יהוד יהוד יהוד הגליל – מזה יבנו בתים בגליל? איך הקמנו כאן מדינה לתפארת לאורו של המסמך שבעיניכם הפך כתב בגידה – מגילת העצמאות, שהמלה שוויון, שבעיניכם היא קללה, היא מיסודותיה המכוננים?" כאן מנמקת הצבעת אי אמון בממשלה מטעם המחנ"צ, וקושרת את זקיפות הקומה הלאומנית לרפיסות המוחלטת הן בענייני פולין והן להתחמקות הפחדנית של נתניהו מלהביט בעיניהם של תושבי העוטף. הקליקו כאן לצפיה.

וגם כאן, בנאום נוסף, לפני ההצבעה על החוק עצמו, פותחת בשיר אהבה: בהרים כבר השמש מלהטת/ ובעמק עוד נוצץ הטל/ אנו אוהבים אותך, מולדת/ בשמחה, בשיר ובעמל..." תראו בכמה אהבה נבנתה הארץ הזאת, עד שבאתם אתם עם הררי השנאה שלכם. האהבה הזו נפרטת אצלכם לפרוטות מלוכלכות, מזוהמות. חוק הלאום זה חוק האב, חוק השנאה הגדול, שמתחתיו יש עוד כל מני חוקים קטנים, עלובים, בלי גדולה, בלי חזון. חוקים למושחתים. מי בכלל מאמין לכם שהלאום מעניין אתכם, שמדינת ישראל מעניינת אתכם, שההתיישבות מעניינת אתכם, שהפרחת השממה מעניינת אתכם.

תראו במה אתם מתעסקים, הכל קטן, מושחת, בלי חזון. שנאה לערבים, שנאה ללהט"בים, שנאה לשמאל עם חוק שוברים שתיקה, חוק למימון ציבורי לבריכה של משפחת נתניהו, החוק העלוב להסתרת הסיבה לסגירת תיק פלילי. דווקא היום, מתוך החוזק והעוצמה הכלכלית והצבאית נולדת לאומנות בזויה, פחדנית, קמצנית, שונאת את האחר. לצפיה הקליקו:

image

 

image

image

image

image

ועוד חוק לעידוד השחיתות והמושחתים המפורסמים. "חוק הההמלצות הקטן" של דודי אמסלם, שאוסר לפרסם סיבה לסגירת תיק פלילי. כאן אני מסבירה את עומק השחיתות שחוק כזה מייצר, ואת הסכנה שימנע מהיועץ המשפטי לממשלה לפרסם דו"ח ציבורי חמור על אישי ציבור כשהחקירה נגדם מצביעה על שחיתות ציבורית קשה, גם כשאין יכולת לבסס תיק פלילי. בדיוק כפי שקרה בדוחות הקשים של היועמ"שים על נתניהו ופרשת הקבלן עמדי, על שרון והאי היווני, ועל עזר וייצמן ואיש העסקים סרוסי. אני גם לועגת בנאום הזה על העמדת הפנים שהחוק הזה הוא לכאורה בשביל הציבור הרחב, ומביעה צער (אמיתי) על כך שח"כים חברתיים מהליכוד שהגיעו עם הרבה כוונות טובות, עברו מהפך מדכדך, שכחו לחלוטין את הציבור, ועברו לשרת אזרח אחד מושחת: נתניהו. צפו:

image-20180720160126-7

 

image

ושוב הכנסת הצביעה נגד הומואים. קטע מהנאום שלי במליאה: "אני רוצה לפנות לחברי ההומואים, לסביות, טרנס, בי, קוויר, אינטרסקס, ולומר לכם שאני מתביישת, אני מתביישת לעמוד בכנסת ישראל בשנה הזאת, אחרי שנים של מאבקים ולחזור ולדבר במונחים שמתאימים אולי למאה הקודמת.

אני רוצה להתנצל בפניכם על כך שאוסרים עליכם להתחתן. להביא ילדים. על כך שנושאים את שמכם לשוא ומתפארים בכם בחו"ל כדי להראות כמה אנחנו נאורים, דמוקרטים וגיי-פרינדלי. אבל הכל  בכאילו, כשנוח משתמשים בכם, אבל לצורך חיי היומיום הרגילים, השוויוניים של כל בן אדם נורמלי, לזה אתם לא טובים....

להתנצל בפניכם על השקר ועל הצביעות שבצילם תתקיים ההצבעה עוד מעט. רוה"מ 'הבטיח' שתונח הצעת חוק אחרת,  שתכלול גם את ההומואים, את הזוגות החד מינים. הצעת חוק שלא תעבור אפילו בטרומית במושב הזה, היא תדחה עד קץ הימים אחרי הפגרה, והיא לא תעבור לעולם. מי שנתלים בזה כדי להצדיק את הצבעתם על החוק יודעים שהם שותפים לשקר.

