שלי יחימוביץ': "אני תומכת קודם כל בחבירה למרץ, אני חושבת שזה דבר הרבה יותר משמעותי, שתי מפלגות מבוססות, עם השקפת עולם, עם שורשים, עם תפיסה מסוימת, אני חושבת שהחבירה הזאת חשובה"

שלי בראיון אצל קרן נויבך (כאן רשת ב)
3 ביולי, 2019

שלי יחימוביץ': תראי שמעתי את המרואינים שלך בשעה הקודמת, שהיתה שעה מאוד מענינית

תודה

שלי יחימוביץ': אני אפשט את זה. יש לי שני ילדים, בני עשרים ושמונה, ועשרים ושלוש, אנחנו אף פעם לא למדנו בשכונות אליטיסיות וסגורות, הם למדו ביפו, הם גרו בשכונה שהיו בה הרבה מאוד ניידות משטרה, מעולם מעולם, בימי חייהם, לא עצר אותם שוטר וביקש מהם תעודת זהות, מעולם בקטטות שנערים וצעירים משתתפים בהם, או התגוששויות שקורות לפעמים במגרש הכדורגל או הכדורסל, לא התקרב שוטר, ומעולם, הם לא ראו שוטר נוגע בכת האקדח שלו, את יודעת למה? כי הילדים שלי הם מאוד לבנים, ומאוד אשכנזים. והחוויה של נער וצעיר כהי עור במדינת ישראל, היא חוויה שונה לחלוטין, מחוויה של אנשים לבני עור, זה מעצרים תכופים, זה עצירה סתם ברחוב לבקש תעודת זהות, זה להשטיח על ניידת, וזה גם יד מאוד קלה על כת האקדח, וזה מצב שהוא בלתי נסבל, והוא לא יכול להמשך, אסור לנו שזה יקרה, אסור שצבע עורו של אדם, יהיה מדד לטיפול המשטרתי בו, והדבר הזה הוא קיים, הפרופייליגנ קיים. ועוד דבר אני רוצה להגיד לך, כל הבכי והנהי, זה ברור, חסימות כבישים זה דבר מאוד לא נעים, ולא נעים לעמוד בפקק כמה שעות, זה קשה, זה מתיש, זה מלחיץ, במיוחד כשיש ילדים באוטו, אבל אם האירועים האחרונים ימנעו את הפעם הבאה, שיהרג כאן לשווא, צעיר ממוצא אתיופי, אז כל זה היה שווה, ועוד דבר..

את חושבת שזה יקרה? את מאמינה שזה יקרה? כי אני תוהה לעצמי באמת, מאז יום האתמול, השלשום, מה יכול לקרות כדי שבאמת דברים ישתנו. אני חושבת שאחת הסיבות שהתגובה של המפגינים היתה כל כך חריפה, זה כי חשבנו ש.. הם חשבו שמשהו כבר השתנה. היה את דו"ח פלמור, ראינו מקרים, המשטרה טוענת שהיא מטמיעה שינוי, מנכ"לית משרד המשפטים טוענת שיש שינוי, והנה, כאילו שום דבר לא השתנה

שלי יחימוביץ': אני לא חושבת שהם חשו, בודאי הדור הצעיר, שהוא דור שהרבה יותר עומד על דעתו, ולא מוכן להיות כנוע, והוא עומד על זכויותיו, ואני פוגשת אותם המון, גם בכנסת, בועדה לביקורת המדינה, בפעילויות שלי, במאבקים שהם לא נגמרים, ואנחנו מייחדים את הדיבור עכשיו למשטרה, אבל, קודם כל אני רוצה לציין בהערת אגב, שאולי שווה פיתוח בפעם אחרת, השוטרים הם לא איזה אליטה עשירה ומפונקת, הם בעצמם אנשים שעובדים מאוד קשה, מתמודדים עם אתגרים מאוד מאוד נרחבים, כולל טרור ששום שוטר בעולם לא מתעסק איתם, כולל זה שאין להם איגוד עובדים, כשלכל השוטרים בעולם יש איגודי עוברים. הם לא היעד שלנו, זה דורש טיפול שורש מאוד עמוק, בחינוך, בהכשרה לשיטור, וכן הלאה, אבל הגזענות הזאת מתחילה מהראש, עכשיו בשעות האלה, כבר עשרות שנים נמקים באדיס ובגונדר, שמונת-אלפים שארית יהודי אתיופיה, שחל לגביהם חוק הכניסה לישראל, במקום חוק השבות, ואני מבטיחה לך שאם הם היו לבנים, הם כבר היו מזמן בארץ. הגזענות הזאת מתחילה מהראש, והיא מחלחלת למטה, והיא דורשת טיפול שורש מאוד עמוק, ואני אגיד לך משהו, אני שמחה, שקם דור צעיר ועז נפש, שעומד על שלו, ולא מוכן להיכנע, כי שום, מעולם מעולם בתולדות ההיסטוריה האנושית, לא קמו פריווילגים ונתנו זכויות מרצונם לאנשים מוחלשים ומודרים -

