עיתון סופשבוע של שלי

דמדומי דמוקרטיה: אל תיראו מופתעים כששופטי העליון יודחו

חושדת ששרת המשפטים שקד לא סתם מסיתה, אלא מכינה בקור רוח תרחיש בלהות כמו בפולין: הדחתה של נשיאת העליון. "זה לא שאתם רוכבים על גלי הסתה וגזענות של המון. זה שאתם בעצמכם מייצרים את גלי ההסתה האלה. אתם לא רוכבים על גבו של נמר, אתם הנמר." טנקים ונגמ"שים ברחוב אחוזה ברעננה, ומה למדנו מכיפור 1973. שנה למהפכת MeToo ומתברר שיש איזו ציפייה שנבקש סליחה מהמטרידים ומהאנסים! סליחה אני מבקשת רק מהמוני הקורבנות השותקים: עימות חד אך מנומס עם אילנה דיין שרומזת שלארי שביט מגיעה סליחה, ואני שרומזת שהאינטלקטואל המוסרני שאילנה ואני הכרנו היה נחמד כלפי שתינו, אבל טורף אכזרי לאחרות. מתקרבים לגיוס? ממליצה על מכינת רבין הנהדרת ועל שנת שרות בתנועת החלוץ המהממת. זקוקה לכם! בחגים, כשיש זמן, פקדו משפחה וחברים.
20 בספטמבר, 2018

שלום לכם חברות וחברים, וסוכות שמח!
 

ברשותכם אפריע לכם לרגע בתוך רצף החגים, אעדכן אתכם בכמה עניינים, ואשתף אתכם בכמה מחשבות בטרם אאחל לכם חג שמח ונפרד זמנית לעוד סבב ארוחות חג וחופשות.

"אני חושדת בך, שרת המשפטים איילת שקד, שנאום השטנה וההסתה שלך נגד בית המשפט העליון לא נועד רק להפחיד את שופטי בית המשפט העליון ולאנוס אותם לקבל החלטות שיפיסו את דעתך, דעתה של פוליטיקאית אחת; אני חושדת בך בהרבה יותר מזה: בכך שאת טומנת במודע את הזרעים שנועדו להכשיר את הקרקע להדחתם של שופטי בית המשפט העליון ולהדחתה של נשיאת בית המשפט העליון."

כינסנו השבוע דיון פגרה מיוחד בנושא המתקפה של שרת המשפטים שקד על שופטי בית המשפט העליון, אני דברתי במליאה בשם המחנ"צ, הנה עוד כמה קטעים מהנאום שלי, ואפשר גם לדלג עליהם ולצפות מייד בסרטון של הנאום עצמו.

"אני חושדת שזה מחושב היטב וטמון בכל משפט ומשפט מנאום ההסתה שנשאת נגד בית המשפט... ועל מה? על מה? על זה שהעליון העז שלא לדחות על הסף את העתירות נגד חוק הלאום! עוד לא אמר את דברו, עוד לא ישב לדון, עוד לא נקבע הרכב, עוד לא ניתנה ההחלטה, והוא כבר עומד בעצמו למשפט ולאיומים. 'צעד מסוכן' את קוראת לזה. לא פחות. מסוכן. ומה עושים למי שמסכן אותך? עולים עליו עם D9 כמובן. אולי תחסכי זמן ומאמץ; תני לבית המשפט העליון רשימה מפורטת במה מותר להם לדון ומה לא ומה ההחלטות שאת מוכנה שיתקבלו ומה לא תסבלי בשום פנים ואופן?

על הפרדת רשויות שמעת? על עצמאות בית המשפט ומוסדות שלטון החוק שמעת? על כך שהדמוקרטיה היא לא רק שלטון הרוב אלא גם – ואולי בעיקר – נבחנת בשמירה על זכויות המיעוט שמעת? ומה אם מחר תחוקקו חוק-יסוד, אני יודעת, שאומר שלנשים אין זכות קניין, למשל? או שלג'ינג'ים אסור להיכנס לבתי כנסת? או שליהודים שעלו מאתיופיה אסור בכלל לגעת במזון וביין מחוץ לבית שלהם? או אולי תשללו מערביי ישראל את זכות ההצבעה? גם אז יהיה אסור לבית המשפט העליון להתערב? אני רוצה לדעת. בשום תנאי?