... ובכל זאת מלה אופטימית. אני מלווה את המאבק הזה כמעט משחר נעורי ובמידה רבה צופה בו דרך העיינים של החברים ההומואים שלי, שהם בני גילי. הם היו פורצי דרך, הם סולקו מהבתים שלהם, הם חיו בפחד, הם היו קורבן לאלימות. היציאה מהארון היתה כרוכה בשבילם בסבל אין סופי, בגינוי, הם היו יוצאי דופן לחלוטין.

ואני מסתכלת עליהם, ועל הילדים שלהם - שחלקם כבר הולכים לצבא, ובכל זאת בפרספקטיבה ההיסטורית הזאת יש משהו אופטימי  בפריצת הדרך העוצמתית ומפעימת הלב שאינה קשורה לבית המחוקקים הזה., שבכל זאת משקף התקדמות שהיא מפעימת לב בעוצמה שלה.

המשפט הכי שנוא עלי, הוא – "בחדר המיטות שלכם תעשו מה שאתם רוצים אבל לא בחוץ." זה חוסר הבנה גס שמדובר כאן במאבק אזרחי ופוליטי לשוויון. והיום, כשהכנסת שוב מדירה ומפלה אתכם, אין יום מתאים מזה להסביר שמדובר במאבק שחייב להתבצע ברחובות, שאסור שיתבצע בחדרי חדרים. עד שיהיה כאן שוויון. לצפיה בנאום המלא הקליקו:

image-20180720160153-8

גם לסוגיית נושא הפונדקאות עצמו התייחסתי בנאום, והנה התמצות בציוץ הזה:

image

image-20180720160153-10

image


כשח"כ נאווה בוקר דאגה לצניעותה של ח"כ יעל כהן פארן. החוצפה, הבורות, היעדר הסולידריות הנשית. מהתגובה שלי במליאה: "חברת הכנסת פארן התלבשה יפה מאוד הבוקר, לכבוד השבוע האחרון למליאה; היא לבשה את השמלה שלבשה לחתונת בת דודתה: שמלה שחורה, ארוכה ומהודרת, ובודאי עונה על כל הקודים – פי כמה וכמה מהקודים שבהם אני לבושה, כמו תמיד – בפשטות ובחולצת טריקו קצרת שרוולים. אבל לי יש שרוולים, וכנראה שהפגם בחזותה של חה"כ פארן היה העובדה ששמלתה היפה והארוכה היא נטולת שרוולים. מכאן, שההערה לא היתה על קוד לבוש, היא הייתה על צניעות!"

image

בסוף, אובייקט מיני. "ואני רוצה לומר משהו על חה"כ יעל כהן פארן, כמה אזכורים מהרזומה שלה: היא קצינה, בוגרת יחידת 8200, פיזיקאית במקצועה, בעלת תואר שני במדיניות ציבורית, מייסדת הפורום הישראלי לאנרגיה, ראש ועדת המשנה לקידום טכנולוגיות לאנרגיה מתחדשת ולמעקב אחר יישום החלטות פריז. היא מבינה בנושאים מורכבים פי כמה וכמה מאיתנו – אבל – חברת הכנסת פארן – את אובייקט מיני, שמפר את הקודים של הצניעות."

"ותתביישו לכן, אתן, חברות כנסת, שאתן מפנימות את הקודים של העולם הגברי. תתביישו לכן! במקום לתת גיבוי לקולגה שלכן, ולהיאבק כאן ברוחות האפלות שיורדות עלינו לאט לאט. וכשזה יורד לאט, זה כמו להתבשל לאט לאט במים: בהתחלה זה חמים, אח"כ פושר, אח"כ מתחמם, בסוף זה רותח – ובסוף, אולי גם לא נוכל לנהוג – לכו תדעו..." לנאום המלא שלי במליאה הקליקו על הציוץ הזה:
image

image-20180720160324-12

image-20180720160324-13


חוק שוברים שתיקה. מי הפחדן שמפחד שהילדים שלו יחשפו לדעות שונות? עוד חוק מזעזע שעבר השבוע. לא לאפשר לשוברים שתיקה להיכנס לבתי הספר. כלומר לתנועות גזעניות או משיחיות כן, לשוברים שתיקה לא. קטע מהנאום שלי במליאה: "האתוס של שוברים שתיקה לא ממש מסתנכרן עם האתוס שלי. אני מבינה את כוונותיהם, יש נקודות חפיפה, אבל הם לא משקפים את תפיסת עולמי המשפחתית, הפוליטית, הציונית....

