עיתון סופשבוע של שלי

למה לא אתערב בפריימריז לראשות העבודה

החלטתי שלא להתערב בפריימריז לראשות העבודה. סומכת על שיקול הדעת שלכם. מרגישה שבמצב הקשה הנוכחי לא נכון שאשפוך עוד שמן למדורה. יש לנו שלושה מועמדים ראויים, כל בחירה שלכם לא תהיה בחירה שגויה. לכו להצביע ולהשפיע! מה גרם לחרות הבהמית של ירון לונדון, להודאה הצוהלת שעשה מעשה מגונה? האם אנחנו בעיצומו של BACKLASH מסוכן? גברים הגונים, התגייסו למאבק לטובת עולם מוגן לנשים. הקיצוץ הרוחבי הוא לא "כי אין ברירה". זה שקר. זו כוונה נפשעת להקטין עוד ועוד את המדינה ואת אחריותה. אידיאולוגיה קפיטליסטית קיצונית. פשוט כך. נתניהו מקבל סירוב להמשיך לשנורר מחבריו בעלי ההון – יש שומרי סף אמיצים בירושלים, וחששות ממבקר המדינה החדש מתניהו אנגלמן. אין דבר כזה שלום כלכלי, וגם את הערבים בישראל אי אפשר לקנות בכסף. צדק, שוויון, מעשים מדיניים. והלוואי שהערבים בישראל יצביעו בהמוניהם. וקצת על האובססיה האחרונה שלי – חתירה. תחי החתירה, הלאה החתרנות.
28 ביוני, 2019

שלום לכם חברות וחברים,
 

החלטתי שלא להתערב בפריימריז לראשות העבודה. סומכת על שיקול הדעת שלכם. המשמעות היא שלא אביע תמיכה פומבית במועמד/ת ולא אתגייס בעצמי לאחד הקמפיינים.

כן, מעולם לא קרה שישבתי על הגדר, אבל הפעם אני מרגישה שמעורבות שלי, אף שהיא יכולה להטות את הכף, ואולי דווקא משום כך, עלולה לחדד ולהעמיק את השסע הפנימי עוד יותר. לא נכון שאשפוך שמן למדורה.

במשבר החיצוני והפנימי העמוק שבו נמצאת מפלגת העבודה, הנאבקת כעת על עצם קיומה – קטטות פנימיות הן אסון ממש. אני בוחרת שלא להיות במקום הזה, גם אם זה לא קל לי ומנוגד לטבעי.

יש לנו שלושה מועמדים ראויים, ואני בוטחת בשיקול הדעת שלכם. כל בחירה שלכם לא תהיה בחירה שגויה.

יודעת שיש לכל אחת ואחד מכם נטיית לב למי מהמועמדים. לכן אני רוצה להודות לרבים מכם שהמתינו בסבלנות, והעדיפו שנעשה זאת כקבוצה, כפי שאנחנו רגילים.  אז לכו עם נטיית הלב שלכם, לכו להצביע ולהשפיע, וקחו אתכם חברים ובני משפחה שהם חברי מפלגה. ושיהיה בהצלחה לכולנו!

ובינתיים, ברכות לניצן הורוביץ שנבחר לראשות מרצ!

image


תקציר מכמה עניינים שעסקתי בהם השבוע.

ירון לונדון. יושב מגיש בכיר מבוגר באולפן, ומספר בצהלה ובגסות רוח, על מעשה מגונה שהוא ביצע באישה במעלית. האירוע הלכאורה קטן הזה, מדגים באופן הכי עמוק, איזו דרך ארוכה  עוד לפנינו, עד שנחיה בסביבה בטוחה לנשים, לנערות ולילדות. סביבה בטוחה מפני הטרדות מיניות, סביבה בטוחה מפני מעשים מגונים (וכאן מדובר במעשה מגונה על פי הגדרתו הפלילית, שלא יהיו אי הבנות),  מפני מעשי אונס. ים של כאב, סבל, פגיעה.

ומה הכי מטריד אותי? ירון לונדון היא שוביניסט ידוע, אבל כן היו לו כמה שנים נקיות משוביניזם, שבהן התפכח. אני מרשה לעצמי להניח, שזה בזכות הבנות המקסימות שלו. הוא נעשה יותר מעודן.