אתם לא רוכבים על נמר. אתם הנמר. עוד איום שלך: 'בכך יסיים העם את תפקידו במה שהיה עד כה שיטתנו הדמוקרטית. מעתה ייקבעו הנורמות שלא באמצעות העם.' במאמר מוסגר אציין שהיומרה הפומפוזית הזאת לייצג את רצונו של העם בחוק הלאום גם היא ממש מופרכת. ממש שאלתם את פי העם, מה זאת אומרת! כל אזרח בישראל קם בבוקר במשך שנים ואמר: אני חייב חוק לאום כאן ועכשיו, כי חיי אינם חיים בלי חוק הלאום... ובאותו שבוע שהחוק הזה חוקק, העם גם ממש רצה שיחוקק חוק שפוטר את ראש הממשלה מתשלום מיסים על הבריכה הפרטית במעון הפרטי שלו. מה זה רצון העם! ממש! זה לא שאתם רוכבים על גלי הסתה וגזענות של איזה המון. חס וחלילה. זה לא שאתם קשובים לרצונו של העם. זה שאתם, אתם אלה שמייצרים את גלי ההסתה האלה. אתם לא רוכבים על גבו של נמר, אתם הנמר.

חוק הלאום כצווי אלוקי שאין לפגוע בו. רקחתם איזה חוק עלוב, הזוי, מיותר, מסית, פוגעני, גזעני, שמבאיש את שמה של ישראל בעמים. עשיתם את זה בצורה מכוערת, בניגוד אפילו לרצונם של רבים שהרימו את ידם עבורו, בעל כרחם. ועכשיו זה כבר הפך לדיבר מעשרת הדיברות; לציווי אלוקי; למשהו שאם יעז בית המשפט העליון לדון בו בכלל, זה יהיה 'הקרבת הערכים הדמוקרטיים עצמם' – וגם זה ציטוט. ועוד דברי בלע כהנה וכהנה... 'שומט את הבסיס של ההליך הדמוקרטי'; 'אם בג"ץ ידון בחוק הזה זאת תהיה רעידת אדמה' את אומרת שרת המשפטים, 'לא רק משפטית אלא גם פוליטית. זוהי רעידת אדמה משטרית'.

אני חושדת באמת ובתמים, גברתי שרת המשפטים, שאת, בזדון, בנית נדבך אחרי נדבך את חוסר הלגיטימציה המדומה של בית המשפט העליון שלנו, ואת מסיתה נגדו בקור רוח מחושב. מחר בבוקר אנחנו נשמע שחצי משופטי בית המשפט העליון מודחים, כי בהצעת חוק דמוקרטית הוחלט שרק מי שהוא מגיל 50 ומטה יכול להמשיך לכהן, למשל; ושמהיום, למשל, בית המשפט העליון כפוף ישירות לשרת המשפטים. זה כבר לא יפתיע אותנו, כי הזרעים האלה, זרעי הפורענות, כבר נטמנו באותו נאום מסוכן שלך.

כך נראים דמדומים של דמוקרטיה. זה לא קורה בבת אחת; זה קורה בהדרגה. אנחנו עוד לא שם. יש לנו מדינה נהדרת, יש לנו עדיין עיתונות חופשית, יש לנו עדיין ארגוני חברה חזקים, אבל בצעדי ענק אנחנו מתקרבים למקום הזה, וזה מה שאתם עושים בקור רוח מחושב. ובהזדמנות הזאת, לקראת יום כיפור אני רוצה לבקש סליחה מהציבור על כך שטרם הצלחנו להחליף את שלטונכם בשלטון שבאמת סופר את העם, ולא מעלה באש את החזון הציוני הנאצל של מדינה יהודית ודמוקרטית. גמר חתימה טובה, שנה טובה, תכלה שנה וקללותיה הרבות, תחל שנה וברכותיה". לצפיה בנאום, הקליקו:

image

כאן ראיון ברדיו ללא הפסקה, 103FM ב'אריה ובן', עם אריה אלדד ובן כספית. להאזנה הקליקו על הציוצים:

image-20180920231831-1

image-20180920231831-2

image

וכאן בגל"צ, ב"וילנסקי וברדוגו", עם ירון וילנסקי ויעקב ברדוגו. להאזנה הקליקו על הציוצים:

image-20180920232039-4

image-20180920232039-5

ובאותו עניין גם בערב יום הכיפורים, ראיון לתכנית הבוקר של ערוץ 10, עם אור הלר וטליה פלד קינן. וגם קצת על יום הכיפורים בהקשר המלחמתי: הייתי בת 13 כשראיתי את התמונה שלא תישכח של טנקים ונגמ"שים חולפים ברחוב אחוזה ברעננה בעיצומו של יום הכיפורים; והייתי הרבה יותר מבוגרת כשישבתי בוועדת חוץ ובטחון וראיתי את בכירי צה"ל שבויים בקונספציות מקובעות ועם כל המודיעין המשוכלל שלנו, מסוגלים לחזות כמעט אך ורק את העבר. ובהרחבה על איילת שקד ומזימתה לנפץ את שלטון החוק בישראל. לצפייה הקליקו:

image

image

image

image

image

image


ולדברים האלה יש כמובן קשר ישיר להדחת המפכ"ל:

image

image-20180920232935-6

image


ובענייני יום הכיפורים שמאחורינו:

image-20180920232935-8

image


לבקש סליחה מהמטרידים ומהאנסים?! השתגענו?! את אילנה דיין אני מאוד מאוד אוהבת ומעריכה, אבל איכשהו היה לה רעיון שהצירוף של שנה למהפכת MeToo יחד עם יום הכיפורים, מחייב פמיניסטיות לבקש סליחה מאנסים וממטרידנים.

אמרתי לה שאני בהחלט רוצה לבקש סליחה. מעשרות אלפי הקורבנות, הנשים, שעדיין פוחדות להשמיע את קולן, ועוברות קשת קשה ואכזרית של השפלות מהטרדות מיניות שממוטטות אותן מדי יום ביומו ועד אונס אכזרי ממש, ולא מתלוננות ולא משמיעות את קולן, שזה בערך 80% מהנפגעות. אני רוצה להתנצל בפניהן ולבקש סליחה על כך שעשרות שנים שאני פמיניסטית ומלווה אותן, עדיין לא הצלחתי לגרום להן להשמיע את קולן, ואני גם רוצה לבקש סליחה אישית מהרבה מאד נפגעות שפונות אליי ואני אמנם מסייעת ומחברת עם הגורמים הרלוונטיים – אבל לא מצליחה לתת לכולן את הליווי האישי שהן היו מצפות ממני, כדי להעצים אותן. פשוט כי אני לא יכולה, כי יש כל כך הרבה.

אילנה: ושלי אין גבר אחד שאת רוצה לבקש ממנו סליחה?

אני: לא. האמת שלא.

אילנה: אז הנה הדוגמא הרגישה שרציתי לגעת בה. את ואני מכירות היטב הרבה שנים את ארי שביט. את הכרת אותו בוודאי גם כעיתונאית וגם כפוליטיקאית. אני שואלת על הסיפור של ארי בגלל שגם הוא יודה, וגם כל מי שמכיר את העובדות, שככל הנראה, הוא במקרה הטוב טעה בהתנהלות שלו כלפי יותר מאישה אחת. השאלה אם באווירה הנוכחית יש בכלל איזושהי מידתיות? אם יש בכלל יכולת לשים נגיד את המקרה שלו ביחס למקרים חמורים יותר וחמורים פחות וגם לשאול האם זה אומר שעולם ללא יוכל לבוא יותר בקרב הקהילה שבה היה חבר? לכתוב, לפרסם, להביע את דעתו? - כדוגמא אני נותנת אותו.

