מוטב לנו לעשות הכל כדי שנהיה גוש גדול ככל האפשר ולא חלקים חלקים.

שלי התראיינה בתוכנית "וילנסקי את ברדוגו"  לגל"צ, בהגשת ירון וילנסקי ויעקב ברדוגו, על יו"ר האופוזיציה, המתיחות בדרום, הראשות לעריית תל אביב ועל הועדה בפגרה.
24 ביולי, 2018
האזינו:

שלי התראיינה בתוכנית "וילנסקי את ברדוגו"  לגל"צ, בהגשת ירון וילנסקי ויעקב ברדוגו,

על יו"ר האופוזיציה, המתיחות בדרום, הראשות לעריית תל אביב ועל הועדה בפגרה.

 

 

ברדוגו: אחרי מסיבת העיתונאים היום של גבאי ושל לבני, לא רצית להיות יו"ר האופוזיציה?

יש בזה גם משהו מאכזב מבחינתך?

שלי: קודם כל אני מברכת על המהלך הזה, זה מהלך חשוב מאוד.

סוג של הצהרת כוונות שאומרת: מוטב לנו ביחד, מוטב לנו לעשות הכל כדי שנהיה גוש גדול ככל האפשר ולא חלקים חלקים.

לשאלה שלך יש שלוש תשובות, אחת זה שלא הייתי מעוניינת בתפקיד, רציתי להמשיך בתפקיד יו"ר הועדה לביקורת המדינה.

אמרתי את זה ליו"ר המפלגה לפני חודש, וסיפקתי שקט תעשייתי וכמו שאתם בטח יודעים לא ניהלתי שום קמפיין ליו"ר האופוזיציה.

הסיבה השנייה היא שאני באמת חושבת שהחיבור הוא פשוט טוב למפלגה שלי, וטוב למחנה שלנו, וצריך לראות את הדבר הזה לפני כל אמביציה אפשרית שגם היא לא הייתה מלכתחילה, כיוון שאני מאוד אוהבת את הועדה שאני עומדת בראשה.

והסיבה השלישית היא שהתפקיד הזה ניתן לאדם ראוי.

ציפי לבני היא אדם ראוי, ואני בטוחה שהיא תעשה את התפקיד הזה על הצד הטוב ביותר, אני מאחלת לה המון הצלחה ומתכוונת לעזור לה ככל יכולתי.

ברדוגו: את עכשיו מפרגנת ח"כ יחימוביץ, אבל אני רוצה לספור לך: 1 מנהיגנו אבי גבאי, 3 משוריינינו אבי גבאי, 6 משוריינינו ציפי לבני -סה"כ 10.

עד מקום 24 נותרו לחברי מפלגת העבודה 14 מקומות להתמודד עליהם.

מתחילים באוף סייד, ואם יבוא בני גנץ אז בין 11 ל12 מקומות למפלגת העבודה -  זו הבשורה של ההליכה ביחד?

שלי: אני קצת חולקת על המספור שלך.

תראו, חישובים כאלה מספריים הם סוג של מתמטיקה ששייכת לעולם החוזים המשפטיים, ולא לעולם הבריתות המפלגתיות.

וכמו שאנחנו ידענו בשעתו בבחירות הקודמות שבוז'י היה יו"ר המפלגה, לוותר על דברים קודמים ולפנות מקום לציפי לבני לטובת הברית הזאת, כך הדברים ישתנו על פי המציאות הפוליטית.

ושמעתי אותך קודם מדבר על בני גנץ אז אני רוצה לחדד משהו – הברית הזאת בין לבני לגבאי שמתחדשת עכשיו בהסכם מחודש, ובהצהרת כוונות משותפת לא רק שלא סותמת את הגולל על בואו של בני גנץ האפשרי למפלגת העבודה – אלה בדיוק ההפך.

היא משדרת לו שיש פה מחנה גדול שמצליח להיות מלוכד גם אם יש חילוקי דעות.

ואני רוצה לומר כאן בצורה הכי ברורה שאפשר: אם בני גנץ יעשה את הדבר הנכון ויגיע למפלגת העבודה, אנחנו כרוצים אותו מאוד במפלגת העבודה, אני משוכנעת שגם ציפי לבני תדע שהדבר הזה מגדיל ומחזק אותנו ותפנה לו את המקום השני המשוריין.

לכן אין פה בכלל שאלה, אנחנו רוצים בבני גנץ, זה לא סוד, אני חושבת שהוא אדם טוב, אני חושבת שהוא מתאים בערכיו למפלגת העבודה.

