עיתון סופשבוע של שלי

החברים המיליארדרים שלו לא משעממים אותו בכלל

בין קורבנותיו של דן מרגלית, החזקות והאמיצות שבנשים. זו לא הטרדה, אלה נסיונות אונס ברוטאליים ומזעזעים. מצ'עמם לו, לראש הממשלה. זו לא רק גסות רוח, זו תפיסת עולם. היושב בארמון משועמם עד פיהוק מהצרות של נתיניו פשוטי העם. נאום נתניהו: החוצפה להשתמש בכלל בפועל ג.נ.ב, השקרים וההמצאות. רצח נשים: שימו לב שכנים וקרובי משפחה. יש לכם אחריות. מפכ"ל המשטרה רב ניצב רוני אלשייך פותח אצלי בוועדת הביקורת את כנס החורף של הכנסת. אחיותי האחיות הנפלאות במערכת הבריאות, לא סופרים אתכן. לא שייכים ל"אנחנו" ולכן חייהם זולים. ארבעה נקטלים חדשים בבניה: עובדי כפיים עניים לא צריכים לההרג בשביל לבנות לנו בתים. צה"ל מנטר את האתר שלי בטעות – ומתנצל. הרמטכ"ל בודק. זכרונות נעורים מהדסים, הפנימיה שהייתי בה אחרי שהעיפו אותי מבית הספר. ומדליית זהב שניה שלי בחתירה! סרטון הנצחון (אל תקחו אותי ברצינות, זה הכי של חובבים)
18 באוקטובר, 2018

image
המפכ"ל חונך אצלי בוועדה לביקורת המדינה את כנס החורף של הכנסת
 


שלום לכם חברות וחברים,

 

שני ראיונות מקיפים מאתמול, בעיקר על חידלון הממשלה בעזה ועל המעשים הנוראים שעשה דן מרגלית בנשים שאת מקצתן אני מכירה היטב ומעריכה מאוד: אחד בגל"צ, ב"דקלסגל", עם ירון דקל ועמית סגל, שני ב"כאן ב'' עם שלום קיטל ונעמה סיקולר. תוכלו להאזין להם עכשיו בהקלקה על שמות המגישים, והנה העיקרים:

רצועה. אני יכולה ללגלג על הפער האדיר שבין ההצהרות המתלהמות והפומפוזיות ובין קול ענות החלושה של הממשלה הזאת ביחס לטיפול בתבערה הבלתי פוסקת ברצועה, בבאר שבע, ואפילו ביחס לטיל שמשוגר אל גוש דן(!) ונופל למזלנו בים, אבל אוותר על הלעג. כי לגופו של עניין, עדיף, במיידי, לחסוך את הדם שישפך לשווא בפעולה כזאת, וטוב שלא יצאנו לעוד סבב דמים.

מעולם לא היתה כאן ממשלה שחיבקה וחיזקה כך את החמאס. ממשלה כה ניצית – שאם כל זה היה קורה בזמן ממשלת שמאל, כבר היו כאן התלהמות והסתה בלי סוף - מנהלת מו"מ עם החמאס, מחזקת אותו, ומייתרת את הרשות הפלסטינית שאתה יש לנו שת"פ בטחוני יומיומי ומאמץ משותף למניעת פיגועים. קציני צה"ל יושבים עם גורמי הביטחון הפלסטינים לשתות קפה מדי בוקר, התיאום מציל חיי אדם, והממשלה מעדיפה לחזק דווקא ארגון טרור רצחני. אפס מאופס של חזון וביצוע מדיניים. במקום לאסוף את הכוחות השפויים והסבירים באזורנו, ולכפות על החמאס הסדר – מגלגלים אחריות ואשמה על הגורם היחיד שעושה עבודתו נאמנה: הצבא.

