חוק הזכות לעבודה בישיבה מוכיח את עצמו שוב - והפעם גם בגדול

22 ביוני, 2010

חוק הזכות לעבודה בישיבה של שלי מוכיח את עצמו, ובגדול. הנה פסק דין מדהים של נשיאת בית הדין לעבודה בת"א עליה פוגל, הפוסקת פיצוי שלא 100,000 שקלים לקובי זואילי, פקיד קבלה במכון הכושר "שייפ" שאולץ לעבוד בעמידה. מוזמנים לקרוא את פסק הדין, וברכות גם לעו"ד רון גיאת שמרבה לייצג עניינים צודקים.
--

יעקב זואילי ע"י ב"כ עו"ד רון גיאת
נגד: מועדון שייפ דיזינגוף דיזינגוף קלאב בע"מ – ח.פ. 513697557 ע"י ב"כ עו"ד יוסי אורינגר
פסק דין
1. לפנינו תביעה לקבלת פיצויים לדוגמה מכוח חוק הזכות לעבודה בישיבה, תשס"ז-2007.

הרקע העובדתי
2. הנתבע הוא מועדון כושר. התובע עבד בסניף הנתבע בדיזנגוף סנטר בתל-אביב, כפקיד קבלה. התובע החל עבודתו בנתבע ביום 3.7.07, וסיימה ביום 24.9.07.
3. ביום 24.9.07 ניתן בידי התובע "מכתב אזהרה" (נספח א' לכתב התביעה), החתום ע"י שירה נחום, מנהלת הסניף, ובו פורטו תלונות שונות באשר לתפקודו של התובע, וכן אזהרה לפיה "במידה והתנהגותך ותפקודך לא ישתפרו בחודש הקרוב אאלץ לסיים את העסקתך".
אין חולק כי במעמד אותה הפגישה בין התובע ובין גב' נחום, ומיד לאחר שניתן בידו מכתב האזהרה, ניתן בידי התובע גם מכתב שכותרתו "התפטרות", אשר נכתב על גבי נייר מכתבים הנושא את הלוגו של הנתבע; ובו הודיע התובע לנתבע על התפטרותו מעבודתו, תוך מתן 3 ימי הודעה מוקדמת. התובע חתם על מכתב זה (צורף כנספח ג' לכתב ההגנה).
4. לאחר שסיים התובע עבודתו בסניף דיזנגוף של הנתבע, אמור היה, ככל הנראה, להתחיל לעבוד בסניף עזריאלי של הנתבע, אולם בסופו של דבר לא הועסק בו.
5. יצוין, כי התובע עבד בסניף דיזנגוף של הנתבע גם מיום 14.3.06 ועד יום 12.7.06, אז התפטר מעבודתו (מכתב התפטרותו במועד זה צורף כנספח ב' לכתב ההגנה), והוא עבד גם בסניף מודיעין של הנתבע מינואר 2007 ועד מרץ 2007, אז התפטר מעבודתו שם.
התובע עבד גם מספר ימים במהלך יוני 2007 בסניף רח' הירקון של הנתבע, תוך כדי עבודתו בסניף דיזנגוף.
6. תביעתו של התובע נסבה על כך שבמקום עבודתו – סניף דיזנגוף, בתקופה האחרונה בה עבד בו – קרי, מיום 3.7.07 עד יום 24.9.07, לא הוצב בעמדת פקידי הקבלה כסא כמצוות חוק הזכות לעבודה בישיבה, וגם לא התאפשר לו ע"י הנתבע לשבת במהלך ביצוע העבודה.

להלן – נפרט טענות שני הצדדים בהקשר זה.

7. טענות התובע
א. התובע טען כי במסגרת עבודתו כפקיד קבלה, הוא נדרש, רוב הזמן לקבל את פני באי המכון מהם את פרטיהם וכן לקבל ולקלוט לקוחות פוטנציאלים ומתעניינים חדשים. עבודה זו יכולה להתבצע בישיבה, בעת המתנה.
ב. במכוני כושר אחרים מבצעים פקידי הקבלה תפקיד זהה, והם מועסקים בישיבה וכסאות מתאימים מוצבים בקבלה לשימושם. במכון כושר אחר, בו מחלק פקיד הקבלה גם מגבות בנוסף למטלות האחרות – מוצב כיסא לשימושו.
ג. התובע פנה מספר פעמים לנתבעת, ובעיקר – לאחר שחזר ממחלת שפעת שתקפה אותו, אך נענה בזלזול ולבסוף הוצא לו מכתב "התפטרות" לפיו – התפטר מיוזמתו.
הנתבעת אף פגעה בהמשך העסקתו של התובע במקום אחר, אליו התקבל לאחר הפסקת עבודתו בנתבעת, אך פוטר מיד "בגלל מה שהיה בשייפ" שהיא הנתבעת.
ד. כן טען התובע כי הנתבעת לא הוכיחה שביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה, כנדרש על פי לשון החוק.
ה. לפיכך – תובע התובע פיצוי בגין הפרת החוק, ואף פיצוי לדוגמה בסך כולל של 200,000 ₪.