ויחד עם זה, לא מזיז לי, לא מפריע לי ולא מפחיד אותי שהילדים שלי, שכבר בגרו, ישמעו את עמדותיהם. שני הילדים שלי, ששירתו שירות משמעותי ביותר בצה"ל, היו קצינים, שרתו בקבע, - גדלו בתל אביב ונחשפו לכל מגוון הדעות הפלורליסטי שהעיר הזאת מציעה, לרבות הרצאות בבתי הספר של נציגים של שוברים שתיקה. ולא נעה שערה משערות ראשם, וזה לא זה פגע ולא ערער את החינוך שהם קיבלו בבית.

ממה אתם מפחדים, תגידו לי. אתם לא סומכים על זה שתחנכו את הילדים שלכם כמו שצריך? שתעניקו להם את הבסיס האיתן האידיאולוגי שאתם מאמינים בו, ואז הם ישמעו הרצאה אחת של שוברים שתיקה והאידיאולוגיה שלהם תתרופף?  מה זה חוסר הביטחון העצמי הזה? למה אתם צריכים כל הזמן לאשש את השקפת עולמכם בכל מיני חוקים מוטרפים?" לצפיה בנאום המלא הקליקו על הכתבה בהארץ: 

image-20180720160324-14

image-20180720160325-15


עד כאן אירועי המליאה מהשבוע, ומכאן עוד עניינים, אמיתיים, חשובים לא פחות, אבל עוד לפני כן, מציעה לכם לעשות אתנחתא ולקרוא כל מלה בראיון המרתק שעשו רותם שטרקמן וחגי עמית בדה-מרקר, עם מנכ"ל לובי 99 יאיר (יאיא) פינק, ואם אתם לא מכירים את יאיא – זו דרך מצויינת לעשות היכרות עם מנהיג אמיתי, שיודע לקחת תפיסת עולם, לפרוש חזון, לתרגם אותו למעשה גדול וחשוב, ולהגשים בעזרת המעשה את תפיסת עולמו. כאן לינק לכתבה, וכאן פרינט סקרין שלה:

image

image


ועכשיו לעוד כמה עניינים חשובים. שוב הרג בשדה הקטל של ענף הבניה:

image-20180720160641-16

image-20180720160642-17

הנה כאן ראיון  על ההפקרות המזעזעת בענף הבניה, אצל רינו צרור בגל"צ, להאזנה הקליקו על הציוץ:

image-20180720160642-18

וגם לרדיו צפון לתוכנית "לא דופקת חשבון", בהגשת ליאת רון.

הגיע הזמן לפנות למנכ"לים. לקריאת הפוסט המלא שכוון אל איתמר דויטשר, מנכ"ל חברת אלקטרה בע"מ, הקליקו כאן:

image-20180720160642-19

image-20180720160738-20

image-20180720160738-21


את הציוץ הזה, עם תמונה שלי עושה בדיקת MRI לפני כשנה, העליתי בתמימות גמורה, כחלק מהניסיון התמידי שלי להנגיש נושאים שהם קצת פחות סקסיים: שני דיונים חשובים שקיימתי בוועדה לענייני ביקורת המדינה, אחד על מערך בריאות הנפש, והאחר על המחסור במכשירי דימות (רנטגן, MRI וכו'):
image

כשיצאתי, בתום שעתיים, מישיבת הוועדה, גיליתי שאני מפוצצת בהודעות מודאגות ביותר לשלומי, אז אפשר להרגיע, הכל בסדר, וכנראה שאשאר בחיים יחד עם הכאבים בצד ימין בגב התחתון שיש לי. ועם שקיפות אז עד הסוף - יש גם אבחנה – קוראים לזה ספונדילוליסטזיס, גלישה קלה של חוליה חמש על חוליה ארבע.