בין קורבנותיו של דן מרגלית, החזקות והאמיצות שבנשים, עמיתות שלי לשעבר ממקצוע העיתונות, חני קים, אורית שוחט, אורלי אזולאי. מאמינה להן כמובן, כואבת את כאבן, מצדיעה להן, ויודעת שדווקא לנשים חזקות עם תחושת שליטה על חייהן ועל גורלן קשה פי כמה להודות שהיו קורבן חסר ישע. מכירה את דן מרגלית הרבה שנים, ועד לפני יומיים הוא גם היה ידידי שלי. כן, הוא תמיד היה שוביניסט, תמיד השתייך לז'אנר מסויים של גברים מדורו שהעירו הערות לא במקום, הערתי לו על כך לא פעם, אבל בין זה ובין חומרת המעשים שנחשפו המרחק עצום. מדובר בנסיונות אונס ברוטאליים ומזעזעים.

להאזנה לראיון עם ירון דקל ועמית סגל הקליקו על הציוץ:

image-20181018224014-1

ולהאזנה לראיון עם שלום קיטל ונעמה סיקולר (בראיון הזה, בנוסף, גם על הצורך בבחירות, על היכולת לייצר אלטרנטיבה שפויה וטובה לממשלת הקיטוב וההסתה, ועל ההסתייגות העמוקה שלי מהסכסוכים ומהתככים הפנימיים, וגם על הפרשה החלמאית אך גם החמורה של ניטור האתר שלי בידי צה"ל. צה"ל התנצל והרמטכ"ל אייזנקוט מתחקר, ועוד על העניין הזה בהמשך עיתון סופשבוע). הקליקו על הציוצים:

image-20181018224259-2

image-20181018224259-3

 

מצ'עמם לו, לראש הממשלה. ואין דבר שמסגיר באופן נורא יותר את הפער בין היושב בארמון ובין נתיניו המשעממים אותו עד כדי פיהוק. “את פשוט לא מעניינת. את משעממת אותנו, תביאי דברים מעניינים״ אמר לארנה פרץ מקריית שמונה. במקרה ליכודניקית, במקרה חולת סרטן, שזמינות שרותי בריאות ממנה והלאה. ״אז למה היה לכם דחוף לסגור את חדר המיון כאן?״ קראה לעברו, כשהתרברב בפתיחת מיזם בריאות (פרטי!) בעיר. התגובה הספונטנית והלא מבוקרת הסגירה הכל.

מאמינה לו. באמת משעממים אותו פשוטי עם רגילים, עלובים בעיניו, שמתמודדים עם בעיות לא מעניינות כמו זמינות שרותי בריאות, ואפילו מעזים, בו בזמן לפקפק בגדולתו. ממרומי מגדל השן שלו, הוא פשוט לא מכיר את השיעמומון הזה של הצרות, ההתמודדיות, והקשיים של בני תמותה רגילים. אין לי שום ספק שהחברים המיליארדרים שלו מעניינים אותו הרבה יותר. לפוסט בפייסבוק בעניין זה הקליקו:

image-20181018224723-4

"משעמם, לא מעניין. שיגיד דברים מעניינים", אמרתי לבן כספית ולאריה אלדד, ב"רדיו ללא הפסקה", כששאלו אותי על נאומו של נתניהו בפתיחת המושב של הכנסת, ומניתי בזה אחר זה את כל השקרים וההמצאות בנאומו. להאזנה לראיון הקליקו על הידיעה הזאת:

image-20181018224723-5
 

על נאומו המנותק של נתניהו עם פתיחת המושב, גם בגל"צ, ב"בוקר טוב ישראל", עם אפי טריגר. "נאום רצוף שקרים, ציור מנותק לחלוטין של מציאות מדומה שהוא חי בה, החוצפה שבהמצאה כאילו מישהו במחנה הפוליטי שלנו משתמש במלים "גנבו לנו את המדינה", והחוצפה העוד יותר גדולה להשתמש בכלל בתואר ג.נ.ב כשהוא חשוד ונחקר בפרשיות שחיתות חמורות."