ברדוגו: זאת אומרת שההסכם עם ציפי לבני הוא הסכם פתוח?

אמרת שהמספור שלי לא נכון, אני לא רוצה להתעמק בזה, אבל אני אשמח לדעת במה הוא לא נכון?

1 גבאי, 3 משוריינים גבאי, 6 לבני ספרתי 10, בא בני גנץ – עד מקום 24 רק 13 מקומות למפלגת העבודה כולל שלי יחימוביץ.

שלי: אז אני אומרת לך שהמספור הזה הוא לא רלוונטי למציאות פוליטית אם היא תהיה כזאת שתבטיח לנו ניצחון או התעצמות משמעותית.

דברים משתנים על פי האופק הפוליטי, ועל פי הרצון להחליף את השלטון הזה, ואת הממשלה הזאת -  שהיא ממשלה מאוד מאוד ימנית, ומאוד קיצונית, ורומסת בצורה עקבית כל ערך של דמוקרטיה, של שוויון, של כל דבר שיקר לליבנו, זאת מטרה המרכזית בעיני.

ברדוגו: האם לתנועה של ציפי לבני יש מצביעים, חיילים, אלקטורט שמצדיק את מה שהיא קבלה בהסכם הזה.

שלי: אתם כל המזמן לוקחים אותי לעולם החשבונאות והמסחר.

פוליטיקה זה לא חשבונאות ומסחר.

פוליטיקה זו פניה על ציבור נרחב שהוא הבייס שלך.

ופוליטיקה היא פניה לציבור שהוא תומכים אפשריים שלך

פוליטיקה היא התאחדות סיבב עולם ערכים משותף, גם רחב וגם מדויק ככל האפשר.

ופוליטיקה בסופו שלדבר היא לא אחד ועוד אחד שווה שתיים, או פאי בריבוע, בסוף זה מימוש של השקפת עולם לכדי כח פוליטי שזאת המטרה העיקרית שלנו -  לחזק את השקפת העולם שלנו, לחזק את סיכויינו לנצח בבחירות ולהיות המפלגה הגדולה בבחירות, כמה שזה נראה עכשיו אולי בלתי אפשרי -  זה אפשרי בהחלט.

והצעד הזה הוא צעד מאוד חשוב לבניית הסיטואציה הזאת שאנחנו עושים הכל שזה יקרה.

אני רוצה בהזדמנות זאת לקרוא לכל חברי להתאחד מאחורי אבי גבאי כמנהיג, להפסיק את המחלה הממהרת הזאת שלה התכתשויות פנימיות, ולצעוד יחד לעבר מטרה משותפת שהיא מימוש תפיסת העולם שלנו.

ברדוגו: ח"כ יחימוביץ, עזה, את יכולה אולי לפרגן אולי לפרגן למהלכים האלה שכרגע שר הביטחון וראש הממשלה עושים בעזה - להכיל את טרור העפיפונים במשך תקופה ארוכה ולהגיע אולי, כנראה, להסכם ללא שפיכות דמים?

אם הצער הגדול של אובדן החייל אביב בשישי האחרון.

שלי: קודם כל אני רוצה להביע את צערי ותנחומי על מותו של אבי לוי, אני עכשיו בדרך למשפחה לנחם אותם בשבעה.

אם ברמה הטקטית, אז ברמה הטקטית אז השאיפה המאוד מאוד עזה שבאה לידי ביטוי של ליברמן ונתניהו להביא לשקט ולהכלה ברצועה, אני לחלוטין תומכת בזה.

זה הדבר הנכון, אני יודעת שהם היו נתונים להרבה לחצים וקריאות מימין להסלים את הסיטואציה והם לא עשו את זה.

אבל לא יכול להיות שבזה יתמצא עשייתו של הדרג המדיני, לעמוד עם הכפתור והחליט מה תהיה העצימות של התגובה הצבאית ומה לא תהיה התגובה הצבאית זהו? בזה תם ונשלם התפקיד של הדרג המדיני?

אין שום חזון? אין אסטרטגיה שהיא כוללת?

ברדוגו: מה החזון שלך, של מפלגת העבודה, של המחנ"צ אל הדרום הבוער, אל עזה -  שעדיין פניה לטרור , לא רואים שלום.

מה החזון שלך?

שלי: אני חס וחלילה לא מדמיינת שתושבי עזה בכלל והחמאס והג'יהאד האסלאמי בפרט, משלחים יונים לבנות לעבר ישראל.

כרגע הם משלכים רק פצצות, בלוני תבערה ועפיפוני תבערה.