מה גרם לחרות הבהמית הזאת, לפרץ ההתגססות הזה, להודאה הצוהלת הזאת במעשה מגונה? אני רוצה להתריע מפני גל נגד של התמסכנות של קבוצה מסויימת של גברים, של או, הגברים האומללים! כמה הם סובלים מזה שמעיזים בכלל לבקש מהם להפסיק להטריד מינית! יש כאן BACKLASH, גל נגד מאוד מסוכן, ואני רוצה להפציר בכל גבר הגון עלי אדמות, שיתגייס למאבק הכל כך פשוט הזה, של סביבה בטוחה לנשים.

את כל זה, וגם על ההבדלים בין גברים מבוגרים ובין גברים צעירים, (וגם פוליטיקה) אמרתי בראיון לחדשות 12, לאורן וייגנפלד. הקליקו לצפיה:

image

image

image

image

image


הקיצוץ הרוחבי. לא כי אין ברירה, אלא בכוונה נפשעת להקטין עוד ועוד את המדינה ואת אחריותה. אידיאולוגיה קפיטליסטית קיצונית. פשוט כך.

image

image

כאן בראיון נרחב למזל מועלם, על מהו באמת הקיצוץ הרוחבי, איך הוא מחסל את המדינה, ומה השקרים הרבים הוא טומן בתוכו. וגם על הפריימריס לראשות העבודה; על סירובה (המבורך) של ועדת ההיתרים לאשר לנתניהו את מימון הוצאות המשפט שלו בידי בעלי הון, וגם על דו"ח מבקר המדינה על הטיפול בהטרדות מיניות ברשויות המקומיות, שמעיד עד כמה הדרך עוד ארוכה במאבקנו על הזכות לא להיות קורבן להטרדות מיניות ועברות מין בכלל.  לצפיה הקליקו:

image

אונס בת השבע והקיצוץ הרוחבי. וכאן, בראיון מהשבוע שעבר לדקלסגל בכאן ב', עם ירון דקל והסטנדאפיסט תם אהרון שהחליף את עמית סגל, על אונס בת השבע, אני מתעקשת להצביע על הקשר בין ילדות שנאנסות ומופקרות לגורלן ובין הקיצוץ הרוחבי, שמחסל את שרותי הרווחה, בטחון הפנים, החינוך והבריאות. להאזנה הקליקו.


ועדיין יש שומרי סף אמיצים. זה הוכח השבוע:

image
image
image


אין דבר כזה שלום כלכלי, וגם את הערבים בישראל אי אפשר לקנות בכסף. שלום משיגים בהסדר מדיני ולא כלכלי, ואת הערבים בישראל הופכים לשותפים באמצעות צדק ושוויון ,ולא בחרוזים צבעוניים. את זה אמרתי בשולחן עגול מרתק וחשוב שהתקיים במכון הישראלי לדמוקרטיה, בנושא החברה הערבית בישראל והבחירות הארציות.

ב-1999 תום פרידמן הוציא ספר שנכתב בו ששתי מדיניות שיש בהן סניף של מקדונלד'ס לא יפתחו במלחמה. כבר באותה שנה, נאט"ו פוצצה את סרביה ומחקה באותו יום סניף של מקדונלד'ס. הודו ופקיסטן, שתי מדינות עם סניפי מקדונלד'ס נלחמו  על קשמיר. מלחמת לבנון – גם בלבנון וגם בישראל יש סניפי מקדונלד'ס, רוסיה ואוקראינה, ועוד ועוד.

זה כשל לוגי של מי שחושבים שההון יפתור את הכל. זו תפיסת עולם שמבטלת לחלוטין רגשות לאומיים, שאיפות טריטוריאלית, הגדרה עצמית ומאבקים על צדק ושוויון. אם נשפוך עליהם הררי כסף – כך הם מאמינים – ונייצר קשרי מסחר - הערכים יתפוגגו. כי בכלל ההנחה הקפיטליסטית היא שהאדם הוא אינטרסנט, ואם רק ניתן לו כסף הכל יהיה בסדר. גם על הצורך החיוני בהשתתפות ערה יותר של ערבים בישראל בבחירות דברתי, ואם אתם רוצים לראות את הדברים שלי במלואם הקליקו על התמונה הראשונה:

image

image

image


אפרופו המתקפה הנבזית על המאבק למניעת הטרדות מיניות. דו"ח המבקר על הרשויות המקומיות התפרסם השבוע, ובו צריך לשים לב לממצאים החמורים בכל הנוגע לאכיפת החוק למניעת הטרדה מינית. עשרים שנה אחרי שהחוק נחקק, וחרף חשיבותו העצומה, הוא נותר, מתברר, אות מתה. הפרק הזה בדו"ח הוא חלק מישום החלטת הוועדה לביקורת המדינה שעמדתי בראשה, להפעיל את סעיף 21(א) לחוק מבקר המדינה, ולהורות למבקר לבצע בדיקה רוחבית של ישום החוק בכל מוסדות המדינה. אם אלה פני הדברים בשלטון המקומי, אפשר לשער שהמצב חמור באותה מידה גם ביתר מוסדות המדינה הנבדקים כעת.