וגם: חושש להחליט. סומכת על יושרו של היועמ"ש מנדלבליט, אבל אין לי ספק שההחלטה להעמיד לדין ראש ממשלה, או לחלופין לסיים חקירה ולקבל החלטה כלשהי, היא החלטה לא פשוטה בשבילו, והוא חושש להחליט. לא מזלזלת בקושי העצום, אבל ההתמשכות הבלתי נגמרת וגרירת הרגליים, מטילות צל כבד על האקלים הציבורי במדינת ישראל. להאזנה הקליקו:

image-20181018224723-6

 

טרור הוא טרור הוא טרור. שתי הנשים שנרצחו בזו אחר זו בידי בני זוגן, עליזה שפק ואנגוואץ' מלקמו ז"ל הן קצה הקרחון של כמאתיים אלף נשים בישראל שסופגות מעשי אלימות מבני זוגן, וגם בין מכות למכות הן חיות תחת טרור ופחד מצמיתים. כאן, לאחר הרצח, מתראיינת על כך ב"העולם הבוקר" של "רשת" עם מיה זיו-וולף ואברי גלעד, מספרת על נוהל החרום שלנו כשפונה אלינו אשה מוכה, וגם מדגישה: "אנחנו רגילים תמיד להאשים את הרשויות או להטיל עליהן, בצדק, אחריות.

אבל דווקא כאן, באלימות בתוך הבית, יש מקום אדיר של אחריות לשכנים, למשפחה. לרוב יש סימנים וקולות גלויים. זה לא דבר שהוא בגדר פרטיות שאסור להתערב בה, צריך להתערב. להתלונן המשטרה. להיות קשובים. ולנשים המוכות: אל תסגרו את החלונות כדי שהשכנים לא ישמעו. להיפך. פתחו אותם. זעקו לעזרה. תתלוננו". על כך ועל פתיחת כנס החורף של הכנסת, הקליקו לצפיה:

image-20181019001847-2
מיה זיו וולף, אברי גלעד, הדס שטייף, אני וירון דקל

וגם בערוץ הכנסת, ב"המזנון", תוכנית חגיגית ביומו הראשון של מושב הכנסת, עם חיים לוינסון (הארץ) ועמיחי איתיאלי (ידיעות), על כל ענייני היום ועל המושב הצפוי. לצפיה הקליקו:

image-20181019002358-3

image

 

מפכ"ל המשטרה רב ניצב רוני אלשייך פתח אצלי בוועדה את כנס החורף של הכנסת. הנושא: דו"ח המבקר החמור על מצבורי הנשק האדירים ועל הפשיעה, תוך שימוש שגור ובלתי נסבל בנשק חם, בחברה הערבית. וכמובן על אוזלת ידה של המשטרה בכל מה שקשור בכך – כאילו היה מדובר במערב פרוע.

גם הקורבנות, רק להבהיר, הם ערביי ישראל. מבטיחה לכם שאם הם היו יהודים המשטרה וכוחות הבטחון עמה היו עושים עבודה נמרצת פי כמה. אבל הפרט המדהים והמקומם ביותר שחשף אלשיך, היא שבזמן שנתניהו עמד על בימת הכנסת והתפאר בתוכנית למאבק בסוגיה הספציפית הזאת – קוצצו מהתוכנית 400 מיליון ₪, שפשוט מסרסים את התוכנית ובולמים אותה שנה אחרי שהחלה. בצדק הביע על כך המפכ"ל תרעומת ומחה נגד הקיצוץ. עוד על מה שהיה בישיבה קראו בכתבות ובציוצים:

image-20181018230530-9

image-20181018230530-10

image-20181018230530-11

image-20181018230859-1

image-20181018230859-2

image-20181019004619-1

image

image

image

image

image-20181018231419-2

image-20181018231457-3
image-20181018231457-4

שוב ושוב הביא המפכ"ל לדוגמא את הישוב ג'יסר א-זרקא, דוגמא לפשיעה, לירי בחתונות, וגם לפתיחת תחנה חדשה. מוזר מאוד, אמרתי, דווקא הייתי השבוע בחתונה בג'יסר, ולא נורתה אפילו יריה אחת. אז הנה תמונה מג'יסר, מהחתונה המקסימה והענקית של סובחי עמאש חבר ושותף לדרך:

image-20181019004829-2

 