אני: לא ברור לי למה את נותנת לארי שביט את ההנחה המפליגה הזאת. ההנחה שאת מעניקה לו היא לא במקומה. הייתי מיודדת איתו, הוא כותב נפלא, הוא היה  בעיני פעם אדם מוסרי, אפילו מוסרני שגם הטיף מוסר על מה נאות ומה לא נאות, אבל בזמן שהוא היה האיש שאת ואני הכרנו - מסביר פנים, אינטלקטואל אדם שאפשר לנהל איתו שיחה עמוקה – ממש בזמן הזה היו המון המון נשים שהיו קורבן לטורפנות שלו. בלילה הוא היה טורף וביום הוא היה העיתונאי המכובד שאנחנו מכירות." להאזנה לראיון כולו (ואני ממליצה להאזין) הקליקו על הציוץ:

image

מה השאלה, זה מה שחשוב. ועוד משהו שאמרתי לאילנה, וחשוב לי להדגיש: "את יודעת, בתקשורת ובכלל בעולם, גם בפוליטיקה, הרבה פעמים זה לא משנה מה אני אענה לך, יותר חשוב מה תשאלי. העובדה שהשאלה היא עדיין האם לא הגזמנו, רק מראה שאנחנו נמצאים עדיין כל כך כל כך רחוק מהיעד. כי מה שאותי מטריד מדי יום ביומו, והוא השאלה האמיתית, מדוע אותן נשים רבות מספור, ונערות רבות מספור שמשיכות לספוג אלימות מינית והטרדות – נשארות בהמוניהן קורבנות שותקים".
 

לפני סיום, עוד שני עניינים שאני מלווה מקרוב קרוב ונאבקת עליהם:

העלאת גיל הפרישה לנשים:

לא כולן שלי יחימוביץ והחברות שלה. ראיון בגל"צ, בתוכנית "24 היום שהיה" עם אפי בן אברהם על העלאת גיל הפרישה לנשים. ואני מסבירה בפעם האלף: "גם היום, כל אישה שרוצה בכך יכולה להמשיך לעבוד עד גיל 67. אין מגבלה, זה וולונטרי. כלומר, את רוצה להמשיך להרוויח כסף? להיות בעולם העבודה? לצבור לחסכון הפנסיוני? את יכולה להמשיך, אין שום מניעה, ואי אפשר לפטר אותך. גם אני, אגלה לך סוד, מתכוונת להמשיך לעבוד עוד הרבה שנים אחרי גיל 62, וכמוני גם עוד הרבה נשים. הבעיה המרכזית שעליה אני ושותפותי למאבק (בעיקר אורלי לוי וזהבה גלאון) לא מוכנות בשום פנים ואופן לוותר, היא העובדה שמה שהאוצר רוצה לעשות זה להעלות בשרירות לב את גיל הפרישה לכל הנשים, לא רק לשלי יחימוביץ ולחברות שלה. 

לכו לחפש אוכל בפחים. מה זה אומר לגבי נשים, ויש רבות, שנפלטו משוק העבודה, בגיל 58 או 60 או 61? עוד שנתיים בלי שכר, בלי קצבת זקנה ובלי פנסיה. עם אפס הכנסה. זה מחריד. זה לשלוח אנשים לחפש אוכל בפחים. ממש ככה. לא כמטאפורה. אז עד שלא יימצא פתרון לנשים האלה שלא עובדות, אנחנו נתנגד להעלאת גיל הפרישה. יימצא פתרון, נהיה בעד. וכך גם לגבי מקצועות קשים ששוברים את הגוף ואת הנפש. גם כאן לא נוותר ולא ניתן לענות את הנשים האלה". להאזנה הקליקו.

