חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון מס' 13), התש"ע–2009

7 בדצמבר, 2009
חוק של חברי הכנסת שלי יחימוביץ', שלמה מולה, יצחק וקנין 

חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון מס' 13), התש"ע–2009

תיקון סעיף 1
1. בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, בהגדרה "שעות עבודה", אחרי "כוח ואויר" יבוא "ולרבות הפסקות לפי סעיף 20א(א)".

הוספת סעיף 20א
2. אחרי סעיף 20 לחוק העיקרי יבוא:
"הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים
20א. (א) עובד זכאי, במהלך יום עבודתו, להפסיק את עבודתו לשם שימוש בחדר שירותים, בהתאם לצרכיו.
(ב) (1) המעביד יוודא כי יש חדר שירותים תקין וראוי לשימוש העובדים, במקום העבודה או בקרבתו.
(2) שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לפטור בתקנות מתחולת הוראות פסקה (1) סוגי מעבידים, סוגי עבודות או סוגי מקומות עבודה, או לקבוע כללים ותנאים לתחולת ההוראות האמורות עליהם.
(ג) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מחובות המוטלות לפי כל דין לעניין חדרי שירותים, אלא להוסיף עליהן.
(ד) הוראות סעיף זה יחולו, לעניין מעביד ועובד, גם על מעסיק בפועל ועל עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל ועל מזמין שירות ועל עובד של קבלן שירות המועסק אצל מזמין השירות, ובלבד שלעניין תחולת הוראות סעיף קטן (ב)(1), העובד מועסק בחצרים שבהחזקתו של המעסיק בפועל או מזמין השירות, לפי העניין;
בסעיף זה – "מזמין שירות" – מי שמקבל אצלו שירות מקבלן שירות, במסגרת עסקו, משלח ידו או פעילותו הציבורית;
"מעסיק בפועל", "קבלן כוח אדם" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996 ;
"קבלן שירות" – מי שעיסוקו במתן שירות, באמצעות עובדיו, אצל זולתו.
(ה) על הליכים בשל הפרת הוראות סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 5א לחוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז–2007 .".
תיקון חוק עבודת הנוער
3. בחוק עבודת הנוער, התשי"ג–1953 –
(1) בסעיף 20(ג), אחרי "כוח ואויר" יבוא "ולרבות הפסקות לפי סעיף 22א";
(2) אחרי סעיף 22 יבוא:
"הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים
22א. (א) נער זכאי, במהלך יום עבודתו, להפסיק את עבודתו לשם שימוש בחדר שירותים, בהתאם לצרכיו. (ב) (1) המעביד יוודא כי יש חדר שירותים תקין וראוי לשימוש העובדים, במקום העבודה או בקרבתו.
(2) על אף הוראות סעיף 44, הוראות שנקבעו לפי סעיף 20א(ב)(2) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951, יחולו גם לגבי תחולת הוראות פסקה (1).
(ג) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מחובות המוטלות לפי כל דין לעניין חדרי שירותים, אלא להוסיף עליהן.
(ד) הוראות סעיף זה יחולו, לעניין מעביד ועובד, גם על מעסיק בפועל ועל עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל ועל מזמין שירות ועל עובד של קבלן שירות המועסק אצל מזמין השירות, ובלבד שלעניין תחולת הוראות סעיף קטן (ב)(1), העובד מועסק בחצרים שבהחזקתו של המעסיק בפועל או מזמין השירות, לפי העניין;
בסעיף זה –
"מזמין שירות" – מי שמקבל אצלו שירות מקבלן שירות, במסגרת עסקו, משלח ידו או פעילותו הציבורית;
"מעסיק בפועל", "קבלן כוח אדם" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996;
"קבלן שירות" – מי שעיסוקו במתן שירות, באמצעות עובדיו, אצל זולתו.
(ה) על הליכים בשל הפרת הוראות סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 5א לחוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז–2007 ."; (3) בסעיף 33א(2), במקום "22 ו-24" יבוא "22, 22א ו-24".

