מאמר לכבוד יום האישה הבינלאומי – "היו רדיקליות"

8 במרץ, 2019

מאמר לכבוד יום האישה הבינלאומי – "היו רדיקליות"

מיום 8.3.2019

הי זאת שלי, יום אשה בינלאומי שמח אחיותי. לא קניתי לכן סלסלה מעצימה של סבונים לכבוד היום הזה, אבל הקדשתי לכן את הלילה כדי לכתוב לכן משהו פוליטי ופמיניסטי שמעסיק אותי הרבה לאחרונה.

כמו שאתן רואות, החמישיות הפותחות בשתי המפלגות המובילות נקיות מנשים (וגם ההמשך עתיר גברים). זה לא צרוף מקרים. זו תוצאה ישירה של התחזקות הימין השמרני, הרפובליקני, בפוליטיקה שלנו.

זה קורה אחרי קדנציה עם שיא יצוג נשי בכל הזמנים, 30% מחברי הכנסת היוצאת היו נשים. לא מספיק, אבל חשבתן שזה תהליך כזה, ומעכשיו רק נלך ונתרבה. אז חשבתן.

מתבררת אמת מדאיגה וכואבת: הנאורות, הקדמה, והשוויון לנשים שהן נושאות בכנפיהן – הן לא בהכרח תהליך שנע קדימה. הוא יכול גם להיעצר בחריקת בלמים, או לסגת לאחור, לעולם אפל, מתסכל ומיושן, ולמחוק בקלות הישגים כבירים של המהפכה החשובה בכל הזמנים: המהפכה הפמיניסטית.

כל מה שיש לנו קרה רק לפני שתי דקות במונחים היסטוריים. זה טרי ושברירי. הזכות לבחור ולהיבחר. הזכות לרכוש השכלה. הזכות להתפרנס באופן עצמאי, או לרשת כסף. הזכות לא להיות נאנסת, מוכה או מוטרדת. הזכות לחופשת לידה כדי לשקם את גופך הדואב והמדמם. הזכות להביע את דעתנו בציבור. כל זה לא היה.

כל זה קרה כי העולם השתנה לטובה והתקדם. כל זה קרה בגלל רעיונות חדשים ומסעירים שטלטלו והפכו באופן דרמטי מה שעד לפני שניה היה בגדר אמת פיקטיבית מוצקה, שהפסיקה פתאום להיות כזאת. 
כל זה קרה בסביבה מתירנית וליברלית (במובן של חופש, לא במובן של נאו ליברליזם כלכלי ימני).

כל זה קרה בזכות נשים מהפכניות, אמיצות וחופשיות. כאלה שבכל פעם שהן הציבו רף חדש, שהיום נראה מובן מאליו – הן נחשבו משוגעות וקיצוניות. 
צחקו עליהן, קיללו אותן, נידו אותן. 
כל זה לא קרה בסביבה שמרנית, או דתית, או ימנית.

כמובן שהרעיונות המופלאים האלה חילחלו גם לעולמות השמרניים. 
כמובן שגם נשים ימניות ודתיות ושמרניות נהנות מפירות המהפכה. רבות מהן נעשו פמיניסטיות בעצמן והפכו לחלק מהמאבק, שעודו מתנהל במלוא עוזו.

גם נשים שמתביישות להיות פמיניסטיות, או לועגות לפמיניסטיות, או מצטרפות באופן פעיל להוקעת נשים שאוזרות עוז להתלונן על הטרדה מינית, למשל, או מקפידות לומר שהן "לא פמיניסטיות" – גם הן נהנות מפירות המהפכה הפמיניסטית.

ביום האשה הן מוזמנות להקדיש דקה מחשבה לחברותיהן המשוגעות, המהפכניות, המעצבנות, החופשיות, המאוד לא שמרניות, ששכבו בשבילן על הגדר.

השמרנות היא אויב הפמיניזם. והיא חוזרת, ובגדול. 
לא רק אצלנו, גם בארה"ב ובארופה, שלובה באופן מוחלט עם עמדות של ימין כלכלי קפיטליסטי במובנו הקיצוני, הליברטריני. אליו ואל הנזק שהוא גורם לנשים אתייחס בפוסט אחר.

