עיתון סופשבוע של שלי

הפעם לקחתי ללב

על זה משלמים לנו משכורת: להיות במליאה כשהממשלה נשענת על רוב דחוק ואנחנו יכולים להביס אותה ולשרת את הציבור. כמובן שיש עוד רשימת חובות ארוכה, אבל זה הבסיס. ומה שהיה השבוע בכנסת הוא חרפה. גם תמותו וגם תשלמו. ההסכם המבעית שמטיל קנסות רק על פועלי בניין בגלל הפרת חוקי בטיחות. עבר זמנו, בטל קורבנו, של החוק שאוסר על נפגעות תקיפה מינית לדבר. תהיו רדיקליות. אל תהיו נחמדות. ואל תתיאשו, לפעמים בקלאש דווקא ממריץ: יכול להיות ש MeToo לא היה קורה לו קלינטון היתה הנשיאה. שלמו 200 שקלים לחיסון ולא תחלו בחצבת. המגפה כדוגמא הטובה (הרעה) ביותר לאיך הקיצוץ הרוחבי בתקציב שהטיל כחלון מרחיב פערים ופוגע בעניים. רקוויאם לתע"ש, חברה נהדרת שיובשה והופרטה. השרה שקד וחבר מרעיה ממשיכים במסע הציד אחרי המשנה ליועמ"ש דינה זילבר. שבוע הבא היא אצלי בוועדה. מורה נבוכים, וצל"ש מפתיע בדמות מכתב גינוי והחרמה נגדי מאת הח"כ הגזען סמוטריץ'. קראו את עיתון סופשבוע ותראו כמה מאבקים אני מנהלת... אז עזרו לי! התפקדו!
29 בנובמבר, 2018

image-20181129205436-1


שלום לכם חברות וחברים,


אני באמת מחושלת, ויודעת לא לקחת ללב באופן מכאיב ומופרז את המבול המטורף של האירועים, הספינים, הקמפיינים, ההשמצות - שנוחת על ראשם של פוליטיקאים בכלל ועל ראשי שלי בפרט. הכרחי לשמור על קור רוח, אחרת פשוט לא מתפקדים. אבל השבוע... הו השבוע! היו כמה וכמה פעמים שבהם התרגזתי וכאבתי. דוגמאות? – הכישלון המביש בהעברת החוק של איציק שמולי להעלאת קצבאות הזקנה; ההסכם המחפיר שמטיל קנסות על פועלי הבניין שנהרגים בהמוניהם. אלה, ועוד, רגעים שאת תופסת את הראש ביאוש ואומרת – באמת שליחי ציבור עשו את הדברים האלה? כן, באמת.

image-20181129205436-2

image-20181129205436-3

image-20181129205436-4

image-20181129205640-5


כאן בעניין הזה היום בצהריים, ב"בחצי היום", עם ליאת רגב, בכאן ב'. הראיון מתחיל בהרחבה על רצח נשים ואלימות כלפיהן, האטימות ואפס המעשה של נתניהו, וגם קריאה לנשים עצמן ולשכנים וחברים, וממשיך בהתייחסות שלי לארועים המבישים בכנסת, ומה אפשר לעשות מול ח"כים שלא נוטלים חלק במאבק האופוזיציוני. הקליקו להאזנה.


להיות בהצבעות זה אלף בית והמינימום שבמינימום. יצא שאמרתי את זה בראיון למזל מועלם בערוץ הכנסת, עוד לפני הפיאסקו אתמול במליאה: "זו לא אופוזיציה מאוחדת. מצד אחד הרשימה המשותפת, מצד שני ישראל ביתנו, וקשה למצוא מכנה משותף. אבל אני לא מוכנה להשמיע תירוצים בשביל אחרים. לא מקובל עלי, שבסיטואציה פוליטית כזאת, שהקואליציה נשענת על חודו של קול, אנחנו נרשה לעצמנו להרפות מתח ולא לצופף שורות. להיות כאן זה האלף בית שעליו אנחנו מקבלים משכורת. האלף בית זה להיות כאן, זמינים, בהצבעות, גם כשהן לא דרמטיות. גם בהפלת הצעת חוק קואליציונית לא דרמטית אפשר וצריך להביך את הממשלה.

