עיתון סופשבוע של שלי

לא מקנאה בך עמיר, בהצלחה!

זו הולכת להיות מערכה פוליטית קשה ומפרכת. עמיר קמפיינר מעולה ומנוסה, אני סומכת עליו שבנסיבות הקשות האלה יעשה זאת על הצד הטוב ביותר. האמת על ברק: מי שרוממות איחוד המרכז-שמאל בגרונו לא מקים עוד רסיס מפלגה, שממילא לא מתרוממת,  בתוך הגוש. אם סלומון טקה היה לבן הוא היה היום בחיים. החוויה של צעירי ממוצא אתיופי ברחוב ובחיים לא מזכירה את החוויה של הילדים הלבנים והאשכנזים שלי. והצבועים שאומרים "איבדתם אותי במחאה האלימה", הי, לא הייתם שם גם קודם. גל בכי ונהי חדש על הגבלת שכר בכירים. פרט אחד נשכח: שכר הבכירים בחברות הפיננסיות לא הוגבל מעולם.  הם רק צריכים לדאוג ששכרם לא יעלה על פי 35 מהשכר הנמוך בחברה, אם הם רוצים יותר מ 2.5 מליון. אבל להעלות שכר לעניים? לא ולא! אל תזלזלו בדברי הרב אבינר שלא רוצה נשים בפוליטיקה. זו נסיגה מסוכנת וחלק מגל השמרנות החדש ששוטף אותנו. 30 יום כבר חלפו מאז שנפרדנו מנחמה רבלין האהובה, התכנסנו יחד, משפחה וחברים, לדבר עליה.
5 ביולי, 2019

image-20190705125854-1


שלום לכם חברות וחברים,

זו הולכת להיות מערכה פוליטית קשה ומפרכת למפלגת העבודה, ואני לא מקנאה בעמיר שנושא כעת באחריות הכבדה הזאת. עמיר הוא קמפיינר מעולה ומנוסה, אני סומכת עליו שבנסיבות הקשות האלה יעשה זאת על הצד הטוב ביותר, מאחלת לו הצלחה, ומיותר להגיד, אבל אגיד – כי בכל זאת – מפלגת העבודה אתם יודעים – אעשה כל שביכולתי להצלחתו שהיא הצלחת כולנו.

ברק. מי שרוממות איחוד הגוש בגרונו לא מקים עוד רסיס מפלגה בתוך הגוש. על המיזם הפוליטי של אהוד ברק תוכלו לשמוע את דעתי כמעט בכל ראיון מהראיונות שלי שמובאים כאן (גם כשהם תחת כותרת אחרת, שאלו אותי כל הזמן, עניתי כל הזמן). אבל הציוץ הזה שלי ממצה את המסקנה המתבקשת:

image-20190705125854-2

 

אם סלומון טקה היה לבן הוא היה היום בחיים. שלא כמו ביבי, "הראשון לזהות" ששתק השבוע כמו דג עד שלא היתה לו ברירה, עוצמת הארוע והזוועה שבו היתה ברורה לי עוד לפני שהחלו המהומות. ביום שני, כשחששתי (בטעות) שחס וחלילה זה יעבור בשקט – הצטרפתי לצעירים יוצאי אתיופיה שהוסיפו את תמונתו של טקה ז"ל לתמונת הפרופיל שלהם בפייסבוק (עדיין לא מאוחר שתעשו זאת גם אתם), וניצלתי את העובדה שהמליאה התכנסה בפגרת הבחירות לעניינים אחרים, כדי לדבר על זה. לצפיה הקליקו על הציוץ:

image-20190705125854-3

image-20190705125932-4

image-20190705125932-5

"הילדים שלי בני עשרים ושמונה ועשרים ושלוש. לא גרנו בשכונות אליטיסטיות סגורות. בשכונה שלנו הסתובבו לא מעט ניידות משטרה, הם למדו ביפו. ובכל זאת, מעולם מעולם, בימי חייהם, לא עצר אותם שוטר וביקש מהם תעודת זהות, מעולם בקטטות או בהתגוששויות שבין נערים הם לא ראו שוטר נוגע בכת האקדח שלו, את יודעת למה? כי הילדים שלי הם מאוד לבנים, ומאוד אשכנזים. והחוויה של נערים וצעירים כהי עור במדינת ישראל, היא חוויה שונה לחלוטין מזו של לבני עור. מעכבים אותם, מבקשים תעודת זהות, משטחים אותם על ניידת, עוצרים. היד קלה על האקדח. אסור שזה ימשך. אסור שצבע עורו של אדם, יהיה מדד לטיפול המשטרתי בו." דברים שאמרתי השבוע בראיון לקרן נויבך, ובעוד הרבה מקומות. וגם:

כל הבכי והנהי על חסימות הכבישים. "לא נעים לעמוד בפקק כמה שעות, זה קשה, זה מתיש, זה מלחיץ, במיוחד כשיש ילדים באוטו. אבל אם האירועים האחרונים ימנעו את הפעם הבאה שיהרג כאן לשווא צעיר ממוצא אתיופי, אז כל זה היה שווה.

