הרפורמה במינהל: הימין, השמאל והירוקים ניצחו בקרב - המלחמה עוד לא הסתיימה

25 ביולי, 2009
צבי זרחיה, The Marker

מי שהגיע לכנסת שלשום, היום שבו החלו ההצבעות על החוק להנהגת רפורמה במינהל מקרקעי ישראל, לא יכול היה לפספס את חניכי תנועות הנוער שהפגינו עם שלטים בכניסה למשכן נגד הצעת החוק - אבל הם היו רק חיל החלוץ במחנה ההתנגדות. אליהם חברו 260 נציגי ארגונים חברתיים שעצרו את חברי הכנסת, ולחצו עליהם להתנגד. וכולם קיבלו הנחיות והוראות מהחמ"ל, "חדר המלחמה" של מטה המאבק נגד החוק, שפעל בלשכתה של ח"כ שלי יחימוביץ (עבודה) אשר נלחמה בחירוף נגד החוק.

כבר עכשיו ניתן להכתיר את המאבק ברפורמת הקרקעות, כמאבק החברתי-ערכי הגדול ביותר שנערך בישראל בשנים האחרונות, מאבק שחצה גבולות פוליטיים וערכיים ואיחד לתוכו אלפי פעילים של ארגונים חברתיים, תנועות נוער, תנועות לאיכות סביבה וח"כים מהקואליציה ומהאופוזיציה: יחימוביץ (עבודה), אורי אורבך, דניאל הרשקוביץ וזבולון אורלב (הבית היהודי) שבקואליציה וכן עתניאל שנלר ונחמן שי (קדימה), אורי אריאל (האיחוד הלאומי), ניצן הורביץ (מרצ) ודב חנין (חד"ש). למרות שלא מדובר בלוביסטים מקצועיים, ואולי בגלל שההתרשמות היתה שמדובר בתנועת מחאה אותנטית, הרושם שעשו המתנגדים היה כביר. פעילי מטה המאבק שלחו מאות מיילים אישיים אל חברי הכנסת, פנו אליהם בשיחות טלפון למכשיר הסלולר שלהם, הגיעו ללשכתם, הציפו אותם במכתבים ואפילו שלחו אליהם שקיות עם חול. משמרות מחאה מיוחדות הוצבו מול בתיהם של שרי מפלגת העבודה - על מנת שיזכרו לפני שהם נכנסים לאאודי הממשלתית שאין לגזול את קרקעות ישראל.

תוצאת המאבק ניכרה היטב שלשום במליאת הכנסת. חמישה שרים ושני סגני שרים ממפלגת העבודה נעלמו מהמליאה כאילו בלעה אותם האדמה. מי שנותר מטעם מפלגת העבודה היו ארבעת המורדים (איתן כבל, עמיר פרץ, יולי תמיר ואופיר פינס) וכן הח"כים המתנגדים: שלי יחימוביץ ויו"ר הסיעה דניאל בן סימון. זאת, למרות שלפי ההסכמים הקואליציוניים מחויבים חברי הכנסת האלה לתמוך ברפורמת הקרקעות.

גם המשנה לרה"מ, השר משה יעלון, שהודיע לנתניהו על התנגדותו לחוק עזב את המליאה. בקרב המתנגדים נמנו גם ח"כ ציפי חוטבלי (ליכוד), ח"כ דני דנון (ליכוד) וסגן השר איוב קרא.

כתוצאה מהיעדר רוב על סעיפי החוק, נאלץ נתניהו לדחות את המשך ההצבעות על החוק. ההצבעות על הרפורמה יתקיימו ככל הנראה ביום רביעי הבא (ראו מסגרת). נתניהו לא העריך את עוצמת המאבק העממי נגד החוק ואת השפעתו על חברי הכנסת - וספג מפלה בכך שדחה את ההצבעות.
...

למרות ריבוי הארגונים, חלוקת התפקידים ביניהם היתה מסודרת. בין היתר תנועות הנוער נשלחו להשפיע על הח"כים מהמחנה הפוליטי שאליו הן משתייכות. כך, חניכי גרעיני נחשון של בני עקיבא פנו לחברי כנסת מהבית היהודי. גורמים שמזוהים עם הימין דיברו עם חברי כנסת מהליכוד.

ואכן, הם עשו את שלהם. בכנסת לא זוכרים מאבק דומה שבו לתנועת ההתנגדות מהשטח היתה השפעה גדולה כל כך על חברי הכנסת והשרים, אפילו מהקואליציה. "במאבק נגד חוק הקרקעות מדובר במקרה נדיר שבו הערכים פשוט ניצחו את הפוליטיקה. היה כוח מאורגן של חבר'ה מתנדבים שהזכיר את הכוח בשטח כפי שהיה לברק אובמה. המדובר במאבק של אנשים שאכפת להם מהמדינה, היודעים לגשר על מחלוקות בינם לבין עצמם. ראינו כאן עבודת שטח טובה ומאוד יסודית שהשפיעה באופן ישיר על השרים וגרמה לדלדול בשורות הקואליציה", אמרה יחימוביץ. "המאבק נגד הפרטת הקרקעות הוא מאבק עממי, נקי מאינטרסים כלכליים".

ואולם איומו משלשום של נתניהו לפטר שרים וסגני שרים שיצביעו נגד החוק ובכלל זה איומו שלא לחוקק את "חוק סלומיאנסקי" שיגרום לניסן סלומיאנסקי (הבית היהודי) לחזור לכנסת במקומו של השר דניאל הרשקוביץ עלול לגרום לח"כים מורדים בקואליציה ליישר קו.

יחימוביץ מודה כי "המערכה הבאה תהיה קשה יותר כיוון שהקואליציה מאיימת על חברי הכנסת המתנגדים. גם אם הסיכויים שלנו לנצח במאבק הם אפסיים, אנו נלחמים עד הרגע האחרון כי זה המאבק החברתי הכי צודק".