עיתון סופשבוע של שלי

נוחי דנקנר: האל שהכזיב

החמרת עונשו של נוחי דנקנר: ה"אל" שהכזיב משלם מחיר כבד ובצדק, אבל מה עם כל אלה ששיתפו אתו פעולה, אפשרו, שימנו, התחנפו, השתחוו, הסתירו? ומה עם הנוחי דנקנרים של היום? תהיה בריא, כבוד הנשיא. אוהבים אותך. כך חזרתי למקצוע הישן שלי ודיווחתי ברדיו על מצב בריאותו של רובי רבלין. האחיין הגאון שלי עידו יחימוביץ' עלה לחצי הגמר בנינג'ה ישראל!  שנת לימודים טובה ומוצלחת שתהיה לכולכם – כך העיפו אותי מבית הספר בכתה ט' ומה עדיף, קייק בים, או סקיף בירקון?
31 באוגוסט, 2018

image-20180831130922-4

 

image-20180831130922-5

 

שלום לכם חברות וחברים,

ראשית, איחולי החלמה מהירה לנשיא האהוב שלנו רובי רבלין. בעודי ממתינה לראיון בגל"צ על ענייני נוחי דנקנר (הראיון המלא בהמשך), אני שומעת את יעקוב ברדוגו ואת ירון דקל קוראים הודעה שהגיעה מבית הנשיא על כך שהוא מקבל טיפול אנטיביוטי רציף. ויצטרך לדלל את פעילותו. זה בא יחד עם פרשנויות על כך שמדובר בהודעה דרמטית ויוצאת דופן, מה שגרם לי כמעט להתקף לב.

מיהרתי להתקשר לבית הנשיא, כדי לגלות שהכל בסדר. וכך יצא שכשעליתי לשידור חזרתי לרגע לימי ככתבת ועדכנתי את המאזינים בדבר מצבו. "תודה על הדווח מהשטח" אמר לי ירון דקל. חושבת שזה ראוי ויפה ואכן יוצא דופן שהנשיא מעדכן על מצב בריאותו. צריך הרבה בטחון עצמי מצד אחד וענווה מצד שני לעשות דבר שאנשים רמי מעלה לא אוהבים בדרך כלל לעשות – לדווח בשקיפות על מצב בריאותם. אז החלמה מהירה, כבוד הנשיא. זקוקים לך ואוהבים אותך.

image-20180831130922-6

image-20180831131139-7

 

בכתבה ששודרה בערוץ 10 לפני שנים, נראה נוחי דנקנר מנהל ישיבה כלשהי עם עדת חנפים, וכולם סובלים ורועדים מקור כאילו ישבו בערבות סיביר הקפואה. העיתונאית ענת גורן חדת העין שעשתה את הכתבה, הבחינה שליד המזגן ניצב אדם על משמרתו ודואג שאיש לא יעלה את הטמפרטורה בחדר, "כי ככה נוחי רוצה".

image-20180831131139-8

גורן היתה בשעתו עיתונאית כמעט יחידה שהעזה לגרד את ציפוי הזהב והטפלון של מי שהועלה בידי התקשורת למעלת אל, והיה פשוט untouchable. היא עשתה את זה בערוץ 10, אותו ערוץ שבו גם עשה חברי ח"כ מיקי רוזנטל, אז עיתונאי, תחקירים נוקבים על משפחת דנקנר. לשבח מיוחד ראויים בעניין הזה מו"ל הארץ עמוס שוקן ועורך דמרקר אז, גיא רולניק (שכידוע לא תמיד אני מסכימה אתם). הם טיפלו בדנקנר ובהתנהלותו הפרועה כמו שצריכה עיתונות להתנהג: בלא מורא ובלא משוא פנים, ונתנו חופש פעולה מלא לעיתונאיהם. הם גם שילמו מחיר כבד: הורדת שטחי פרסום של כל החברות שהסתופפו בפירמידת הענק המסועפת שלו, ביטול של אלפי מינויים. אני מציינת את הבודדים האלה בשמם כי הם היו יוצאי דופן.