והעלאת שארית יהודי אתיופיה:

לא פתחתי שמפניות, כשנתניהו "הכריז על העלאת 1,000 הורים מקרב שארית יהודי אתיופיה. למה? כי אין להודעה הזאת שום שחר, ואין סיבה להאמין לו שימלא את הבטחתו. מי כמוכם, אלה שקוראים את עיתון סופשבוע שלי, ושאתכם אני מעדכנת בנסיונות ובמאבק שלי לשים קץ להתעללות הזאת - יודעים כמה פעמים נתנה אותה הבטחה בדיוק, נתנה, וכמה פעמים הופרה שוב ושוב, ברשעות ובגזענות. אלפי יהודים נמקים באדיס ובגונדר, ועד שלא נראה אותם כאן לצד בני משפחותיהם, מדובר בזריעת תקוות שווא.

image

image


את החוג לבריאות במפלגת העבודה מכירים? חוג מצוין, שמעמיק בענייני בריאות מתוך תפיסה סוציאל דמוקרטית. ד"ר אמיתי ערמון, שותף לדרך, הקים אותו ועומד בראשו. החוג היה חוד החנית במאבק (המוצלח!) שניהלנו נגד השר"פ. השבוע נפגשתי (שוב) ביוזמת אמיתי עם חברי החוג, דיווחתי להם על עבודת הוועדה לביקורת המדינה שאני עומדת בראשה בתחומי הבריאות, ובכלל על מה שמתרחש באזור הדמדומים שהולך ומופרט כל הזמן.

image-20180920233602-9


מתקרבים לגיוס? תחשבו על מכינה או שנת שירות. בין אם אתם תלמידי י"ב בעצמכם, או הורים/סבים/חברים/סתם מכירים חבר'ה לפני גיוס – מפעל המכינות הוא מפעל מרהיב. זו שנה מעצבת ומפתחת שבה צעירות וצעירים מתנסים, לומדים, מעמיקים, מתנדבים ומתבגרים לפני השירות הצבאי. האופציות מגוונות ורבות מאד, ויש מכינות נפלאות מכל הגוונים והסוגים – אבל אני ממליצה באופן מיוחד על מכינת רבין או שנת השירות של החלוץ, שהן ברוחנו, רוח סוציאל דמוקרטית וציונית. הקליקו על התמונות לעוד פרטים:

מכינות:

image

שנת שירות:

image

image


עקבו אחרי גם בטוויטר, שם אני מעדכנת, מדווחת ונוקטת עמדה לעיתים קרובות יותר, גם בעניינים חצי אישיים וגם בעניינים שעל סדר היום. גם באינסטגרם, מוזמנים לעקוב בעיקר אחרי הסטורי (שנמחק כל 24 שעות). בערוץ היוטיוב שלי יש נאומים וראיונות טלוויזיוניים. הנה, עוד כמה מהציוצים האחרונים וקצת אינסטגראם:

image

image

image

image

image


זקוקה לכם! בחגים, כשיש זמן, פקדו משפחה וחברים.

זו ההזדמנות האחרונה שלכם להתפקד/לפקוד באופן שתהיו בעלי זכות בחירה בפריימריס לחברי הכנסת. הבחירות לכנסת מאוד קרובות, הפריימריס – עוד יותר,  אז אם לא עשיתם זאת – הגיע הזמן!

איכות הרשימה שלנו לכנסת תהיה אחד מגורמי המפתח להישג שנביא בבחירות.  בפריימריס, כל מי שהוא פקוד של המפלגה יקבל את הזכות והחובה לקבוע מי יהיו חברי הכנסת של מפלגת העבודה. אז אם עדיין לא התפקדתם – זה הזמן.

ככה תוכלו לבחור בי ובעוד ח"כים שאתם תומכים בהם – ולחזק אותנו. התפקדו כאן עכשיו, או כתבו אלינו למייל: hitpakdutshelly@gmail.com, עם מספר הטלפון שלכם, נחזור ונעזור לכם להתפקד. והכי חשוב: פקדו את כל מי שאתם מכירים ובעניין.


תודה וחג שמח,

שלכם,

שלי