וגם על הבחירות, על הסקרים, על מפלגת העבודה, על הדיון בוועדת הביקורת על מגפת החצבת (על כך פירוט גם בהמשך), וגם ברכות לראש הממשלה, שבגילו, ואחרי עשר שנים כראה"מ, גילה שיש נשים מוכות בישראל, ועל הדרך "הופתע" לשמוע שיום קודם הצביע במו ידיו נגד הקמתה של וועדת חקירה פרלמנטרית על רצח נשים.

image-20181129205640-6
image-20181129205640-7


גם תמותו וגם תשלמו. כשראיתי את הידיעה על ההסכם שמעניש את פועלי הבניין וגוזר עליהם קנסות על הפרות בטיחות – לא האמנתי שזה אמיתי. באמת. אמרתי לצוות שלי – זה לא הגיוני, אני לא אגיב הערב, בטח יש כאן איזו טעות או סילוף או אי הבנה. אבל למחרת קראתי את ההסכם המצמרר, אין לי מלה אחרת, בין ההסתדרות (!) ובין הקבלנים ("התאחדות בוני הארץ"), וחשכו עיני.

לא היזם, לא הקבלן, אפילו לא מנהל העבודה נושאים באחריות – רק העובדים. הכי חלשים, הכי מופקרים, הכי בשולי החברה, הכי לא מאוגדים. הם משלמים בדמם ובחייהם על הקמצנות של חברות הבניה שחוסכות על גבם באמצעי בטיחות – והם ישלמו גם מכיסם. קנסות. נמצאו האשמים.

image-20181129205918-8

לא יעבור בשתיקה. בשבוע הבא מכנסת בדחיפות את הועדה לביקורת המדינה לדיון מעקב כללי על הקטל המתמשך בענף הבניין (38 פועלים הרוגים ושלושה עוברי אורח מתחילת השנה), אבל נעסוק בעיקר במסמך המביש הזה, בחוקיות שלו ובמוסריות שלו. הדיון יתקיים ביום רביעי, 5.12 בשעה 9:00, מוזמנים לבוא ולהשתתף - לחצו כאן להרשמה.

חייבת להביא כאן טקסט מצויין של הדס תגרי, "מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בניין". הדס גם מקבלת ביום ג' בשבוע הבא את פרס קרן יו"ר הכנסת לאיכות החיים, זה פרס מכובד ויוקרתי, ואני גאה להיות אחת מאלה שהמליצו עליה.

image-20181129205918-9

image-20181129205918-10

ובנושא דומה. על המאבק הלא נגמר על זכויותיהם ועל עצם ההכרה בקיומם של מאות עובדי קבלן בשרות המדינה, המועסקים באמצעות "נותני שרותים", ולא נספרים בכלל - ב"יהיה בסדר" בגל"צ, עם נעמי רביע ואביב לביא, עדכון על העבודה שאנחנו עושים מול החשב הכללי באוצר. עד שהתופעה הנתעבת של סרסור בבני אדם באמצעות מתווכים לא תעבור מהעולם – כל מה שאני ואחרים עושים כדי לצמצם, לתקן, לסייע ולהגן - לא יספיק.


גם דברים טובים קרו השבוע. חוק הנאמנות בתרבות הושלך, בתקווה, לפח האשפה של ההיסטוריה. לא לפני "מסיבת עיתונאים" פאתטית של מירי רגב, שבה הוסיפה גם את ליברמן, כחלון ובני בגין לרשימת ה"נאשמים" בקשרים עם הקרן החדשה. מתחיל להיות צפוף פה.

image-20181129210131-11

image-20181129210131-12


עבר זמנו, בטל קורבנו, של החוק שאוסר על נפגעות תקיפה מינית לדבר. הוא חוקק במקור כדי לגונן על נפגעות, אבל הפך לכלי אגרסיבי לסתימת פיות, כשחלק מהמאבק למיגור האלימות המינית הוא עצם הדיבור הגלוי של הנפגעות. השבוע בועדה לקידום מעמד האשה בראשות ח"כ עאידה תומא סולימן, כבר קיימנו עליו דיון לקראת קריאה שניה ושלישית. הכתבה כאן נותנת לי קרדיט קצת מוגזם... אני רק אחת הח"כיות שיזמו את החוק:

image-20181129210131-13


תהיו רדיקליות. אל תהיו נחמדות. אמרתי לסטודנטיות ולמרצות שהזמינו אותי לכנס "מה קרה כשהתלוננתי," באוניברסיטת תל אביב, של ארגון אקדמיה לשוויון,  ובהובלת הפורום ללימודי נשים ומגדר.