8. טענות הנתבעת:
א. הנתבעת טוענת כי מאז הקמת המועדון בשנת 2006 מוצב כיסא בקבלה לרשות פקיד הקבלה לשימושו בעת הפסקה מעבודה.
ב. עבודת פקיד הקבלה היא עבודה אותה יש לבצע בעמידה. כיוון שלצורך ביצועה עליו להתנייד בין מספר עמדות בדלפק שארכו 6 מטר.
מדובר איפא בעבודה שלא ניתן לבצעה בישיבה.
ג. הנתבעת מכחישה את הטענה כי הכשילה את העסקתו של התובע במקום אחר. ולגבי תפקודו של התובע – התובע לא מילא תפקידו כיאות, ולאחר שהבהירה לו כי לא יקבל קידום אותו חפץ, התפטר מעבודתו.

9. מהלך הדיון
מטעם התובע העידו: התובע עצמו, גב' לימור לזר, גב' יעל אברהם.
מטעם הנתבעת העידו: גב' נירית קדוש, גב' שירה נחום.

10. להלן - קביעתנו:
תביעתו של התובע הוגשה במסגרת חוק הזכות לעבודה בישיבה
תשס"ז – 2007 (להלן – החוק). הסעד הנתבע הוא פיצוי בגין הפרת החוק.
לפיכך – אין כל רלבנטיות לשאלה אם היה התובע עובד טוב אם לאו.
השאלה העומדת בפנינו היא - האם אכן העמידה הנתבעת לרשות התובע מושב לעבודה, כמשמעתו בחוק, ואם לא – האם הוכיחה הנתבעת שביצועה הרגיל של העבודה אותה נדרש התובע ויתר פקידי הקבלה לבצע – אינה מאפשרת ישיבה.
11. כבר בתחילה ייאמר, כי העדפנו את גירסת התובע על פני גירסת הנתבעת.
מהראיות עולה כי הנתבעת לא העמידה לרשות התובע במקום העבודה מושב לעבודה, כמשמעותו בחוק, ולא הוכיחה כי ביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה.
12. מטרת החוק –
החוק בא לעגן את זכותם של עובדים בענפי מסחר ושירותים לעבודה בישיבה, בדומה להסדר שחל עד כה לגבי עובדים במפעל, מכח סימן ד' בפרק ד' לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) תש"ל – 1970.
החוק קבע כי בעבודה שביצועה הרגיל מאפשר ישיבה, יחוייב מעביד להעמיד לרשות עובדיו "מושב לעבודה", כפי שהוא מוגדר בחוק, ולא ימנע מהעובד ישיבה במהלך העבודה אלא אם הוכיח המעביד שביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה.
בגין הפרת הוראות החוק, מוסמך בית הדין לדון בהליך אזרחי ולפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק, וכן פיצויים לדוגמה בהתחשב בחומר ההפרה או בנסיבותיה.
13. המבחן לבדיקת השאלה האם ביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה הוא מבחן אובייקטיבי, הבוחן את אופי עבודתו של העובד הספציפי, מגיש התביעה.
קביעה זו אינה בידיו של המעביד, והוא אינו יכול לטעון בשם הפררוגטיבה הניהולית, כי על פי החלטתו אין עבודת העובד מאפשרת ישיבה.
יש לבחון איפא את מהות העבודה, ואת התנהלותו של העובד במהלך יום העבודה. הקביעה יכולה להיות שונה לגבי אותו תפקיד ממקום עבודה אחד למשנהו, ולגבי סוגי עבודה שונים באותו מקום עבודה.
14. מהכלל אל הפרט - מהות עבודת התובע כפקיד קבלה:
התובע העיד כי עבודת פקיד הקבלה מתבצעת ברובה בעמדת הקבלה, ליד המחשב והטלפון, ומעדותו עולה כי מרבית הפעולות הנדרשות ממנו ברוב שעות העבודה מאפשרות לו לשבת מבלי שהעבודה תופרע.