לא. לא. זה רק בכוח

שלי יחימוביץ': את יודעת, לא היתה לנו מדינה, אם היינו מחכים שהאומות העולם, יואילו בטובן לתת לנו מדינה, ולא היתה לנו זכות בחירה קרן, אם נשים מאוד מאוד אמיצות ונועזות לא היו שמות נפשן בכפן, ולא היו זכויות לעובדים אלמלא המהומות בשיקגו, ובטורונטו -

ובקנדה, כן

שלי יחימוביץ': שנשים שיצאו לרחובות והתעמתו עם שוטרים. אז אני, כמובן שאני שומרת חוק בכל ליבי ונשמתי, אבל אני לא רוצה להכתיב להם איזו מחאה הם יעשו, ואני מבינה לליבם

העניין הזה שלא רוצה להכתיב להם איזה מחאה הם יעשו, מובן לי לחלוטין, כי לא את ולא אני מעולם לא חווינו את התחשוה הזאת

שלי יחימוביץ': נכון

ומצד שני, כשאת רואה קבוצה של אנשים מסתערת על מכונית, ומנסה להוציא את האיש מתוכה, כדי לתקוף אותו, כי הוא ניסה לנסוע, את לא אומרת לעצמך, יש גבול מסוים –

שלי יחימוביץ': ברור

המשטרה חייבת להתערב, המשטרה לא היתה שם אתמול, ברגעים שהיו מסכנים חיי אדם, גם למפגינים וגם לנהגים

שלי יחימוביץ': זה נכון, וברור לחלוטין שסיכון חיי אדם, זה דבר חמור ביותר שלמשטרה אסור לעמוד מנגד, אבל התחושה שלהם היא, שכשהם שולחים את הילדים שלהם החוצה, אל מחוץ לבית, הילדים שלהם מסכנים את חייהם, וזאת תחושה קיומית קבועה, לא אפיזודה חד פעמית, וכל האיפוק הזה שהוא מאוד מוצלח לטעמי, ואני משבחת את המשטרה על כך, שנעשתה שם חשיבה ברמת המקרו, והיתה הבנה לזה שכל עימות שהוא, בניסיון לכבות את הלהבות, היה מייצר עימות עוד יותר חזק, אבל אם האירוע הנורא הזה לא היה קורה מלכתחילה, כל האלימות הזאת היתה נחסכת –

כן

שלי יחימוביץ': ולכן ההשקעה צריכה להיות באמת, בהכשרה, זה צריך להיות חלק מסיבי, להפסיק את הפרופיילינג הזה, אנחנו מדינה עם הרבה אנשים כהי עור, אנחנו מדינה מזרח-תיכונית, וגם להטמיע את זה כל הזמן בשורות המשטרה, ואני מקווה שהדבר הזה לפחות יעשה

טוב, בואי נדבר על פוליטיקה, למרות שזה יותר חשוב, הרבה יותר חשוב

שלי יחימוביץ': רציתי להגיד בשמחה, אבל לא בשמחה

לא, לא בשמחה -

שלי יחימוביץ': (צוחקת)