זו תופעה שאפיינית מאוד למתאגרפים ולכדורגלנים, מה שכידוע אני לא. וכן, יש מצב שזה בגלל החתירה, שיש בה גם תנועה שדומה קצת להרמת משקלות. אבל אין לי שום כוונה לוותר עליה! מה גם שלכבוד התחרות שכבר דווחתי לכם עליה (ועל מדליית הזהב!) עברתי בהצטיינות בדיקת מאמץ לספורטאים. אפילו כשנכנסתי להתראיין באולפן פתוח, בערוץ הכנסת, בתום הדיון בוועדה, שאלה אותי על כך מייד אורית לביא נשיאל, והשבתי בפירוט. אז הנה הראיון, שכמובן עוסק בעוד נושאים אקטוליים, יחד עם העיתונאית מזל מועלם כפרשנית:

image-20180720160814-22

נושא בדיקות הדימות מעניין אתכם ואתם רוצים לצפות בדיון? הנה כמה ציוצים של שני מתוך הדיון, הקלקה על הראשון שבהם תעביר אתכם לדיון המצולם: 

image-20180720160836-23

image-20180720160836-24


הזוועה במערך בריאות הנפש נפרשה בוועדה במלוא חומרתה, אבל ישיבה של הוועדה על דו"ח המבקר החמור בעניין הניבה גם קצת כותרות אופטימיות. "היינו חמש בנות בחדר, בלי מזגן, עם מקלחות בחלל פתוח. גברים הביטו בנו במערומינו בזמן שאנו מתקלחות, וחטפנו מכות" – כך סיפרה בועדה דליה וירצברג רופא, מטופלת בבריאות הנפש. שר הבריאות יעקוב ליצמן היה אורח הישיבה, ומי שרוצה לצפות בכולה מוזמן להקליק על התמונה שלי ושל ליצמן:

image-20180720160836-25

image-20180720160836-26

והנה כאן כתבה של כתב הבריאות המעולה של ישראל היום, רן רזניק. קרן נויבך, מגישת "סדר יום" והוא – הם האחראים הבלעדיים להצפת הנושא הכאוב הזה ולשינוי הדרמטי שחל בו:

image-20180720160836-27

image-20180720160908-28

image-20180720160908-29

ממשיכים לעבוד גם בפגרה. בעקבות דו"ח המבקר על היערכות המדינה לרעידות אדמה: דיון מיוחד אצלי בוועדה ביום ג' 24.7.18 בשעה 10:30, בהשתתפות ראש המל"ל, מאיר בן שבת, כדי לדון בממצאים. למרות שעם ראש המל"ל הישיבות הן בדרך כלל בוועדה החסויה – הפעם זה הולך להיות פומבי ופתוח, וגם ישודר בערוץ הכנסת ובפורטל הוועדה, וכמו תמיד אתם מוזמנים.

מי שרוצים להגיע – מוזמנים לכתוב לנו למיל הזה: ל-shelly.bikoret@gmail.com, שם מלא כפי שהוא מופיע בתעודת הזהות, מספר תעודת זהות, ואם יש לכם קרבה לנושא ציינו מהי. להתראות!

image-20180720160908-30


התועמלנים עושים תעמולה נגדנו. זוכרים את ההישג המעולה שלנו בוועדה – רגולציה מהירה וחדה על הקשרים המפוקפקים בין בתי החולים והרופאים (לא כולם כמובן) עם חברות התרופות ועם התועמלניות? ובכן כעת מתנהל קמפיין אגרסיבי נגד ההנחיות החדשות. רביב דרוקר, שחשף את הסיפור בתחקיר "המקור" שבעקבותיו דרשנו את השינוי – עונה לקמפיין הנגד הזה במאמר בהארץ. אם תקליקו עליו תוכלו להכנס גם לפורמט האינטרנטי של המאמר.

image

וכתבה במעריב על ההתעמרות בשארית יהודי אתיופיה בגונדר ובאדיס, נושא שאני נאבקת עליו ברציפות:

image


עוד כמה מציוצי השבוע, על דברים חשובים וגם הרבה פחות חשובים. אם אתם עוד לא שם – הצטרפו, פתחו חשבון, עקבו אחרי, הגיבו, וצייצו בעצמכם! כנ"ל גם באינסטגרם.

image-20180720161003-31

image-20180720161003-32

image-20180720161003-33

image-20180720161003-34

image-20180720161003-35

image


מסכימים אתי? מזדהים עם המאבקים שלי? רוצים לעזור לי? תעשו דבר אחד קטן: תתפקדו.  אז אם לא עשיתם זאת – הגיע הזמן, ואם כן עשיתם זאת – פקדו אחרים. עשו זאת עכשיו כאן. בקרוב בחירות. זה אומר שקודם יהיו פריימריס. אז קדימה, בואו חזקו אותי ואת כל מי שאתם חושבים שראוי/ה. רק מי שהוא פקוד של המפלגה יקבל את הזכות והחובה לקבוע מי יהיו חברי הכנסת שלנו. התפקדו כאן עכשיו, או כתבו אלינו למייל: hitpakdutshelly@gmail.com, עם מספר הטלפון שלכם, נחזור ונעזור לכם להתפקד.

שבת שלום,

שלכם,

שלי