59 רשויות שבהן לא נקבע כלל תקנון למניעת הטרדה מינית, 86 רשויות שאפילו לא טורחות לקיים הדרכות בנושא, התעלמות המשטרה ומשרד הפנים מהחובה לייצר נוהל העברת מידע על מי שהטרידו בעבר – כל אלה ועוד יוצרים סביבת עבודה שאינה מקיימת את החוק ובוודאי אינה הולמת את הנורמות החדשות שבהן ברור לכל כי סביבת עבודה לא מוגנת לנשים, היא רעילה, מסוכנת ומזיקה.

ויש גם נקודות אור. בבאר שבע וברעננה, מיושם החוק במלואו ואף מעבר לכך – הרשויות האלה אימצו מרצונן את "הקוד הוולונטרי" שגובש בשת"פ של מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית עם מכון התקנים, שמעניק שכבת בטחון נוספת מפני הטרדות מיניות. כל הכבוד.

image


בארוע פרידה ממבקר המדינה היוצא יוסף שפירא, אמרתי שאני מקווה שבתמורה לתמיכה שקיבל המבקר הנכנס מתניהו אנגלמן מרוה"מ והקואליציה, הוא לא הבטיח הסכמה לכרסום בחוק מבקר המדינה, כפי שזממו גורמים בקואליציה לעשות במהלך כל כהונתו של שפירא, ואני מנעתי זאת שוב ושוב. זה היה ארוע של מבקרי הפנים ברשויות המקומיות, שבמהלך הכהונה שלי כיו"ר הוועדה לביקורת המדינה הצלחתי לקדם את מעמדם מאוד ולעגן אותו בתקנות. באופן כללי, מבקרי הפנים הם לוחמי השטח של המאבק בשחיתות, ורבים מהם סובלים בגלל זה.

הכהונה של שפירא, למרות שמונה בתמיכת נתניהו, אופיינה בענייניות, ביסודיות ובאומץ לב. דוחות שהגשת, אמרתי לו,  הפכו לכתבי אישום נגד ראש הממשלה, וצריך בשביל זה חוט שדרה מברזל. אני מקווה שאנגלמן יפעל גם הוא ברוח דומה, וישרת את הממלכה ולא את מי שרואה בעצמו מלך.

האמירות של המבקר הנכנס, ש"דוחות צריכים לכלול גם חלקים חיוביים", לא ממש מוצאות חן בעיני. ביקורת היא ביקורת ולא חלוקת מדבקות סמיילי, והיא קריטית למנהל תקין,  גם אם היא לא נעימה לאזנם של המבוקרים. הנה כמה תמונות מהארוע:

image

image
עם בני אליהו, המבקר היוצא של עיריית טבריה, שהועמד לדין משמעתי לאחר שראש העירייה בשנים 2003-2013, זוהר עובד, פרץ למחשבו על מנת להתחקות אחר חומרי ביקורת שאסף בעניינו. אליהו זוכה בבית המשפט המחוזי מכל רבב. בישיבה של הועדה לביקורת המדינה סיפר על איומים והתנכלויות שספג גם מראש העיר הנוכחי, רון קובי, עוד לפני שנבחר. הוא יעזוב בקרוב את תפקידו אחרי שמבקר המדינה פסק לו פיצויים תקדימיים בגלל ההתעמרות שעבר.

image
עם עו"ד מונא מסאלחה, מבקרת המועצה המקומית דבוריה, שהופיעה גם היא, לאחר לבטים וחששות רבים בישיבות הועדה, וסיפרה על איומים להעמידה לדין משמעתי רק משום שהתעקשה להעיר הערות מקצועיות בדיון על תקציב המועצה. 


לסיום כמה תמונות מהאינסטגרם על ההתמכרות שלי לחתירה, שנמשכת כבר שנתיים.

image

image

image

image

וכאן אם תקליקו תוכלו לראות אותי חותרת השבוע  – הפעם כבר בירקון, ברביעייה.

image

אז תחי החתירה והלאה החתרנות.


שבת שלום ובהצלחה למתמודדים,

שלכם,

שלי