וגם, האמת, זה הרבה יותר חשוב -

שלי יחימוביץ': בנכונות

הרבה יותר חשוב עתידם של הישראלים יוצאי אתיופיה, באמת סליחה, מעתידה של מפלגת העבודה, תסלחי לי שאני אומרת את זה

שלי יחימוביץ': כן אבל זה קצת קשור, כי ההחלטות לגבי ישראלים ממוצא אתיופי, הן החלטות שמתקבלות בידי ממשלות, ותמיד עושים ניתוק בין הפוליטיקה לבין החיים, אבל יש קשר הדוק

אוקיי, את בחרת בסופו של דבר לא לתמוך באף אחד באופן פומבי, עמיר פרץ ניצח. תגובתך. את שמחה? התקשרת לאחל לו בהצלחה? תשתפי איתו פעולה?

שלי יחימוביץ': קודם כל, בודאי, שהשארתי לו הודעה כי לא הצלחתי להתקשר אליו, היה תפוס אצלו כל הזמן (צוחקת) -

אמהמ

שלי יחימוביץ': אז השארתי לו הודעה מאוד חמה, פרסמתי גם הודעה בטוויטר, גם הוצאתי הודעה שמאחלת לו ולעצמנו הצלחה רבה. הניצחון של עמיר היה צפוי, הוא ניהל קמפיין מאוד מאוד משמעותי, וגם, את יודעת, יש נטיה להגיד ההסתדרות עזרה לו, קק"ל עזרו לו, לא. זה לא כך. עמיר נבחר בקולות החופשיים, לא מגיעים לניצחון כל כך מובהק, עם מנגנונים, המנגנונים יכולים להוסיף עוד אלף, עוד אלפיים קולות, בסופו של דבר, את יודעת מה, אני חותרת להנאתי, הבוקר בשעה שש בבוקר, פגשתי את אורי לבון בן השמונים ומשהו, חבר מפלגה, בנו של פנחס לבון אגב, והוא אמר בלי.. אני ורותי הצבענו לעמיר בשמחה רבה, והוא לחלוטין מצביע חופשי, לא קשור לשום מנגנון, גר בצהלה

כלומר, לא מפקדי ארגזים, ולא מנגנון, ולא

שלי יחימוביץ': כן, כן, אין מפקדי ארגזים יותר במפלגת העבודה, הסיפור הזה נגמר מאז שאני הייתי יו"ר מפלגה

למי את הצבעת?

שלי יחימוביץ': אני כבר אמרתי שאני לא אביע תמיכה באף מועמד

למה בעצם? לא, אבל הצבעת בסופו של דבר, אני לא מאמינה ששמת פתק לבן, יש לך עמדה

שלי יחימוביץ': כן אבל אל תיתממי קרן, ברגע שאני אומר לך את השם אז זה גם..

לא, באמת זה כבר בדיעבד

שלי יחימוביץ': לא, אני לא, אני לא מתכוונת לעשות את זה, והסיבות שגורמות לי לא לומר עכשיו את השם, הן בדיוק אותן סיבות שגרמו לי קודם לא לומר

שהם מה?

שלי יחימוביץ': אני הייתי מאוד מעורבת עד שלב מסוים, וזה השלב שבו תבעתי שיהיו פריימריז פתוחים ליו"ר, ולא יגמר בפורום מצומצם של ועידת מפלגת העבודה, כי חשבתי שצריך לאפשר הזדמנות, לדור הצעיר, לנסות את כוחו, במסגרת חופשית, שהיא אין בה מוקדי כוח פוליטיים. מהרגע שנוצרה ההזדמנות, וההתמודדות הזאת יצאה לדרך, כל אחד הראה את כוחו, את הפופולריות שלו, את יכולת הארגון שלו, את המקום שהוא קנה בלבבות

אבל אני בכל זאת, את קול משמעותי בתוך המפלגה, את היית יושבת ראש בעצמך, למה אנשים לא יכולים לדעת במי תמכת?