מקצת הדברים שאמרתי:

האוניברסיטאות בכלל ואוניברסיטת תל אביב בפרט כושלות באופן מחפיר בטיפול באלימות מינית בתוך כותלי האוניברסיטה. מגוננות על התוקפים ככל שמעמדם רם יותר, ומתעלמות מהקורבנות. הכשל בולט ובוטה במיוחד על רקע המהפכה המדהימה שאנחנו חוות. התמזל מזלנו להיות שותפות, וחלק מהכוח המניע, באחת המהפכות הגדולות ביותר בתולדות האנושות.  ובשנה האחרונה בפרט, יש פריצת דרך אדירה.

האוניברסיטה היא סוג של דינוזאור ישן ועבש, שלא הבין שהממזרות שינו את הכללים. קיימתי בוועדה לביקורת המדינה כמה ישיבות על הטרדות מיניות באוניברסיטאות, נדהמתי מהגישה המאובנת, המתחמקת, הבירוקרטית. השב"ס מתקדם הרבה יותר מהאוניברסיטאות, צה"ל מתקדם יותר. מקומות עבודה פרטיים. באופן אבסורדי, הגוף שאמור היה להוביל את נס המהפכה, המקום בו סוערות המחשבות, ומוחלפים רעיונות, המקום הזה נשרך מאחור.

image-20181129210315-14

יש תפיסה מעוותת כאן, שאם יעשה מעשה, יפגע כבודה של האוניברסיטה. זו שגיאה. דווקא טיפול נאור, מתקדם, שקוף הוא זה שיעשה שם טוב לאוניברסיטה. יש מהפכה, אבל השמועות עליה לא הגיעו לאוניברסיטה. אבל אני רוצה להרגיע אתכן, ולומר שלפעמים דווקא תחת שלטון רגרסיבי וריאקציונרי ושמרני, גוברת המחוייבות לייצר התנגדות. MeToo פרץ בתקופת טראמפ, ואני לא בטוחה שהיה מתרחש לו קלינטון היתה נשיאה. אולי אז לא היו מיוצרות עוצמות ההתנגדות הדרושות, והרצון העז להכריז שלא תהיה כניעה. לכן במשחק ההיסטורי בין כוחות לכוחות נגד, לא צריך להתייאש מהחלטות שהממסד מקבל. בדיוק להיפך. והדבר נכון גם לגבי האוניברסיטה שאנחנו נמצאות בה עכשיו.

image-20181129210315-15

מה עושים? לא ראינו בתולדות האנושות, פריווילגים שהעניקו במתנה את הכוח שלהם לקבוצות אחרות. זה לא קרה, וגם במוסד הזה, זה לא יקרה. אין מנוס אלא להקצין את המאבק, להגביר את הנראות ולעשות כנס כמו זה, למשל, מול משרדי הנהלת האוניברסיטה. בחוץ. אל תיבהלו. אל תהיו נחמדות.  מקום שמסרב להשתנות -  צריך לנער בכוח. והכוח בידיים שלכן. אל תוותרו. תהיו רדיקליות.


מגפת החצבת: מעשה ידי אדם. דיון בוועדה לביקורת המדינה. כמה צביעות צריך כדי להתחזות ל"חברתיים" ובו בזמן לקצץ 20 מליארד שקלים בתקציב ולפגוע אנושות בבריאות, ברווחה, בחינוך? איך אמור משרד הבריאות להקצות עכשיו משאבים להתמודדות עם המגפה – שזה כסף ותקנים – אם בו בזמן הוא חוטף קיצוץ מיידי של כמעט מאה מליון שקלים? האמת הקשה הזאת עלתה במלוא עוצמתה ומוחשיותה בדיון אצלי בוועדה על מגפת החצבת – מד הנדבקים זינק באותו בוקר ל 2040 חולים (!).