אחיותי האחיות (המשעממות את נתניהו, מן הסתם): תת תקינה, כריעה תחת עומס לא אנושי, שכר נמוך, וחשיפה לאלימות מתמשכת, זה רק חלק ממה שחוות הנשים (לרוב) שעוסקות במקצוע הנאצל והקשה הזה. לזה הוקדשה ישיבה נוספת של הוועדה לביקורת המדינה השבוע אפשר לצפות כאן בדיון כולו בפורטל הוועדה, וכאן כתבה מפורטת של רותם אליזרע בוינט:

image-20181018231741-5

image-20181018231741-6

image-20181018231741-7

image-20181018232106-8

image-20181018232106-9

 

צה"ל עוקב אך מתנצל. אם פספסתם את הפרשה הזאת, הנה תזכורת. התחיל כמשהו מקומם ותמוה, הסתיים בהתנצלות גורפת של צה"ל בפני, עם התגובה הזאת שלי: ״כמי שחשופה שנים למידע מסווג ביותר, ונהנית מאמון גורף של מערכת הבטחון, נפגעתי עמוקות מהפרסום. חמור מכך, הרעיון שצבא מנטר פעילות פוליטית של נבחר ציבור הוא רעיון מחריד שרחוק מאפייה של ישראל. עם זאת, התרשמתי כי מדובר בטפשות ובשלומיאליות ולא בכוונת, זדון, וכי הופקו הלקחים, ואני מקבלת את ההתנצלות."

image-20181018232106-10

image-20181018232251-11

image-20181018232251-12

image-20181018232251-13

image-20181018232421-14

ולסיום (בינתיים) רק להבהיר, אמנם קבלתי את ההתנצלות, אבל זה היה באופן אישי. באופן מערכתי ועקרוני אני חושבת שמדובר בסיפור חמור ביותר. כרגע הנושא מתוחקר בצה"ל, והפצ"ר אמור להעביר את הממצאים ליועץ המשפטי של הכנסת. אם זה לא יניח את דעתי, מתכוונת לטפל בזה בחומרה.

 

שדה המוות של ענף הבניה. אנטון מרנצקו בן ה- 26 מחולון, הוא הקורבן העשירי של חברת אלקטרה, שיאנית המוות בענף הבניה. אנטון ז"ל הוא אחד מארבעה (!) שנהרגו השבוע באתרי בניה שונים: נעמאן ח'ליל עבאס דעדוש, בן 56 מאום אל פאחם, נהרג מפגיעת טרקטור באתר לסלילת כביש באבן יהודה, מוחמד נדאל ברגות, בן 22 מהכפר אלולג'ה, נהרג באתר בניה בבית שמש מפגיעת סלע בראשו. מוחמד אכרם שוואהנה היה בן 25 ונהרג מהתחשמלות בעת שהתקין דוודים על גג בניין חדש. יהי זכרם ברוך.

לא שייכים ל"אנחנו" ולכן חייהם זולים. בראיון לגל"צ, לרינו צרור אני אומרת: יש ניסיון תמידי לדבר על ה"חאפרים" בענף, אבל ההרג והקטל הגדולים ביותר נמצאים דווקא אצל החברות העשירות והגדולות ביותר, ובראשן השיאנית, אלקטרה בע"מ, שאלקטרה בנייה היא חברת בת שלה. אלה אנשים שנהרגו על מזבח הרשלנות והזלזול בחיי אדם. בגלל שהם לא שייכים ל"אנחנו" המדומה הזה של האליטה והמיינסטרים הישראלי, אלא מדובר בדרך כלל או בעולים חדשים מחבר העמים או בערבים ישראלים או בפלסטינים או בפועלים סינים.

