הצעת חוק המשתתף החופשי, התשס"ט–2009

29 ביולי, 2009
הצעת חוק של חברי הכנסת שלי יחימוביץ', יריב לוין אמנון כהן, ישראל חסון, אלכס מילר
פ/1601/18

הצעת חוק המשתתף החופשי, התשס"ט–2009

הגדרות
1. בחוק זה –
"הסכם קיבוצי" – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–1957 לרבות צו הרחבה והסדר קיבוצי בכתב, כמשמעותם בחוק האמור;
"מזמין" – מי שאצלו, בשירותו או עבורו מתבצעת העבודה האישית של המשתתף החופשי;
"משתתף חופשי" – מי שהוא בעל מקצוע או בעל ידע מיוחד שהתקשר בחוזה עם מזמין לשם ביצוע עבודה אישית, שלא על בסיס קבוע ושלפחות 75% מהכנסתו מיגיעה אישית לפי סעיף 2(1) או 2(2) לפקודת מס הכנסה באותה תקופת התקשרות מקורם בהתקשרות עם אותו מזמין;
"השר" – שר התעשייה, המסחר והתעסוקה.

מטרת החוק
2. חוק זה בא להקנות למשתתף חופשי זכויות מתחום דיני העבודה על מנת לאפשר לו להגיע למימוש עצמי על פי חוק יסוד: חופש העיסוק , תוך שמירה על זכויותיו על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו .

החלת תנאי עבודה
3. החוקים המפורטים בתוספת הראשונה וההסכמים הקיבוציים המפורטים בתוספת השנייה ככל שהם בתוקף, יחולו גם על משתתף חופשי ולעניין זה דינו של המשתתף החופשי כדין עובד.

שמירת זכויות
4. (א) הוראות חוק זה באות להוסיף על זכותו של משתתף חופשי לפי כל דין או חוזה, לרבות מימוש זכויותיו לפי חוק זה, קידום אינטרסים במסגרת ארגונית של משתתפים חופשיים נוספים שהתקשרו בחוזה עם המזמין ולרבות השתתפות בשביתה או בהפגנה שאורגנו על ידי אותו ארגון. השתתפות בשביתה או בהפגנה כאמור, לא יחשבו כהפרת החוזה.
(ב) על אף האמור בסעיף 3, אם נקבעו בחוזה ההתקשרות שבין המשתתף החופשי לבין המזמין תנאים המיטיבים על הקבוע בחוקים ובצווי ההרחבה האמורים בסעיף 3 – יחולו תנאי החוזה כאמור.

תחולה
5. חוק זה יחול:
(א) דין המדינה כדין כל מזמין אחר.
(ב) חוק זה יחול גם על חברה ממשלתית, רשות מקומית וחברה עירונית ככל מזמין אחר.

איסור התניה
6. זכותו של משתתף חופשי לפי חוק זה איננה ניתנת להתניה או לויתור בכפוף לסעיף 4(ב).

ביצוע
7. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור וועדת העבודה הרווחה והבריאותשל הכנסת:
(א) לשנות את התוספת הראשונה או נהתוספת השנייה;
(ב) להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו של חוק זה.

תחילה
8. תחילתו של חוק זה ביום _________

תוספת ראשונה
חוק דמי מחלה, התשל"ו–1976 ;
חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין), התשנ"ז–1977 ;
חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–1957;
חוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז–1957
חוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח–1998 ;
חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953 ;
חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 ;
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998 ;
חוק שכר מינימום, התשמ"ז–1987 ;
חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951 ;
חוק הגנת השכר, התשי"ח–1958 ;
חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו–1996 ;
חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988 ;
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 .

תוספת שנייה
צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה;
צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק;
צו הרחבה בדבר תשלום דמי הבראה;

דברי הסבר
ההבחנות המסורתיות בין עובד שכיר מצד אחד לקבלן עצמאי מצד שני, אינן נותנות מענה הולם להתפתחות מעמד ביניים של "המשתתף החופשי" (פרילנסר) שעיקר עבודתו היא אצל מזמין שירות יחיד. אדם כזה דומה במידה רבה לעובד שכיר אולם לא נקשרים בין המזמין לבינו יחסי עובד מעביד. כמו כן הוא אינו מעסיק עובדים ופועל לבדו מול מעסיקו/מזמין השירות.
כתוצאה מכך גדל והולך מספרם של עובדים, במעמד של משתתף חופשי, אשר הם משוללי זכויות סוציאליות בסיסיות.
נוכח הצרכים הגוברים נדרשו בתי הדין לעבודה להתחבט ולהגדיר מדי פעם את מעמדם של עובדים שונים. הובעו דעות שונות בערכאות שונות והנושא מעורר קשיים ומחלוקות.
כדי לשפר את מצבו של המשתתף החופשי ולצמצם את הויכוחים המשפטיים, מוגשת הצעת חוק זו המשווה במובנים רבים את מצבו של המשתתף החופשי למצבו של עובד שכיר.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ח' באב התשס"ט – 29.7.09