התובע העיד כי הוא עומד ליד דלפק קבלה שאורכו כ- 6 מ', אך קיימת עמדת מחשב אחת וטלפון אחד, שבה עובד פקיד הקבלה. (עמ' 5 שורות 7-10).
התובע אף העיד כי ביקר במכוני כושר אחרים, ובכולם יושבים פקידי הקבלה על כיסא ומבצעים תפקידם בישיבה.
כפי עדותו - כאשר חזר שנית לעבוד בנתבעת היה כיסא שהוצב ליד דלפק הקבלה. כיסא זה היה כיסא בר שבור, ללא משענת ונמוך יחסית לגובהו של דלפק הקבלה, אך נאסר עליו לשבת על הכיסא. לאחר מכן הועלם הכיסא ונלקח מהמקום.
15. בדברי התובע תמכה עדות גב' לימור לזר אשר עבדה בנתבעת ממרץ 2007 עד נובמבר 2007. עדה זו כבר אינה עובדת בנתבעת.
העדה העידה כי עמדת הקבלה נמצאת מול הכניסה למועדון. על דלפק יש שני מחשבים צמודים שם מעבירים את כרטיס המנוי.
על פי עדותה, כאשר הגיעה לעבוד היו משמרות בהן לא הוצב כיסא בקבלה ומשמרת אחת בה הוצב כיסא. זהו כיסא בר גבוה, שכאשר יושבים עליו, הישיבה אינה פוגעת בעבודת פקיד הקבלה.
בס' 14 לתצהירה מציינת גב' לזר כי עבודה כדוגמת עבודת התובע יכולה להתבצע בישיבה ואכן מתבצעת בישיבה במכוני כושר אחרים.
גב' לזר אף העידה בס' 11 לתצהירה כי באחת המשמרות בזמן ההפוגה מעבודה באמצע המשמרת כאשר העזה לשבת על הכיסא ראתה אותה אחראית הקבלה לירון לוי ואמרה לה: "קומי לרגע". כאשר קמה, לקחה האחראית את הכיסא העלימה אותו ומכאן והלאה יותר לא היה מוצב כל כיסא במקום.
לגבי אופי העבודה, העידה העדה במפורש כי את הפעולות שמבצע פקיד הקבלה העובדת בנתבעת הוא יכול לבצע בישיבה.
כעדות גב' לזר, דוקא בסניף הנתבעת אין מגבות, ופקיד הקבלה אינו הולך בכל פעם לחדש את מלאי המגבות, כמו פקיד קבלה במכוני כושר אחרים, בהם מורשים הפקידים לשבת.
לדברי העדה – יכולה העבודה להיעשות בישיבה במיוחד כשהכסא המוצב הוא בגובה של כיסא בר, ואין זה פוגע בכבודו של הלקוח או ביחס הניתן לו.
16. העדה השלישית מטעם התביעה היתה גב' יעל אברהם העובדת בהולמס פלייס משנת 2005 ומשמשת גם היום כסגנית מנהל במועדון הולמס פלייס ירקון.
בעת עבודתה בנתבעת היתה מנהלת שירות לקוחות.
גם עדה זו העידה כי כאשר נפתח הסניף בדיזינגוף לא היה כיסא מוצב, אך לאחר מכן הוכנס כיסא. כדברי העדה - בשלב כלשהו נוצר ויכוח לגביו והוציאו את הכיסא.
דבריה, תפקידו של פקיד קבלה הוא – לעמוד בקבלה, לקבל את הנכנסים, להעביר כרטיס ולחייך ולומר שלום ולענות לטלפונים.
על הפקיד למכור מוצרים הנמצאים בתצוגה, לתת שירות לאנשים שנגשים לקבלה ומבקשים לשאול שאלות. בשעות הבוקר המצב רגוע יותר.
העדה העידה כי אין אפשרות לשבת כיוון שכל היום יש טלפונים והכל דורש תזוזה. אפשר לשבת ב-6 בבוקר או ב- 12 בלילה.
מאידך העידה כי מרבית העבודה, אולי 75% מתבצעת ליד אותה עמדה בה ניצב המחשב והטלפון.
העדה העידה כי היא זוכרת את הסיפור עם הכיסא שנלקח מהמקום.
17. התובע עצמו העיד כי למחרת יום הכיפורים ביום 23.9.07 הגיע לעבודה במועדון כשהוא סובל מחום, חולשה וכאבים בכל הגוף.