אין ברירה אלא להחמיר באופן קשוח וחד משמעי עם החברות הקטלניות. אלקטרה בנייה, החברה שהתמותה בה כל כך גבוהה - צריכה להיסגר, פשוט מאוד. רשם הקבלנים צריך להודיע שהוא שולל ממנה את הרישיון כאן ועכשיו. מהניסיון המר שלי, כשהכסף הגדול מדבר, כשיהיה אובדן הכנסות של ממש, לפתע פתאום ימצאו התקנים הבינלאומיים, ולפתע פתאום ימצאו הפרוטות העלובות למתוח רשתות מתחת לפיגומים.

ואני קוראת לכולם, גם לשר האוצר וגם לשר העבודה והרווחה וגם לרשם הקבלנים וגם למשרד הבינוי והשיכון שעושה את עצמו שזה בכלל לא העסק שלו, וגם למשטרה, לפעול בחומרה הרבה ביותר כשאנשים נהרגים על מזבח בניית הבתים שלנו על לא עוול בכפם, רק בגלל שהם עניים ועובדים עבודת כפיים"

להאזנה הקליקו על הציוץ (בראיון גם על עזה ועל פוליטיקה):

image-20181018232421-15

עוד קצת מארועי השבוע:

לוחמי השטח של שומרי הסף – המבקרים הפנימיים ברשויות המקומיות. כאן בכנס של איגוד מבקרי הפנים ברשויות המקומיות, בראשותה של יו"ר איגוד המבקרים ברשויות המקומיות, עינב פרץ המצויינת. יחד אתה, ועם שר הפנים אריה דרעי, הישגנו הישגים משמעותיים ביותר בהוספת תקני מינימום ותקציבים שימנעו מראשי רשויות המבקשים לקצץ ולפטר דווקא בביקורת שכמובן מעצבנת אותם. מבקרי הפנים ברשויות הם אלה שעושים את העבודה הקשה ביותר מבין שומרי הסף. המבוקרים שלהם הם מעסיקיהם, והם ממש יושבים יחד עם מי שהם מבקרים. זה קשה, מסוכן ומפרך.

image-20181018232421-16

 

מי רוצה לשמוע קצת על הנעורים של בפנימיית הדסים? הייתי שם השבוע, כחלק מכנס של בוגרי פנימיות ויצ"ו, וסיפרתי על החיים שלי בפנימיה, אחרי שהועפתי מבית הספר ברעננה. הקליקו כאן לדברים שספרתי מעל הבמה:

image

 
image-20181018232558-18
זאב טויטו מנהל הדסים היום, רבקה לזובסקי יו"ר ויצ"ו העולמי, אני, ועדן הראל, גם היא בוגרת הדסים

כאן בשיחה עם טטאינה קורדיט, חניכה מכתה ט' בהדסים, ששאלה אותי המון שאלות חכמות וסקרניות:

image

 

עקבו אחרי גם בטוויטר ובאינסטגראם. הנה, למשל, עוד כמה מציוצי השבועיים האחרונים:

image-20181018233406-6

image-20181018233406-7

image-20181018233406-8

image-20181018233621-9

אינסטגרם - הקליקו על התמונות וצפו בסטורי:

image

image
 

זו ההזדמנות האחרונה שלכם להתפקד/לפקוד באופן שתהיו בעלי זכות בחירה בפריימריס לחברי הכנסת. הבחירות לכנסת מאוד קרובות, הפריימריס – עוד יותר, אז אם לא עשיתם זאת – הגיע הזמן! התפקדו כאן עכשיו, או כתבו אלינו למייל: hitpakdutshelly@gmail.com, עם מספר הטלפון שלכם, נחזור ונעזור לכם להתפקד. והכי חשוב: פקדו את כל מי שאתם מכירים ובעניין.

 

שבת שלום,

שלכם,

שלי