לצפיה בדיון כולו, הקליקו על התמונה:

image-20181129210422-16

 "אני קוראת מכאן לשר האוצר כחלון, שיחזה בתוצאות הקיצוץ רוחבי", אמרתי בוועדה. "זה קיצוץ בכל הכלים של מערכת הבריאות להתמודד עם התפרצות מגפה כמו חצבת. ליצמן ביקש מכחלון תוספת חיונית של 150 תקני אחיות לטיפות חלב. נאמר לו שיהיה בסדר, אבל מה שהוא קיבל בפועל הוא שלושה קיצוצים רוחביים בזה אחר זה, בסך של 96 מיליון ₪, וקיצוץ של 36 תקנים בפועל. זו פגיעה ישירה בבריאות אזרחי המדינה, והילדים בפרט.

אנשים עשירים לא נפגעים מקיצוץ רוחבי. אין להם שום בעיה לשלם 200 שקלים לחיסון, אלף שקלים למשפחה.  מעמד הביניים יתאמץ ואולי יצליח לגייס כסף לחיסון. והעניים פשוט לא מתחסנים נורא פשוט. זו דוגמה קלאסית ומוחשית ביותר לאיך קיצוץ רוחבי מגדיל פערים. שלא לדבר על שרותי בריאות התלמיד, שהופרטו מאותן סיבות בדיוק.  היעלמות המוסד החשוב הזה היא תוצאה של אותה מדיניות מדיניות כלכלית, שגוזרת קיצוץ אחר קיצוץ, "קניית שירותים" במקום תקני אחיות, ומכרזיזציה של כל דבר שזז."

image-20181129210422-17

image-20181129210422-18

image-20181129210556-19

image-20181129210556-20


ישראל מתייבשת. דיון בוועדה לביקורת המדינה. וזה לא רק קמפיין הסברה עם רננה רז או דני רופ, אלא כשל מתמשך של הממשלה בטיפול במשק המים, שבו בכל פעם שהיתה שנה יחסית גשומה, הופסקה ההיערכות לבצורת המתמשכת שחווינו עכשיו חמש שנים רצופות עד לכדי סכנה ממשית שלא יהיו מים בברזים. מעל הדיון שקיימתי השבוע על הדו"ח החמור של המבקר בנושא, ריחפה התייחסותו של שר התשתיות האנרגיה והמים לדו"ח, אצל דוריה למפל ב"לילה טוב ישראל" מייד כשפורסם הדו"ח:

image-20181129210556-21

נושא המים והתשתיות הוא מורכב ודורש תכלול וראיה לטווח רחוק. מי שמתעניינים בנושא מוזמנים לצפות בדיון, שהשתתפו בו מנהל רשות המים גיורא שחם, מנכ"ל מקורות אלי לוי, נציגי ההתיישבות והסקטור החקלאי, ארגוני איכות סביבה, ועוד רבים. לצפיה בדיון הקליקו על הציוץ:

image-20181129210944-22

התחייבנו לעקוב ולהאיץ בכל מה שנוגע לצעדים הדחופים שעל הממשלה ורשות המים לעשות, ולסכל את הכוונה הנרקמת להפחית, במקום להעלות, את שיתוף הציבור בקבלת ההחלטות. כרגע עושה רושם שבכוונת שטייניץ ("איש לא היה יכול לחזות את התחממות הגלובלית") לבטל את המועצה הציבורית המייעצת, ואני מתכוונת להיאבק בזה. עקבו אחרי הדיון באתר הוועדה, הפרוטוקול יועלה בקרוב (כרגע קיים שם הדיון המצולם). נעלה מסמכים רלוונטיים, נדרוש תשובות ספציפיות על לו"ז והתקדמות, ונעלה גם את התשובות לאתר.

 

אצל קרן נויבך, ראיון משותף עם רביב דרוקר, על המאבק בקשרים הישירים שבין חברות התרופות ובין הסגל הרפואי. (עוד נושא שהוועדה עוסקת בו, ושהטיפול שלנו הביא לכתיבת המסמך המגביל קשר כזה). ועל סכסוך העבודה המוזר בהיסטוריה, שבו הר"י, הסתדרות הרופאים, נלחמת על ה"זכות" של חבריה לקבל שוחד מחברות עיסקיות, תוך שהיא מכתימה בדרך רופאים טובים ומסורים, שהם כמובן הרוב המכריע. להאזנה:

image-20181129211117-23

image-20181129211413-24
 


כבר שנים, עוד כעיתונאית, ואחר כך כח"כית, אני עוקבת, בצער, אחרי הפקרתה של התעשייה הצבאית, דילדולה והפרטתה. לא אשכח איך לפני עשר שנים נמכר מפעל הנשק הקל של התעשייה הצבאית לאיש העסקים סמי קצב במליון וחצי דולר. כן, מליון וחצי. מתנה מופקרת.