תיקון חוק הזכות לעבודה בישיבה
4. בחוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז–2007 , אחרי סעיף 5 יבוא:
"הרחבת תחולה לעניין הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים
5א. (א) בסעיף זה – "הוראות לפי חוקי עבודה" – כל אחד מאלה:
(1) סעיף 20א לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951 ;
(2) סעיף 22א לחוק עבודת הנוער, התשי"ג–1953 ;
"מעסיק בפועל", "מזמין שירות" – כהגדרתם בהוראות לפי חוקי העבודה, לפי העניין.
(ב) הוראות סעיפים 4 ו-5 יחולו, בשינויים המחויבים, גם על הפרת הוראות לפי חוקי העבודה, ויראו הפרת הוראות לפי חוקי העבודה כהפרת הוראות סעיפים 2 ו-3.
(ג) בבואו לפסוק פיצויים לדוגמה לפי סעיף 4 כפי שהוא מוחל בסעיף קטן (ב), למעביד, למעסיק בפועל או למזמין שירות, לפי העניין, בשל הפרת הוראות לפי חוקי העבודה, רשאי בית הדין לעבודה להתחשב בכך שאותו אדם הורשע בשל אותו מעשה ובקנס שנגזר עליו.
(ד) בבואו להטיל קנס על מעביד, מעסיק בפועל או מזמין שירות, לפי העניין, שהורשע בעבירה בשל הפרת הוראות לפי חוקי העבודה, רשאי בית משפט או בית דין לעבודה להתחשב בכך שנפסקו נגד אותו אדם, בפסק דין סופי, פיצויים לדוגמה לפי סעיף 4 כפי שהוא מוחל בסעיף קטן (ב), בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור."

תחילה
5. תחילתו של חוק זה ב-1 בחודש שלאחר יום פרסומו (להלן – יום התחילה), ואולם תחילתם של סעיף 20א(ב)(1) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, ושל סעיף 22א(ב)(1) לחוק עבודת הנוער, התשי"ג–1953, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, שישה חודשים לאחר יום התחילה.

דברי הסבר
הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951, אינן עוסקות בהפסקות הניתנות לעובד לצורך הליכה לשירותים. המחוקק הניח אז ככל הנראה כי אין צורך לקבע בחקיקה זכות כזאת שהיא מובנת מאליה. לצערנו, הולך וגדל מספר מקומות העבודה בענפי המסחר והשירותים, המתעלמים מזכותו הבסיסית של העובד ללכת לשירותים על פי צרכיו. עובדים מועסקים מהלך שעות ארוכות (9-8), ללא כל אפשרות לעשות את צרכיהם. מצב זה מביא לפרקים את העובדים לנקוט באמצעים "יצירתיים" שיש בהם סיכון חיים של ממש, כגון הימנעות משתייה של נוזלים במהלך שעות העבודה.
לא יעלה על הדעת קיומו של מצב כזה במדינת ישראל בשנת 2008 ואין לאפשר למקומות עבודה לשלול זכויות בסיסיות של עובדים כבני אדם.
התיקון המוצע בא לחייב את המעסיק להעמיד לרשות עובדים בכל תחום עבודה, מתקן שירותים ראוי לשימושם במקום העבודה. בנוסף, מוצע לאפשר לעובד הפסקת שירותים במקום עבודתו על פי צרכיו ואילוציו.
הפסקת עבודה על פי התיקון המוצע בסעיף 20א, תיחשב חלק משעות העבודה והמעסיק לא יהיה רשאי לנכותה משכר העובד. זאת, בניגוד להפסקות המנויות בסעיף 20 לחוק.
סעיף 1 מוצע לתקן את הגדרת המונח "שעות עבודה" שבסעיף 1 לחוק, כך שיובהר, כי הפסקת שירותים, המוצעת בסעיף 20א, אכן נכללת בגדר הגדרה זו.
סעיף 2 מוצע להוסיף לאחר סעיף 20 את סעיף 20א, המעגן את שלושת העיקריים להלן:
זכותו של העובד להפסקת שירותים על פי צרכיו;
הכללתה של "הפסקת השירותים" במסגרת "שעות העבודה";
חובת המעסיק לוודא כי קיים מבנה שירותים במקום העבודה או בסמוך לו, לרשות העובד;
כמו כן מוצע להקנות לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות סעיף 2 לחוק המוצע. בהתאם לכך, יהיה בית הדין רשאי לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, וכן ליתן צו מניעה או צו עשה לתיקון ההפרה, בדומה למקובל בחוקי עבודה אחרים, כגון חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954.
כדי להרתיע מעבידים ולעודד עובדים לעמוד על זכויותיהם לפי החוק המוצע, יהיה בית הדין לעבודה רשאי לחייב מעביד גם בתשלום פיצויי עונשין, אף אם לא נגרם כל נזק, בשל הפרת הוראות החוק. פיצויים כאמור, אינם משקפים הערכה של הנזק שנגרם לעובד, אלא על בסיס עונשי והרתעתי.