שרת המשפטים איילת שקד, היא אחת הנציגות היותר מובהקות, אפקטיביות ובולטות של השמרנות ושל הימין הכלכלי. היא מקפידה להצהיר על עצמה, בגאווה, שהיא שמרנית. שהיא נאבקת על שינוי צביונם של בתי המשפט כדי שיהיו שמרניים ברוח תפיסותיה.

יש כאן אבסורד שהוא בלתי נתפס, אבל כדאי לשפוך עליו אור. 
שהרי אשה מוכשרת ונחושה בדעתה ובמעשיה כאיילת שקד, לא היתה יכולה כלל להיות במקום שהיא נמצאת בו היום, אם תפיסות שמרניות היו מצליחות להכחיד את התפיסות המהפכניות שהביאו בכנפיהן את הפריצה המופלאה במעמדן של נשים.

את עצם כוחה היא חבה למהפכה הפמיניסטית, הכל כך לא שמרנית.

הפמיניזם לא רק ששינה את גורלה של שקד ושל נשים מצליחות רבות, הוא גם חלחל לחלק מתפיסותיה. כך למשל היא היתה כוח חיובי ומשפיע במערכה על חוק הפללת לקוחות של קורבנות זנות. כך למשל היא עצמה, בכך שהעפילה לצמרת הפוליטית, מהווה דוגמא חיובית לילדות ולנערות.

אלא שבאותה נשימה, בחיפוש עיקש ובנבירה בקורות חייהם של מועמדים לשיפוט – היא איתרה את השמרנים שבהם כדי למנותם לבית המשפט העליון. התוצאה היתה מיידית והכתה רבים, אני בטוחה שגם אותה, בתדהמה:

זו היתה החלטת העליון, בהרכב של שופטים שהיא בחרה, לאשרר החלטה של בית הדין הרבני כי אשה "בוגדת" אינה זכאית בעת גרושין לחלקה ברכוש ובכספים שנצברו בעת נישואיה. ושלא יהיו אי הבנות, גבר "בוגד" – זכאי גם זכאי, כמובן.

ההחלטה הזאת תתהפך מן הסתם בערכאת ערעור, אבל היא מתנוססת ומתנופפת כדגל שחור ומבהיל, וזורקת אותנו מאות שנים לאחור, או לחילופין אל מחוזות הדין בערב הסעודית ודומותיה.

זה מסוכן. זה מבטא בקלאש (גל נגד) אדיר. זה מוחק במחי יד מאות הישגים פמיניסטיים. זה בטוי מובהק לכוחה ההרסני של השמרנות עבור נשים.

בדמוקרטיה הכוחות האלה מתאזנים בידי כוחות נגד, שממשיכים מתוך מורשת טבעית, להבקיע אל עבר הקדמה, בראש ובראשונה בכל מה שקשור לנשים.

אלא שאבקני השמרנות המיושנת נמצאים כבר חזק חזק באוויר, והם באו לידי בטוי בעצמה רבה ברשימות האלה שאתם רואים כאן.

הרבה מלים הוקדשו, ובצדק, לבדיחה סרת הטעם של יאיר לפיד "יש לנו כל כך מעט נשים וגם הן לא ממושמעות". 
אבל חמור הרבה יותר שבמפלגה שיש לה סכוי טוב להיות מפלגת השלטון הבאה, והיא אמורה להיות כוח נגד נאור לימין השמרני – החליטה חבורה של גברים מסוקסים שנשים הן עניין מיותר ברשימתה לכנסת.

ועכשיו תזכרו: מעולם לא קבלנו זכויות במתנה, מתוך נדיבות של גברים. 
גברים מעולם לא באו ואמרו: ״אוי, כמה לא פייר שאתן משתכרות פחות, מודרות ממוקדי כוח וקבלת החלטות, מוטרדות מינית, אנחנו נתקן את זה בשבילכן".

לא. אלה היו נשים פמיניסטיות, רדיקליות, שהביאו לנו את כל ההישגים האלה. 
הישגים פמיניסטיים מושגים רק במאבק, שעודו נמשך.

כי ברגע שנותנים לגברים להרכיב רשימה הם ירכיבו אותה מגברים. עובדה.
ההישגים שלנו הושגו בקרב, לא בטובות שעושים לנו. כי הם פשוט לא עושים לנו את הטובות האלה. 
אז אל תהיו שמרניות. תהיו רדיקליות. 
יום אשה בינלאומי שמח.

Image may contain: 10 people, people smiling, text