מאז, היו פעמים שהצלחנו לעצור את התהליך הזה, שהוא שגוי מבחינה בטחונית, כלכלית וחברתית כאחד – אבל כניסתו של נתניהו בשבוע שעבר לתפקיד שר הבטחון סתמה את הגולל, ותעש נמכרה במחיר מציאה לאלביט, שתהיה מעתה מונופול פרטי השולט על 50% מהרכש היבשתי של צה"ל. פרטים על כך תוכלו למצוא בדיון שקיימתי בעקבות דו"ח המבקר על כשלי ההפרטה, והשבוע לא השתתפתי בחגיגה:
image-20181129211947-2

image-20181129211947-1

image-20181129212147-3

 

מצטברות הסיבות שבגללן כנראה לא אזכה במגן הפופולריות השבוע: הצבעתי נגד החוק המאפשר מעקב מצולם אחרי גנים ופעוטונים. רק מיקי רוזנטל ואני הצבענו נגד (היה חופש הצבעה בסיעה). כל יתר הח"כים הצביעו בעד או יצאו מהאולם. למה הצבעתי נגד? יש ים של סיבות, וזה חוק נוראי. את מקצת הסיבות אני מפרטת כאן בנאום במליאה. צפו:

image-20181129212257-4


השרה שקד וחבר מרעיה ממשיכים במסע הציד אחרי המשנה ליועמ"ש דינה זילבר. אני בטוחה שהתבלבלתם בין כל הידיעות על זילבר באה זילבר לא באה ולאיזו וועדה. אעשה בשבילכם תקציר עיקר הפרקים הקודמים, לחובבי הז'אנר, אבל גם לעיתונאים שאינם מוצאים את ידיהם ואת רגליהם, ובצדק:

*בועדת חוקה, בדיון על חוק היועמ"שים, לא נשאו דבריה של זילבר חן בעיני השרה שקד, והיא הודיעה שזילבר מושעית מהכנסת.  *היועמ"ש מנדלבליט שתק תחילה, אבל אחרי לחץ ציבורי ופנימי כבד הודיע שהוא זה שמחליט ולא הדרג הפוליטי, שזילבר לא מושעית, ושלא יהיה בית דין שדה. *בלי קשר מגיע מועד לדיון בועדה שלי, בנושא רישום סעיף מגדר לטרנסג'נדרים בתעודת זהות, שאליו הוזמנה ואישרה זילבר הגעה חודשיים קודם *היועמ"ש אוסר על זילבר להגיע *אני תוקפת קשות את מנדלבליט, ואומרת שעושה ההיפך מהצהרותיו. כן משפט שדה, כן דרג פוליטי מחליט, כן מושעית. *היועמ"ש "מסיים את הבירור" (מן הסתם רצה לגרור את זה עוד) נוזף בזילבר אך מודיע שהיא אינה מושעית ושהיא יכולה לבוא לוועדות *בלי קשר (באמת): אני מזמנת את היועמ"ש עצמו לדיון בוועדה שלי  על מעמדם של שומרי סף, בכלל זה היועצים המשפטיים. *לתדהמתי – היועמ"ש משיב לי שלא יבוא, אבל שהוא שולח את זילבר (!) והיא זו שתייצג אותו. *זה קורה שעות מעטות אחריי ששקד ובנט מכנסים מסיבת עיתונאים מביכה ובה הם מודיעים שבעצם הם לא מתפטרים, זה ממוסגר כסטירת לחי של היועמ"ש לשקד, והיא יוצאת בהצהרות לוחמניות (רק היא תחליט וגו') *אנחנו מתאמים עם זילבר הגעה, על פי הנחיית היועמ"ש, לדיון שעדיין לא היה, ויתקיים ביום שני הקרוב. *בינתיים מהומה, ועדת חוקה, שדנה בחוק היועמ"שים, מזמנת גם היא את זילבר אליה, ואף מתחרה בי וקובעת לשבוע לפני *שקד עושה שריר, יואב קש יור ועדת הפנים מודיע (שלא בשום סמכות) שימנע השתתפותה *זילבר/היועמ"ש מבינים שבוועדת חוקה, שבראשה עומד ניסן סלומיאנסקי מהבית היהודי, יהיה בית דין שדה – ומבטלים. *הישיבה המתוכננת אצלי תתקיים כרגיל, עם דינה זילבר.

