הנצחון של נוחי?

17 באוקטובר, 2009
במאבק  בין טובת הציבור ובין טובתו של נוחי דנקנר – טובתו של נוחי ניצחה, אבל לא לגמרי. כמה נקודות אור והישגים במאבק שנהלתי בבדידות מזהרת (והפסדתי בו) נגד עיסקת גנדן-ישראייר

כן, בסופו של יום, כשאסיפת בעלי המניות של אי.די.בי אישרה את עסקת גנדן ישראייר, נוחי דנקנר ניצח בנקודות. אני הפסדתי במערכה הזאת, וכמובן שהציבור כולו הפסיד, אבל אני רוצה להסב את תשומת לבכם לכמה הישגים שיש בצידו של מאבק כזה, גם כאשר מפסידים בו.
האקסיומה היא כזאת: כשבעלי ההון מרוויחים – הרווח הוא שלהם. כשהם מפסידים – אנחנו אלה שצריכים לשלם את ההפסדים. זו התורה כולה על רגל אחת, והיא באה לידי בטוי בתרגיל שעשה האיש החזק ביותר במשק, נוחי דנקנר, כשמכר חברה פרטית שלו שצברה הפסדים וחובות, גנדן תיירות (ישראייר) - לחברה ציבורית בשליטתו, אי.די.בי פיתוח. מי ישלם עכשיו את החובות הפרטיים של נוחי? אנחנו, דרך החסכונות והפנסיה שלנו שמושקעים בחברה הציבורית.
במשך שבועיים ניהלתי מאבק נגד העיסקה בכל זירה אפשרית: בהתכתבות, בהדברות ובהתעמתות עם המשקיעים המוסדיים שאחראים על כספנו ועם הרגולטורים (הממונה על שוק ההון ידין ענתבי ויו"ר הרשות לניירות ערך זוהר גושן), בועדת כספים, ובעיקר באמצעות התקשורת. בתחתית הרשימה תוכלו להכנס ללינקים שמתעדים את הפרשה.

לכל אורך הדרך הסתכלתי ימינה ושמאלה וחוץ מכמה עיתונאים אמיצים וישרים לא מצאתי לידי שום שר, ח"כ או אפילו כלכלן בעל שם שיאמרו מילה נגד העיסקה השערורייתית הזאת. נוחי דנקנר הוא איש חזק מאוד ועשיר מאוד, מחושב, חכם, עם קשרים כמעט חסרי גבולות בתקשורת ובענפי המשק השונים, ועם שליטה אדירה על עוגת הפרסום. אף אחד לא נדחף בתור כדי להתעמת אתו. יש יעדים קלים יותר ומסוכנים פחות למי שמבקש לכנות את עצמו "חברתי".
בתוצאה הסופית הוא גם ניצח: אסיפת בעלי המניות אישרה את העיסקה. אבל במאבק ראשוני כזה חשוב לשים לב להישגים, ואצביע עליהם בקצרה.

-  התודעה הציבורית החלה להתעורר ומעכשיו תיבדק כל עיסקה כזאת בשבע עיניים ולא בתרדמת האופיינית, עם יותר סקרנות ועניין מצד הציבור והתקשורת. גם המשקיעים המוסדיים ידעו שההחלטות שהם עושים יבדקו בזכוכית מגדלת.
-  כבר בסיבוב הזה משקיעים מוסדיים חשובים הלכו אתי בהצבעה והצביעו באופן יוצא דופן נגד העסקה: מגדל, דש, הפניקס וקרן הפנסיה של המורים היסודיים והגננות. אגב, אתם מוזמנים לשלוח להם מייל ולשבח אותם על כך.
- וגם – הטפלון נסדק, ואני מניחה שנוחי דנקנר, שמשקיע מאוד בתדמיתו - גם הוא יהיה מעט יותר זהיר.
 
וחוץ מזה אחזור על מה שאני מאוד מאמינה בו: יש מאבקים שחשוב לנהל גם אם הסיכויים לנצח בהם הם קטנים. פשוט משום שאלה מאבקים צודקים.

כל הפרשה