ובפוליטיקה... טוב בפוליטיקה, ואומר זאת בלי התרברבות אלא כעובדה: הייתי לבד. לגמרי לבד, שעה שניסיתי לפעול נגד התרמיות ועושק הציבור של מי שכולם השתחוו לפניו, בעודו מתעתע במשק הישראלי ועשה בו כבתוך שלו, בלי לייצר שום ערך, אלא רק לינוק ולשאוב ערך בעיסקאות סיבוביות (מוזמנים לקרוא חלק מזה בשני פרקים מתוך הספר שלי "אנחנו", (שיצא לאור כשדנקנר עוד היה בשיא תהילתו): "לסייד במקום נוחי את הגדר" ו"אז איפה לעזאזל מילטון פרידמן כשצריכים אותו".

image-20180831131139-9

השבוע, אחרי שהעליון מחמיר בעונשו של דנקנר, אין לי שום כבוד למי שנזכרו בדיעבד שמשהו היה שם לא בסדר. להיפך. אני חושבת שההרשעה, וההחמרה בעונש של דנקנר, היא הרשעה מטפורית גם של רשימה ארוכה של אשמים ששיתפו עם מעשיו הפגומים והנצלניים פעולה, גיבו אותו, והפכו אותו לגיבור. אכן, נוחי דנקנר קרס, והוא משלם מחיר כבד. אבל צריך לזכור: דומיו עדיין קיימים, והם עדיין זוכים למעטפת הגנה תוך שהם עושקים את הציבור, בין אם קוראים להם אלוביץ' שהמשטרה חוקרת נמרצות, ובין אם תשובה, שעל הנייר פועל על פי חוק אבל מעטפת ההגנה הפוליטית, הרגולטורית, המוסדית והתקשורתית – ממשיכה לעבוד בשבילו.

איך נעשים אלוהים? בראיון לתכנית "בחצי היום" ברשת ב', בהגשת יואב קרקובסקי אני מפרטת שתי טקטיקות של דנקנר שעדיין שרירות וקיימות גם היום בקרב בעלי הון: האחת – לתרום כסף שלא שייך להם בכלל אלא לציבור, ובכך להפוך לצדיקים גדולים שאין לגעת בהם, והשניה – לשלוט בנוסף בכלי תקשורת כלשהו, וכך להינות מהיכולת לתגמל אוהדים להעניש יריבים, או למנוע סיקור של מחדליך. וגם על ההצעה המגונה שקבלתי ממנכ"לו של דנקנר אחרי שרכש את מעריב: הם לא יעשו עלי כתבה מכפישה במעריב, אני אפסיק לתקוף את דנקנר. להאזנה הקליקו כאן.

ובראיון ל"וילנסקי את ברדוגו" בגלי צה"ל, עם יעקוב ברדוגו וירון דקל (ראיון שמתחיל בשיחה על מצבו הבריאותי של הנשיא), אני אומרת שהחלטת העליון חשובה ודרמטית, אבל הלקח לא הופנם. וששליחי ציבור חייבים לזכור, ככלל אצבע, שתפקידם לייצג בני אדם רגילים ופשוטים, 99.9 אחוז מהציבור, ולא קומץ בעלי הון. להאזנה הקליקו על הציוץ:

image-20180831131622-10
 

נינג'ה. וארוע לא פחות חשוב! האחיין הגאון והחמוד שלי, עידו, הבן של אחי קובי, עלה לחצי הגמר באתגר הנינג'ה!
בשביל זה אני מוכנה אפילו לספוג קצת הסתלבטויות עלי ועל המפלגה שלי:
image-20180831131622-11

image-20180831131622-12

image-20180831133428-13

image-20180831133428-14

לצפיה בעידו הקליקו:

image-20180831133428-15

ואם אנחנו כבר בעניינים משפחתיים – כשהבת שלי בקהל. השבוע באתי לקיבוץ יזרעאל, לדבר עם המחזור השני החניכים של "זרעי קיץ", עוד פרוייקט יחודי ומעולה של תנועת החלוץ, שמיועד לצעירים שכבר השתחררו מצה"ל, ועל מפגש עם המחזור הראשון שלו כבר כתבתי בשבוע שעבר. חמישה שבועות, שבהם מפגישים אותם עם מרצים, מומחים, ודמויות שונות, ומעמיקים גם את השיח בינם לבין עצמם, וגם ואת הידע, ההבנה והיכולת לפעול לתיקון ולהעצמה של החברה הישראלית. אני עושה את זה כמעט בכל מחזור, ותמיד נפעמת מהאכפתיות, הסקרנות, והתבונה, ומרעיפה עליהם שבחים, אבל הפעם לא אעשה זאת כדי לא להחשד בנפוטיזם. כי הפעם גם ישבה בקהל חניכה אחת שדעתה מאוד חשובה לי - הבת שלי:

image-20180831133551-16 image-20180831133551-17

 

וכאן ברחובות, מפגש עם חברי מפלגת העבודה שארגנה עליזה שור הנהדרת, יחד עם מזכיר הסניף שלנו יקי ניסנבאום:

image-20180831133642-18

image-20180831133642-19


שנת לימודים טובה ומוצלחת שתהיה לכולכם! בראיון בגל"צ, בתכנית "הקיץ של אביה", עם אביה גל ורויטל ויטלזון יעקובס – אני מספרת על החוויה המכוננת שלי מבית הספר: כשהעיפו אותי מבית הספר בכתה ט', ועל כך שאם אהיה יום אחד שרת חינוך אאסור להעיף או "להנשיר" ילדים מבית הספר. להאזנה הקליקו.

רצף רעידות האדמה שפקד אותנו לפני זמן קצר כבר נשכח מלב, וזאת בדיוק הבעיה. השבוע אני שוב מכנסת את הוועדה לביקורת המדינה, למרות הפגרה, לדיון על דו"ח המבקר בנושא המוכנות לרעידות אדמה. בהשתתפות ראש המל"ל (ראש המטה לבטחון לאומי במשרד ראה"מ) מאיר בן שבת. הישיבה תתקיים ביום חמישי, 6 בספטמבר, בשעה 14:00. ישיבה זו פתוחה, הישיבות האחרות הרשומות כאן - חסויות.

image-20180831133852-1

גם אתם רוצים לבוא לדיונים של הוועדה לביקורת המדינה? מוזמנים! כתבו לנו לshelly.bikoret@gnail.com ואנחנו נדאג לאישורי כניסה ולכל מה שצריך.  

 

והנה עוד כמה מהציוצים בטוויטר ומהתמונות באינסטגרם השבוע. אם אתם עוד לא שם, הקליקו על הקישורים, פתחו חשבון, ועקבו אחרי:

image-20180831133913-2

 

image-20180831141045-1

 

image-20180831134335-3

 

 

image-20180831134335-4

image-20180831134335-5

image-20180831134400-6

image-20180831134400-7

 

איך תוכלו לומר לח"כ/ית שאתם רוצים אותו בכנסת, או לחלופין רוצים לומר לו שאתם חושבים שהוא צריך ללכת הביתה? תתפקדו.

זו ההזדמנות האחרונה שלכם להתפקד/לפקוד באופן שתהיו בעלי זכות בחירה בפריימריס לחברי הכנסת. הבחירות לכנסת מאוד קרובות, הפריימריס – עוד יותר, אז אם לא עשיתם זאת – הגיע הזמן!

איכות הרשימה שלנו לכנסת תהיה אחד מגורמי המפתח להישג שנביא בבחירות. בפריימריס, כל מי שהוא פקוד של המפלגה יקבל את הזכות והחובה לקבוע מי יהיו חברי הכנסת של מפלגת העבודה. אז אם עדיין לא התפקדתם – זה הזמן.

ככה תוכלו לבחור בי ובעוד ח"כים שאתם תומכים בהם – ולחזק אותנו. התפקדו כאן עכשיו, או כתבו אלינו למייל: hitpakdutshelly@gmail.com, עם מספר הטלפון שלכם, נחזור ונעזור לכם להתפקד. והכי חשוב: פקדו את כל מי שאתם מכירים ובעניין.

 

שבת שלום,

שלכם,

שלי