"השוטרים עצמם הם לא איזה אליטה עשירה ומפונקת, הם בעצמם עובדים מאוד קשה, מתמודדים עם אתגרים עצומים כולל טרור ששום שוטר בעולם לא מתעסק איתם, מרווחים מעט, ובניגוד לשוטרים אחרים בעולם אין להם איגודי עובדים. הפרופיילינג דורש טיפול שורש מאוד עמוק, בחינוך, בהכשרה לשיטור, אבל הגזענות לא מתחילה במשטרה. עשרות שנים נמקים באדיס ובגונדר 8000 שארית יהודי אתיופיה, שחל לגביהם חוק הכניסה לישראל, במקום חוק השבות, ואני מבטיחה לך שאם הם היו לבנים, הם כבר היו מזמן בארץ. הגזענות מתחילה מהראש ומחלחלת למטה.

אני שמחה שקם דור צעיר ועז נפש, שעומד על שלו, ולא מוכן להיכנע, כי עולם מעולם בתולדות ההיסטוריה האנושית, לא קמו פריווילגים ונתנו זכויות מרצונם לאנשים מוחלשים ומודרים. לא היתה לנו מדינה אם היינו מחכים שהאומות העולם יואילו בטובן לתת לנו מדינה, ולא היתה לנו זכות בחירה קרן, אם נשים מאוד מאוד אמיצות ונועזות לא היו שמות נפשן בכפן, ולא היו זכויות לעובדים אלמלא המהומות בשיקגו ובטורונטו, כשאנשים יצאו לרחובות והתעמתו עם שוטרים. אני לא אכתיב להם איזו הפגנה הם יעשו.

ברגע שזה מגיע לסיכון חיי אדם, ברור שאסור שהמשטרה תעמוד מנגד. אבל התחושה שלהם היא, שכשהם שולחים את הילדים שלהם אל מחוץ לבית, הילדים שלהם מסכנים את חייהם, וזאת תחושה קיומית קבועה, לא אפיזודה חד פעמית. אם האירוע הנורא הזה לא היה קורה מלכתחילה, כל האלימות הזאת היתה נחסכת. לראיון אצל קרן, ובו גם דברים על נצחונו של עמיר וגם על ברק, הקליקו:

image-20190705125932-6

וגם בגל"צ ביומן הצהריים עם אמיר איבגי, על מותו של סלומון טקה, המחאה, וגם הרבה על הפוליטיקה של השבוע. הקליקו על הציוץ הראשון להאזנה:

image-20190705125932-7

וזה מראשית השבוע, ברשת 13, "לפני החדשות", על סלומון טקה והגזענות בחברה הישראלית, ועל הפריימריז (זה היה יום לפני). לצפיה:
image-20190705130024-9

image-20190705130024-10


בטח שמתם לב לקולות הבכי והנהי וההתקוממות, שוב, על הגבלת שכר בכירים. הכל בגלל עזיבתה, כשיותר מ – 30 מליון ₪ באמתחתה, של רקפת רוסק עמינח מנכ"לית בנק לאומי. זה שרוסק עוזבת אחרי שבע שנים בתפקיד ו – 15 שנים בבנק, וממילא אין קשר – ניחא. אבל כל עזיבה של גאון תורן כזה משמשת חומר בידי כמה חזירים וסייעניהם לשטוח את מצוקתם הנוראה של מי שזה עוול איום בשבילם להרוויח פחות מ 2.5 מליון שקלים בשנה.

