"גם אתה כדמוקרט היית רוצה שחוק כזה לא יעבור"

24 בנובמבר, 2009
נאום בן דקה של שלי בשבח החלטת בג"צ שלא להפריט את הכלא הופך לפולמוס (ידידותי) עם יו"ר הכנסת רובי ריבלין
 
שלי יחימוביץ (העבודה):
אדוני היושב-ראש, אני מבקשת לדבר על החלטת תשעת שופטי בג"ץ בסוף השבוע שעבר בדבר הפרטת הכלא בבאר-שבע – הכלא שהיה בידי שני אנשי עסקים, קוזניצקי ולב לבייב, 50% ו-50%.
זאת החלטה נפלאה, מכוננת, משמעותית וחשובה, שכן עד לקבלת ההחלטה הזאת סברנו לתומנו שאפשר להפריט הכול, שהכול ניתן להפרטה. סיירת מטכ"ל לא תתפקד כמו שצריך – נוציא אותה למכרז, בעל הון יזכה במכרז ויפעיל אותה יותר ביעילות מאשר צה"ל. וכן הלאה, אפשר להביא עוד הרבה דוגמאות אבסורדיות.
בא בג"ץ וקבע: יש כוח שהוא בידי המדינה בלבד – הכוח לכלוא, הכוח להשליך לצינוק, הכוח לשלוף נשק ולירות באסיר מתפרע, הכוח לשקם. אלה כוחות שאסור למדינה להיפרד מהם, והם תמיד תמיד צריכים להיות בבעלותו ובסמכותו של הריבון, בוודאי לא בידיהם של אנשי עסקים, שעיקר עניינם הוא לצבור הון. תודה רבה.
 
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה, חברת הכנסת יחימוביץ. רק הבג"ץ התייחס לכבוד האדם וחירותו ולא לדבר שאת מדברת, בשום שכל ודעת ובצורה נכונה ביותר, ואני אפילו מסכים אתך לגופו של עניין. הם לא דיברו בביקורת על חוק הממשלה, כי מה שאת אומרת, שממשלה לא זכותה אלא גם חובתה למשול על-פי הדברים הקבועים בחוק הממשלה. זה לפה. פה צריכים לבלום אותה.
 
שלי יחימוביץ (העבודה):
אדוני היושב-ראש, אנא, כיוון שלא ניצלתי את כל הדקה שלי, תן לי עוד - - -
 
היו"ר ראובן ריבלין:
הואיל ואני אמרתי, את רשאית להשיב.
 
רוני בר-און (קדימה):
אפשר להזכיר לחברת הכנסת יחימוביץ, וגם לך, אדוני היושב-ראש, שכבר לפני עשר שנים אמר נשיא בית-המשפט העליון שבתי-הסוהר במדינת ישראל אינם ראויים למשכן אדם.
 
היו"ר ראובן ריבלין:
נהפוך הוא, הם בניגוד לכבוד האדם וחירותו.
 
רוני בר-און (קדימה):
אינם ראויים למשכן אדם. ויותר מזה – בפסקי-דין בענייני חומרת העונש אמרו: כאשר מדינת ישראל לא מספקת בתי-סוהר ראויים, בתי-המשפט לא צריכים לכלוא אנשים, כולל אנשים ברמת המוסריות הכי ירודה שקיימת. אז גם את זה צריך לקחת בחשבון.
 
היו"ר ראובן ריבלין:
אבל הוויכוח הוא ויכוח ברמה הרבה יותר עקרונית. אני חושב שהכנסת צריכה לשמוע את הדברים שאת אומרת ולהכריע: האם באמת יש פה סטייה רבה מהתפקידים של הממשלה. אבל להכניס את כבוד האדם וחירותו פה – הנה, אמר חבר הכנסת בר-און: הממשלה שקלה, אולי לא נכון, אבל היא שקלה את העניין הזה בהתאם לחוק כבוד האדם וחירותו.
 
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה, רבותי. אין דיון, רק לא יכול להיות שאנחנו נאמר, ולא יהיה דבר שייאמר – בכל זאת, זו פעם ראשונה שחברת הכנסת שלי יחימוביץ העלתה זאת, אז בכל זאת שלא - - -
 
שלי יחימוביץ (העבודה):
אין לי מחלוקת עם חבר הכנסת בר-און, ואכן אני סבורה שהמדינה צריכה להיות אחראית לתנאים סבירים לאסיריה, אלא שבניגוד לך חה"כ בראון אני משוכנעת שזה באחריות המדינה בלבד ולא באחריותו של לב לבייב, נקודה.
ובעניין זכויות האדם, אדוני היושב-ראש, אומנם בג"ץ מגיע מהשקפת עולמו, ומנקודת מבט שהיא מאוד חרדה בראש ובראשונה לזכויות אדם, ואני מגיעה למסקנתי ממקום אחר, של גבולות הפרטת המדינה, אבל קבע בג"ץ שכליאה היא שלילת החירות הקיצונית ביותר שמדינה יכולה להעניש בה אדם, ואסור להפריט את אותו מעשה של שלילת חירות ולהעבירו לידיים פרטיות.
לכן, אינני רואה סתירה בין הכרעת בג"ץ, שאכן באה מכיוון מוסרי אחד, לבין עמדתי שלי שבאה מכוון מוסרי אחר, ושתי נקודות המוצא משתלבות זו בזו.
 
היו"ר ראובן ריבלין:
זאת אומרת ששיקול דעתה של הכנסת, הבא לידי ביטוי בהצבעה, יכול להיפסק על-ידי מישהו אחר – מדוע שלא נעביר את הכנסת לשם?
 
שלי יחימוביץ (העבודה):
אדוני, לו היתה מתקבלת בכנסת – ברוב מכריע – החלטה שאינה חוקתית ופוגעת פגיעה חמורה ומהותית בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו – גם אתה כדמוקרט היית רוצה שתהיה אינסטנציה שלא תאפשר לחוק הזה לעבור.
 
היו"ר ראובן ריבלין:
בלי כל ספק.
 
שלי יחימוביץ (העבודה):
גם בתי הקטנה יודעת שדמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב אלא גם זכויות המיעוט.
 
היו"ר ראובן ריבלין:
אם הייתי משוכנע שהרוב לא שקל את אותם שיקולים שהוא חייב את עצמו בחוק כבוד האדם וחירותו.
 
שלי יחימוביץ (העבודה):
ובכל זאת, אני סבורה שלבית-המשפט העליון יש סמכות ואפילו חובה לעמוד על זכויותיו של המיעוט.
 
היו"ר ראובן ריבלין:
בלי כל ספק. רק השאלה מי מופקד על זה.
 
שלי יחימוביץ (העבודה):
אני לא אומר את המלה האחרונה, שכן אתה היושב-ראש ואני חברת כנסת פשוטה. תודה רבה.
 
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. הנה אני גם לא אוסיף. תודה רבה לחברת הכנסת שלי יחימוביץ.