אז בוא נשים את הרומנטיקה בצד, יש 0 עשייה, שהקרקע הבין לאומית היא כל כך פורייה לאיזושהי ועידה מכוננת, שתביא לאיזשהו הסכם ארוך טווח שלא נעים בו מסבב לסבב.

אין כמעט מדינה בעולם, גם ממדינות ערב, גם אירופה וגם ארה"ב, שלא מעוניינת לשבת לשולח משותף עם ישראל.

ברדוגו: ולמה זה לא קורה לשיטתך?

שלי: כיוון שראש הממשלה לא רוצה.

ברדוגו: את חושבת שהוא לא רוצה להביא את הסעודים והמצרים לשולחן כדי לפתור את בעיית עזה?

או שיש משהו גדול שאנחנו לא יודעים אולי גם את לא יודעת.

שלי: אם אני לא יודעת אז אני לא יודעת.

ברדוגו: כי היה את המאמר של קושניר 'עזה תחילה', יכול להיות שי משהו שאנחנו לא יודעים?

שלי: אם נרקמת כאן תכנית סודית להסדר ארוך טווח עם עזה, לפירוזה מנשק וכל מיני דברים שיכלים להטיב עם כולם – אני אהיה הראשונה להצדיע ולהגיד שאפו.

כרגע אנחנו נתונים למרחץ דמים מתמשך מסבב לסבב, בלי תקווה, ובלי חזון, בלי ניסיון ליצר איזושהי אסטרטגיה שהיא לא טקטיקה קטנה, וזה תפקיד של הממשלה – למשול.

ואת זה הממשלה לא עושה.

יש לנו צבא נהדר, וחיילים נהדרים.

 

הראשונים שהודיעו על הפסקת האש הנוכחית היו חמאס.

אחר כך גם דובר צה"ל.

משמע: חמאס וממשלת ישראל מדברים.

חמאס וממשלת ישראל מדברים עלה רבה נושאים.

אם אתם כבר מדברים על כל כך הרבה נושאים אז תפסיקו להעמיד פנים, דברו על הסדר ולא רק על הפסקות אש.

ברדוגו: פונדקאות, ראש הממשלה אומר שהוא יצביע בעד התיקון של אמיר אוחנה, אמיר אוחה אומר שהוא יעביר את זה פה, אז למה לא לקבל את הדברים האלה?

שלי: למה שאני אאמין לראש הממשלה כשהוא מגיע בגופו ובאצבעו בפעם הראשונה אחרי שבוע של הצבעות חשובות מאוד, הוא מגיע פעם ראשונה כדי להצביע נגד הסתייגות שהייתה פותרת את הבעיה לאלתר.

הרי זה ברור לחלוטין שהצעת חוק טרומית, שאפילו לא הונחה לפני פגרה שתמשך שלושה חודשים, מקומה יחד עם הצעות החוק והניירות חסרי הערך ששותפים את ההיסטוריה של הכנסת הזאת.

אז שבא ראש הממשלה ומצביע נגד משהו שהוא מתחייב בלשון רפה שיקרה בעוד מי יודע מה מתי, אני לא מאמינה לו.

ברדוגו: סתיו שפיר, אסף זמיר, רון חולדאי, במי שלי יחימוביץ תתמוך בראשות לעריית תל אביב?

יש לך גם קול להצביע בקלפי.

שלי: הייתה הכרזה של סתיו שהיא מתמודדת לראשות עיריית תל אביב?

ברדוגו: אסף זמיר ורון חולדאי, ואני חושב שגם סתיו שפיר אבל אין הכרזה רשמית.

שלי: אז כשאני אדע מי המתמודדים אני מבטיחה שאודיע במי אני תומכת, אני רק יכולה להגיד כבר שרון חולדאי הוא ראש עיר מצוין.

ברדוגו: תגידי הועדה שלך עובדת בפגרה?

שלי: כן, אנחנו מכנסים ישיבות.

מחר הייתה אמורה להיות ישבה עם ראש המל"ל, היא נדחתה מכל מיני סיבות למועד אחר.

אנחנו גם מתכננים שתי ישיבות לפחות בעוטף עזה עצמו, כלומר, כל אנשי המקצוע והאנשים

הרלוונטיים שמגיעים לכנסת יגיעו לעוטף עזה ואנחנו נקיים שם ישיבות.

מבחינתי כל נושא בוער שיעלה, וגם נושאים שהיו על סדר היום שלנו ידונו גם בפגרה.

למי שעובד הפגרה זה באמת פגרה, רק שתדעו,

כל כך הרבה דברים במושב העמוס הזה אמרתי שאדחה לפגרה, שנשארתי עם לו"ז מלא.