הקטסטרופה הפוליטית האמיתית שנחתה על ברק

18 ביוני, 2010

בן כספית, מעריב

הקטסטרופה הפוליטית האמיתית שנחתה על ברק השבוע היא אחת התבוסות הצורבות שידע אי פעם יו“ר במפלגת העבודה. זה קרה בהתמודדות על ראשות המשמרת הצעירה של המפלגה, שבה הובסה המועמדת של היו“ר, בניגוד לכל התחזיות והציפיות, על ידי המועמדת של שלי יחימוביץ.

מדובר בסיפור פוליטי מרתק במיוחד. להלן התקציר: היו“ר הקודם של המשמרת הצעירה היה מעיין אמודאי. אופוזיציונר מושבע לברק שמירר את חייו (בין היתר כפה על פואד להשתתף בפריימריז האחרונים, בניגוד לסיכום השריון‭.(‬ ברק, כהרגלו, החליט לפתור את הבעיה באמצעות סיכול ממוקד. המשמרת הצעירה הושמדה, אמודאי נדרס וסולק. עכשיו, כדי לנצל את ההצלחה, החליטו אנשי ברק לרוץ לבחירות בזק לתפקיד היו“ר והעמידו מטעמם את דר נדלר. הם היו בטוחים שאיש לא יעז להתמודד נגד המנגנון, נגד המפלגה, נגד מי שהיושב ראש רוצה ביקרה. הם טעו. מיכל בירן, העוזרת הפרלמנטרית החרוצה של ח“כ שלי יחימוביץ, החליטה להתמודד. 

ועדיין, איש לא התעורר. היו בטוחים שהניצחון מונח בכיס. הגוף הבוחר הם כל צירי הוועידה שמתחת לגיל ‭.35‬ בסך הכל 270 איש. במקרה כזה, אין ערך לתקשורת, לפרסומים או לספינים. צריך לעבור בין האנשים אחד-אחד. וזה בדיוק מה שעשתה בירן, ומה שעשתה הפטרונית שלה, יחימוביץ. גם בוז‘י הרצוג נחלץ לעזרה, ובסיבוב השני גם עופר עיני. ממול היו ברק, וכמובן פואד. שר התמ“ת הטיל לסיפור הזה את מלוא כובד משקלו. ברק, כהרגלו, הטיל לסיפור הזה הברקה. למועמדות של בירן הוא קרא "האיום הבירני‭.“‬ ובכן, נקווה שהצלחת האיום הבירני לא תלמד משהו על אחיו הגדול, האיראני. כי בסיבוב הבחירות הראשון הייתה בירן רחוקה שלושה קולות מסף ה‭40-‬ אחוז. היא סיימה ראשונה, נדלר שנייה, ומועמד עצמאי שלישי, אורי ורטמן, במקום השלישי. עכשיו פרצה לה הפאניקה. אנשי ברק איבדו את שאריות הפאסון שלהם ועבדו בצורה מטורללת. 

פואד יצא מכליו. הבטיחו לצירים מקום של כבוד בלשכת המפלגה, איימו, התרוצצו. ברק, פואד, וילנאי, ויצמן שירי, המנגנון כולו התגייס. תוצאות? 126 קולות לבירן, 93 קולות לנדלר. מה שמוכיח, סופית, שנקעה נפשם של החברים במפלגת העבודה מהאיש שמוליך אותם להתרסקות הבלתי נמנעת. 

והנה, לסיום, מסרון ששיגרה איילת אזולאי, העוזרת הנאמנה והמיתולוגית של פואד, לכמה אנשים במפלגה, ביניהם משה סמיה, יו“ר מרחב נתניה בהסתדרות (ואח של יום טוב‭,(‬ פעיל משמעותי במפלגה שסייע למיכל בירן, עם היוודע התוצאות: "מיכל ניצחה. שמעתי שקראת לבוס שלי שקרן. אני מציעה לך שלפני שאתה חושב לחלק ציונים לאחרים, כדאי שתסתכל במראה! אני בוחרת להפסיד עם הראש למעלה ולא לנצח עם קבוצה שאני בזה לה. ותזכור ששלי, עופר, בוז‘י, פרץ ועוד אפסים כמוך שווים בסך הכל 126 קולות ביחד! פואד הגדול הגיע לתוצאה לבד. ערב טוב. איילת‭.“

מה אפשר ללמוד מהמסרון הזה? שהאנשים של פואד אפילו לא סופרים את ברק כמי שמסייע במשהו. הוא כנראה מרחיק יותר קולות מאשר מביא. וחוץ מזה, כנראה שפואד גדול, אבל לא עד כדי כך. המענה של ברק לתלאות הללו הוצג בפנינו השבוע, ביום רביעי, בהדלפה ל“הארץ‭:“‬ ברק לוחץ על נתניהו להציג תוכנית מדינית ישראלית "אסרטיבית‭,“‬ בחודשים הקרובים. וואו. איך לא חשבנו על זה קודם. ברק, למי ששכח, קורא לנתניהו להציג משהו כבר שנה וחצי. קרא, קורא ויקרא. עכשיו, עושה רושם, זה דחוף לו יותר מקודם, כי בספטמבר מסתיימת ההקפאה ובוז‘י הרצוג מאיים ב“דיון אידיאולוגי“ בועידת המפלגה. לברק עלולים להיגמר התירוצים למה צריך שהוא יישאר שר הביטחון, ורק תוכנית מדינית תציל אותו. שוב, לא מדובר כאן בהצלת המדינה, חלילה. שהרי אצל אהוד ברק, הכל אישי. 

מטעמו של פואד נמסר כי השר בן אליעזר התערב בבחירות רק ביומיים האחרונים, וגם זאת לאחר בקשה מפורשת של אהוד ברק; להביא למעלה מ‭90-‬ קולות בשני ימי עבודה זה הישג יפה לכל הדעות, אומרים אנשי פואד.