אני - לא מאיימת ולא מכריזה הכרזות, מהסיבה הפשוטה שלשקד אין סמכות חוקית למנוע את בואה של זילבר; היועמ"ש כבר הודיע לי שזילבר מייצגת אותו בוועדה, ואני לא מעלה על דעתי אפילו לרגע שיבטל החלטה של עצמו.

לא שאני זקוקה לצל"שים על ההתנהלות שלי בעניינה של זילבר, שהיא מובנת מאליה, אבל קיבלתי צל״ש בלי שבקשתי, בדמות מכתב גינוי והחרמה של הח״כ הגזען ביותר בכנסת:

image-20181129212257-5

בקיצור – בואו לישיבה על מעמדם של שומרי סף (יועמ"שים, חשבים וכו') ונושאי תפקידים בשרות המדינה, אופן מינויים וכיצד מגנים עליהם.  יום ב',   3.12, בשעה 11:00. יהיה מעניין. להרשמה לחצו כאן.

image-20181129212428-6

image-20181129212523-7


אז אני קטניס? תודה, איזו מחמאה. לפני שאתם קוראים את הכתבה הזאת בוינט, דעו שKatniss Everdeen היא הגיבורה האמיצה של "משחקי הרעב" של סוזן קולינס, ובמהדורה הקולנועית של הטרילוגיה (שכמובן צפיתי בה בהיותי חובבת הז'אנר) משחקת אותה ג'ניפר לורנס החמודה. תודה לגל סתיו אלפסי.

image-20181129212645-8

image-20181129212712-9

 

חגיגות הפרידה משני גרנות לא יסתיימו לעולם! הפעם חנה פרץ שלנו, האחת והיחידה (מאחורי, בתמונה הראשונה), חגגה לה בביתה.  

image-20181129212730-10

image-20181129212730-11

image-20181129212730-12

image-20181129212755-13

image-20181129212755-14

עקבו אחרי בטוויטר. וגם באינסטגרם. הנה עוד כמה מציוצי השבוע:

image-20181129212909-15


image-20181129212909-16

image-20181129212909-17

image-20181129212947-18

image-20181129212947-19

image-20181129212947-20


image-20181129213028-21

image-20181129213028-22


image-20181129213028-23


image-20181129213108-24

 

גם אמא שלי תהיה בקהל. בשבת הזאת, 1 בדצמבר, בשעה 11:00, אשתתף ב"שבת תרבות" עם בן כספית בתיאטרון "הבימה". זה מיועד למנויי הבימה, אבל גם מי שאין לו מנוי ג יכול לרכוש כרטיסים - 90 ש"ח כרטיס רגיל, 45 ש"ח לגמלאי, באתר הבימה. מתנצלת שזה בתשלום, זה לא באחריותי. ב99% מהאירועים שאני מזמינה אליהם כאן הכניסה היא חינם.

image-20181129213147-25


וביום שני בערב, 3.12.18, בשעה 19:00, אשתתף בהדלקת נר שני של חנוכה ב"בית דרור" בתל אביב. הבית מספק קורת גג לנוער להט"בי, ובעיקר לטרנסג'נדרים וטרנסג'נדריות שנפלטו מבתיהם, עושה עבודת קודש ומעניק להם מעט אור – ולא רק בחנוכה. האירוע פתוח לקהל, ואתם מוזמנים. לחצו על ההזמנה כדי להירשם:
image-20181129213147-26


תראו כמה מאבקים אני מנהלת... אז עזרו לי! התפקדו! זו הזדמנות אחרונה בהחלט להתפקד או לפקוד אחרים, ולהיכנס לספר הבוחרים בפריימריס. כדי שפשוט תוכלו להצביע בשבילי ובכלל בשביל אנשים טובים שאתם מעריכים. אפשר לעשות את זה ממש הרגע, כאן: hitpakdutshelly@gmail.com.

 

שבת שלום,

שלכם,

שלי