התובע ביקש ממנהלת הקבלה גב' לירון הלוי שתאפשר לו לשבת אך היא סירבה לעשות כן ואף העירה לו: "אין מה לעשות, תיקח כדור ותעמוד".
18. מאידך – העידו בפנינו עדות מטעם הנתבע, אשר עדיין עובדות אצל הנתבע.
עדת הנתבע גב' שירה נחום העידה עדות שעמדה בסתירה לעדויות התובע.
יש לציין כי עדה זו עדיין עובדת בנתבע. העדה תיארה את העבודה ככזו שאינה יכולה להתבצע בישיבה בכלל ואף סיפרה כי ליד הקבלה מוצב כיסא בר עם משענת נמוכה.
19. עדת הנתבע גב' מירית קדוש עדיין עובדת בנתבעת, אך לא עבדה בתקופה הרלבנטית.
לטענתה יש בקבלה כיסא בר עם משענת המוצב שם. אך העבודה היא דינמית. העדה העידה לגבי המצב בעזריאלי בו פקיד הקבלה גם נותן מגבות (שלא כמו בסניף בדיזינגוף). שם יש שעות מתות ופקידי הקבלה יכולים לשבת לזמן קצר.
20. כאמור לעיל, העדפנו את העדויות שהובאו מטעם התובע, ואשר ניתנו על ידי עדות שכבר אינן עובדות בנתבע, על פני העדויות שהובאו מטעם הנתבע מפי עדות הנמנות על צוות עובדיו.
מעדויות התביעה עולה כי חלק גדול מעבודתו של התובע יכול היה להתבצע בישיבה, וכי הנתבע לא הוכיח כי מדובר בעבודה שאי אפשר לבצעה בישיבה.
21. יש לזכור כי בחוק עוגנה לטובת העובד הזכות לעבודה בישיבה, וכל הטוען כי זכות זו אינה עומדת לתובע בשל אופי עבודתו, עליו הנטל להוכיח את טענתו.
על פי האמור בהצעת החוק (הצ"ח הכנסת מיום 21.11.06), נקבעה בחוק חזקה הניתנת לסתירה על ידי המעביד לפיה ביצועה הרגיל של העבודה מאפשר ישיבה.
כאמור בהצעת החוק "חזקה זו תתקיים אם מרבית הפעולות הנדרשות מהעובד ברוב שעות העבודה מאפשרות לעובד הזדמנות סבירה לשבת בלי שתופרע העבודה, אם העבודה ניתנת לביצוע בעמדת עבודה קבועה שיוחדה לעובד על ידי המעביד לביצוע עיקר עבודתו או אם מרבית העבודה הנדרשת מהעובד ברוב שעות העבודה אינה מחייבת תנועה מתמדת, לרבות תנועה מתמדת ממקום למקום".
22. ואכן – מחומר הראיות עולה כי מרבית הפעולות שנדרשו מהתובע מבוצעות בעמדה אחת קבועה ליד דלפק הקבלה ברוב שעות העבודה, וכי עבודתו אינה מחייבת תנועה מתמדת ממקום למקום.

23. על פי כל האמור לעיל אנו קובעים כי הנתבע הפר את הוראות החוק בכך שלא העמיד לרשות התובע כיסא המאפשר לו לבצע את עבודתו בישיבה,ולפיכך – עליו לשלם לתובע פיצוי בגין הפרת החוק.
24. מאחר שההפרה בוצעה זמן קצר לאחר שהחוק נכנס לתוקפו, סברנו כי אין מקום למצות עם הנתבע את מלוא חומרת הדין, ועל כן אנו מחייבים אותו לשלם לתובע סך 100,000 ₪ כפיצוי לדוגמה בגין הפרת החוק.
25. בנוסף, ישלם הנתבע לתובע שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך 10,000 ₪ + מע"מ וזאת תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

לאחר מועד זה ישא סכום ההוצאות הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום ד' בתמוז תש"ע, 16 ביוני 2010 בהעדר הצדדים.
מר ישראל אסא, עובדים
עליה פוגל, נשיאה
גב' חגית פורת, מעבידים