שלי יחימוביץ': זאת שאלה לגיטימית, וזאת הפעם הראשונה בחיי הפוליטיים, שאני עושה את הדבר הזה –

נכון, ובגלל זה זה מפתיע, את תמיד אומרת מה דעתך

שלי יחימוביץ': תמיד אני, גם כשהייתי צריכה לבחור בין רע לרע, אז הייתי בוחרת בפחות גרוע, ומפרסמת, אבל הפעם אני, תראי אני אהיה הכי גלויה איתך, אנחנו במצב קשה מאוד, אני לא מקנה בעמיר, מחכה לו משימה אדירה. מצב קשה מאוד, אנחנו בקרב הישרדות, במיוחד כשאהוד ברק מזנב בנו מבחוץ, ונלחם נגדנו, לא נגיד בנימין נתניהו, וכשהמפלגה באמת שוכבת על הקרשים, גם שסועה מבפנים, גם בקרב הישרדות, והמפלגה הזאת יקרה לליבי, וערכיה הם הערכים שלי, הכניסה שלי היא דווקא בגלל שיש לי כוח פוליטי בתוך המפלגה, הכניסה שלי היתה מוסיפה הרבה מאוד שמן למדורה, ואת הדבר הזה רציתי לחסוך, גם מהציבור, וגם מהמפלגה השלי, וגם מעצמי אני מודה

אוקיי, מה דעתך על כניסתו של ברק בחזרה לפוליטיקה? הרסני? או בונה?

שלי יחימוביץ': קודם כל לא צריך, לא הייתי נוקטת בשום ביטוי קיצוני, אני רק אגיד דבר אחד, מהרגע שבו הוא נכנס לפוליטיקה, על תקן האדם היחיד שיכול להתמודד עם בנימין נתניהו, הקרב הפוליטי היחיד שלו, הוא בתוך המחנה, הוא כדי להשתלט על מפלגת העבודה, או כדי לקחת קולות מכחול לבן, שכבר קיימת

אמהמ. כלומר ברק לא מביא מצביעי ימין, הוא לא יביא מצביע אחד -

שלי יחימוביץ': בודאי שהוא לא יביא

אפילו, אני גם לא חושבת שהוא מביא מהמרכז אפילו לשמאל, ואני רוצה לשאול אותך, את יודעת מה, כפוליטיקאית ותיקה, כעיתונאית פוליטית לשעבר, איך את מסבירה את זה, את ההתלהבות העצומה שלו, של המחנה, של מחנה השמאל, המחנה שלך, מה, מה קורה כאן? אנשים עד כדי כך מיואשים? עד כדי כך תמימים? עד כדי כך קצרי ראות או קצרי זיכרון?

שלי יחימוביץ': אחד, יש יאוש מסוים, כן

ההתלהבות הזאת מכל משיח,  בכל חודשיים מתחלף המשיח של מחנה השמאל, והם נוהים אחריו, כאילו שהוא, יוציא להם מים מן הסלע

שלי יחימוביץ': אז יאוש מסוים, הוא בא לידי ביטוי בחיפוש כוכבים חדשים כל הזמן, וגנץ שהיה חדש והזוהר הוא כבר קצת ישן –

שזה מגוחך, הוא בפוליטיקה בדיוק יומיים

שלי יחימוביץ': אבל אני גם חולקת עליו, קרן אני חולקת על האבחנה שיש התלהבות כל כך גדולה במחנה, ההתלהבות היא בתקשורת, ההתלהבות היא בטוויטר, אני לא רואה ציבור ענקי נוהה אחרי ברק

אמהמ

שלי יחימוביץ': וגם אני חייבת להגיד לך, שבמהלך הפריימריז, אתמול גם נתתי לזה ביטוי, לא אהבתי את מסע החנופה לברק

כן

שלי יחימוביץ': המפלגה שלו עוד לא קמה, היא עוד לא פעילה, עוד אין לה שם

לא בודאי, כי כל הפריימריז היו על מי יהיה מספר שתיים או שלוש של ברק

שלי יחימוביץ': נכון, ומאוד לא אהבתי את זה, אני חושבת שמפלגה שנלחמת על חייה, סליחה,

את בעד לחבור לברק?