הידעתם שבכלל, החוק שלי לא מגביל את שכר הבכירים??? יש לי תחושה שהפרט הזה קצת נשכח, אז אחדד: שכר הבכירים בחברות הפיננסיות לא הוגבל מעולם. הדירקטוריון יכול לאשר להם מה שבא לו. אבל... אם הם רוצים שכר שהוא יותר מ 2.5 מליון שקלים בשנה (שזה אויויויויוי), כל מה שהם צריכים זה לדאוג לכך ששכרם לא יעלה על פי 35 מהשכר הנמוך בחברה, שהוא לרוב שכר המינימום. כלומר להעלות לעובדים העניים את השכר כדי שיוכלו להעלות גם לעצמם. אתם הבנתם? המרמור הוא על עצם הזיקה בין הנסיכים ובין פשוטי העם. שהרי זה ידוע: כל שקל שתעלה לעובד עני הוא מיותר, מזיק, וימוטט את החברה, וכל מליון שקל שתיקח לעצמך – זו מצווה. צבועים.

ראיון מקיף על כך בכאן ב', עם מוטי גילת ויובל אלבשן, ובו אני גם מספרת איך החוק הקפיץ את שכר המינימום במגזר הפיננסי, ובכך מימש את מטרתו המרכזית (וגם על התקופה הארוכה שבה אין ראש אופוזיציה, וכמובן גם פוליטיקה איך אפשר בלי), להאזנה הקליקו כאן.

וכאן בקשת 12, בתכנית חיסכון, עם קרן מרציאנו, הבעיה היחידה בחוק הגבלת שכר בכירים, אמרתי לה, היא שהוא חל לצערי רק על המגזר הפיננסי ועדיין לא על המגזר הראלי, וזאת משימה בפני עצמה. לצפיה הקליקו:

image-20190705130024-11

לא מתייחסת בביטול לקביעתו של הרב אבינר שאסור לנשים להיות בפוליטיקה. זה מסמל תהליך מסוכן. זו הציונות הדתית, שכבר מוציאה מתוכה פוליטיקאיות בולטות וקצינות בצה"ל – לא החרדים – ולכן המלים האלה מסמנות נסיגה מסוכנת לאחור. תוצאה מסוכנת של גל השמרנות החדש ששוטף אותנו. על כך (וכמובן על הפוליטיקה של השבוע) התראיינתי לחדשות 12, מהדורה ראשונה, עם ירון אברהם. לצפיה הקליקו:

image-20190705130024-12


כמה תמונות, ראיונות, פוסטים וציוצים מיום הפריימריז לראשות המפלגה:

image-20190705130135-13

image-20190705130135-14

image-20190705130202-15

בכאן 11, ערב ערב עם דוב גילהר:
image-20190705130202-16

בגלצ, נכון להבוקר, עם ישי שנרב, להאזנה הקליקו

ברשת 13, העולם הבוקר, עם אברי גלעד וטלי מץ, להאזנה הקליקו

image-20190705130202-17

image-20190705130202-18

ראיון פוליטי מקיף אצל אסתי פרז, יום לפני הפריימריז, להאזנה הקליקו על הציוץ הראשון:

image-20190705130313-19

image-20190705130313-20

ועוד כמה ציוצים בעניינים שונים חשובים וחשובים פחות, מהשבוע שחלף:

image-20190705130401-22

image-20190705130401-23

image-20190705130401-24

image-20190705130613-25

image-20190705130613-26

image-20190705130613-27

 

וכמעט לסיום, 30 יום כבר חלפו מאז שנפרדנו נחמה רבלין האהובה.

image-20190705130657-29

image-20190705130657-30
עם ריבי בתם הבכורה של נחמה ורובי

image-20190705130657-31
עם רובי ודן מרידור

image-20190705130823-32
עם מיקי רוזנטל ועם נכדתם של רובי ונחמה, מניחים אבן על קברה. (צילום: מארק ניימן, לע"מ)


ולסיום, שמחה מהולה בצער, אירוע פרידה (זמנית! אבל ארוכה) היום, מברק שש ואלונה בינון הנהדרים, מראשי המחנה הסוציאל דמוקרטי שלנו. הם הכירו, כמו זוגות רבים אצלנו, בפעילות הפוליטית והציבורית, ועזרו לי במידה שאין לתאר בכל מערכת בחירות אפשרית. חכמים, אידאליסטים, רבי יכולות ומצליחים בכל מה שהם נוגעים. עוברים ללונדון, עם בתם התינוקת ליה. אלונה, כלכלנית במקצועה, תעשה תואר שני בכלכלה בLondon Business School. בהצלחה! (אלונה וברק בתמונה הראשונה):
4fa678a1-2692-4e06-8b5e-b7bb6bce6f52
fb0a7162-593a-421d-be86-562210b7db07
bc890969-0b1c-4db9-bafc-cbee454c11f1
40f2fb60-bffe-413c-904e-49de5249d428

שבת שלום,

שלכם,

שלי