בקשת מונופול המלט נשר לרכוש את חברת הנסון

4 בנובמבר, 2009
מתוך דיון בועדת הכספים

שלי יחימוביץ:
אני חייבת להעיר משהו. כאשר אני רואה חדר מפוצץ בלוביסטים, בעורכי דין ובעלי אינטרסים, לבי נחמץ כי אני חושבת שחבל שהם לא באו כאשר דנו למשל על נישול דיירי הדיור המוגן מהזכויות שלהם. למה אז החדר היה ריק?

כרמל שאמה:
את הלוביסטית שלהם.

שלי יחימוביץ:
כן, אבל כאן זה לא רק אנחנו אלא גם הם. זה כוח מוכפל. זאת הייתה סתם הערה.
אני רוצה להתייחס בעיקר לדבריו של חבר הכנסת אורון שבדרך כלל אני רואה אתו אתה דברים עין בעין. 
אנחנו לא רק מייצגים כאן את קבלני הדירות בישראל אלא אנחנו גם מייצגים את שוק העבודה בישראל, אנחנו גם מייצגים את התעשייה הישראלית ובמקרה הזה אנחנו מדברים על התעשייה הישראלית. מבחינתי - אני אומרת כאן את השקפת עולמי - היטל היצף, גם אם אין כאן היטל היצף, זה דבר טוב. מבחינתי היטל ערובה הוא דבר טוב. מבחינתי הסכם מחירים הוא טוב. מבחינתי כל דבר שמגונן על התעשייה הישראלית הוא טוב וזאת מסקנה שלא רק אני הקטנה הגעתי אליה אלא זאת מסקנה שמגיעים אליה בכל העולם הנאור, הקפיטליסטי והניאו-ליברלי, בו מגינים על ייצור מקומי. נקודה.זה אחד הלקחים של המשבר בכלכלה העולמית. זה קורה בארצות-הברית בהרבה מאוד תחומים של תעשייה וזה יכול לקרות גם אצלנו. כשאני שומעת יבוא, אני לא משתגעת על זה. 
אגב, על אחת כמה וכמה על מוצר שאפשר לחצוב אותו מכאן, להפיק אותו מכאן, לייצר אותו מכאן, אז בעניין הזה לבי אינו עם הקבלנים. אף אחד גם לא ישכנע אותי ששמירה על יציבות מחירי המלט בישראל, בסופו של דבר תתגלגל לכיסו של הצרכן. כלומר, אני לא בטוחה שאם תהיה ירידת מחירים בתחום, בגלל היצף של יבוא, אז בסופו של דבר קוני הדירות יצאו נשכרים. אף אחד גם לא הוכיח לי שהחישוב הזה בהכרח יעבוד.
אלי הצליחו להגיע שני טלפונים בעניין הזה, ואגב, זה היה במקרה כי הכרתי אותם ממקום אחר והתברר ששניהם מייצגים יבואני מלט. אמרו לי שיש להם איזושהי אג'נדה מאוד חזקה נגד השליטה של נוחי דנקנר בענף, עם כמובן אינטרסים מאוד ברורים לאפשר כמה שיותר יבוא מלט. הסברתי להם באופן חד משמעי שלבי אינו אתם ואני לא מתכוונת לסייע להם בשום צורה.
דיבר כאן חבר הכנסת אורון גם על מונופול אנכי ועל מונופול אופקי וכן הלאה. קודם כל, מונופול הוא לא בהכרח דבר רע ותחרות לא בהכרח מביאה לירידת מחירים. כבר למדנו את זה בכמה וכמה מקרים בישראל. אני כן אומרת שהשליטה של נוחי דנקנר במשק הישראלי בכלל, ולאו דווקא בשוק הספציפי הזה, היא באמת מדאיגה אותי, היא באמת מוגזמת, היא באמת מסוכנת, ויש לה נגזרות גם על שליטה בתקשורת וגם על שליטה בשוק הפרסום. היום מדובר באדם החזק ביותר במשק, כמעט יותר חזק מכל פוליטיקאי, והשליטה הזאת מדאיגה אותי. אבל אני רוצה לומר לכם שלא תתחילו להיאבק בשליטה הזאת דרך פגיעה בתעשייה ובמקומות עבודה. עליהם אנחנו צריכים לשמור בשיניים ובציפורניים.

חיים אורון:
יש מקומות עבודה במקומות אחרים. עובדים רק בנשר? איזה דיון זה? סליחה על ההתפרצות. עובדים גם פה וגם פה.

שלי יחימוביץ:
חבר הכנסת אורון יודע בדיוק למה אני מתכוונת.

חיים אורון:
לא, אני ממש לא יודע. 

שלי יחימוביץ:
הכינו לנו כן דוח מזרה אימים של התאחדות הקבלנים שמסתבר כאן מאנשי מקצוע שהוא לא כל כך מדויק, שהנסון היא לא ענק כל כך מפלצתי שאם נשר תשתלט עליו יהיה כאן מונופול אנכי נורא ואיום. אני לא חיה מהפה של הדוח של התאחדות הקבלנים. אני מצטערת. אני מעדיפה כן לשמוע את משרדי הממשלה.

כרמל שאמה:
זאת לא תורה מסיני?

שלי יחימוביץ:
מתברר שזאת לא תורה מסיני. אני לא מתכוונת להיות המייצגת של התאחדות הקבלנים כאן.
משפט אחרון. חבר הכנסת אורון אמר שנעשה משהו לפני שיהיה שלב שלא יהיה מה לעשות. אני אומרת שנעשה משהו לפני שיהיה השלב הזה שאין מה לעשות ונסתכל על תעשייה אחרת שנהרסה ונחרבה, תעשיית הטקסטיל וזה מרוב שאפשרנו יבוא לטובת הקונים. נכון שאפשר לקנות היום סמרטוט בשני שקלים, אבל כבר אין מי שירוויח כסף כדי לקנות את הסמרטוט בשני שקלים כי פיטרו את העובדת במפעל הטקסטיל. אולי היא יכולה לשלוח את הבת שלה לקנות בגדים, אבל אין לה כסף לתת לבת שלה.
בואו נחשוב על פרנסה, על מקומות עבודה ועל תעשייה ולא רק כצרכנים אלא גם כאזרחי המדינה. בעניין הזה אני סומכת על הממונה על ההגבלים העסקיים שתבדוק את העניין הזה לגופו. אני בכלל לא מבינה מה המשמעות של הישיבה הזאת.

לפרוטוקול הדיון המלא