שלי יחימוביץ': את לא, את לא נותנת לי לסיים שום משפט

יש לי מלא שאלות ונגמר לנו הזמן

שלי יחימוביץ': כן אני יודעת, אני יודעת. תראי, בסופו של דבר -

תביני אותי, היית בכיסא הזה

שלי יחימוביץ': מפלגת העבודה צריכה להתאושש לחזור לעצמה, למצב את עצמה, ולראות כמה אנחנו שווים עכשיו בהנהגתו של עמיר פרץ, עמיר יודע לעבוד, הוא יודע לעשות קמפיינים, אני מזכירה לך, שבפעמים האחרונות שהם עמדו בראש, בראשי מפלגות, עמיר בפעם האחרונה שהוא היה ראש מפלגה, הביא תשעה-עשר מנדטים, וברק בפעם האחרונה כשהוא היה ראש המפלגה, הביא שלושה-עשר מנדטים, אז בוא נשמרו קצת על פרופורציות, ואחר כך –

אז אני שואלת שוב, האם את תומכת בחבירה לברק?

שלי יחימוביץ': אני תומכת קודם כל בחבירה למרץ, אני חושבת שזה דבר הרבה יותר משמעותי, שתי מפלגות מבוססות, עם השקפת עולם, עם שורשים, עם תפיסה מסוימת, אני חושבת שהחבירה הזאת חשובה, ואני חושבת שאם ברק אכן יוכיח איזושהי יציבות בתמיכה הציבורית בו, וישאר נאמר על שישה מנדטים, גם הדבר הזה שווה חבירה, אבל בטח לא לעלות אליו לרגל, ולחלות את פניו, זה אבסורד, זה אדם שהצטרף לממשלת נתניהו אחרי שנשבע לא ישב בה, ואחר כך פירק את מפלגת העבודה כדי להמשיך ולשבת בממשלתו של נתניהו, אז קצת זיכרון הסטורי, לא יזיק לנו

שאלה אחרונה שאני חייבת לשאול אותה, היו שמועות, זה אפילו התגבש לכדי חצי ידיעה עיתונאית, של עמיתנו עמית סגל, שאת שוקלת לפרוש מן הפוליטיקה, יש לזה בסיס?

שלי יחימוביץ': עמית ניסח מאוד בזהירות את הידיעה שלו, הוא אמר יש התוהים, נוכח העובדה שהחלטתי -

נכון, ולכן גם אני תוהה

שלי יחימוביץ': כן, תראי, אני אהיה כנה איתך בשנה האחרונה, המחשבה הזאת התגנבה לראשי לא פעם, אני לא סולדת מפוליטיקה, אבל פוליטיקה זה כלי, זה לא תכלית, זה כלי למימוש השקפת עולם, והתקופה האחרונה היתה מאוד מאוד קשה, לאנשים שרגילים לעבוד עבודה פרלמנטרית, זה לעשות דברים בשביל הציבור, ולחוקק, ולהוביל מאבקים, כי זה היה רק פוליטיקה, בלי החמצן של העשיה, אמרו לי את זה גם חברים שרים בממשלה, שהם יש להם איזשהו ותק בפוליטיקה, ואני מסתכלת אחורה, אני רוצה חצי שנה של רק פוליטיקה, אני מסתכלת קדימה ואני רואה רק חצי שנה של רק פוליטיקה, אז כן יש בזה משהו מייאש, אבל מצד שני יש לנו פה מלחמה מאוד, מאוד קשה לנהל

מה, אז את שוקלת? נמאס לך? או ש.. איפה זה עומד?

שלי יחימוביץ': אני סך הכל גלויה איתך ברגשותי -

כן

שלי יחימוביץ': אבל הרצון להושיע את המדינה מממשלה שהיא כל כך פלגנית, כל כך גזענית, כל כך ניאו-ליברלית, כל כך מסיתה, כל כך בזה לשלטון החוק, הוא רצון שמפעם בי מאוד, וגם הרצון לא לפגוע במפלגה שלי

ולכן תתמודדי גם בבחירות לכנסת הקרובות

שלי יחימוביץ': אני ברשימת העבודה לכנסת, זה ברור

אוקיי, זה סגור. חברת הכנסת שלי יחימוביץ', העבודה, תודה רבה שדיברת איתנו הבוקר

שלי יחימוביץ': תודה, בוקר טוב

תודה