בתי המשפט הם יעד למתקפה משולחת רסן שפוגעת בסופו של דבר בציבור בישראל

25 בנובמבר, 2010

פרוטוקול מישיבת ועדת הכספים

סדר היום:
חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2010
פרק י"ב (מסים – מע"מ)

 

...

היו"ר משה גפני:

תודה. יפה דיברת. שלי יחימוביץ ואחרי הציון.

 

שלי יחימוביץ:

לדברי הפתיחה שלך, אני לא אאריך אדוני היושב ראש, אבל אני כמובן חולקת עליך.

 

היו"ר משה גפני:

חייב שיהיה משהו שנחלוק.

 

שלי יחימוביץ:

נכון. בדרך כלל אנחנו מסכימים אחד עם השני. אני חושבת שהמתקפה על בתי המשפט בכלל ועל בית המשפט העליון בפרט היא לא במקומה והיא מערערת את יסודות הקיום שלנו כמדינה דמוקרטית. אנחנו זקוקים לבג"ץ ואנחנו זקוקים לבית המשפט העליון. דמוקרטיה, כך יודעת בתי הקטנה, היא לא רק שלטון הרוב אלא גם זכויות המיעוט. אני יודעת מה תגיד לי עכשיו, שיש גם מיעוט חרדי וכן הלאה, אז בוא נוותר על חילופי הדברים הרגילים. אני חושבת שבתי המשפט הם יעד למתקפה משולחת רסן בשנים האחרונות שפוגעת בסופו של דבר בציבור בישראל. חלק מהפסיקות של בג"ץ הצילו אותנו מפני עצמנו, למשל זאת שהורתה על ביטול החוק להקמת כלא פרטי שיופעל בידי קוזניצקי ולבייב, שהם יהיו אחראים על האסירים שלנו במקום המדינה. בא בג"ץ ואמר את דברו. היינו חייבים שמישהו יאמר לנו, אם אנחנו כמחוקקים לא השכלנו לעשות את זה. כליאה היא שלילת החירות הקשה ביותר ורק למדינה מותר לעשות את זה. בג"ץ שומר על המדינה במקרה הזה, אבל זה לא קשור לעניין הדיון שלנו.

 

היו"ר משה גפני:

זה דיון אחר.

 

שלי יחימוביץ:

נכון. כיוון שאתה אמרת את הדברים, אני מתייחסת.

 

היו"ר משה גפני:

אני גם אמרתי שזאת דעתי האישית וזאת לא עמדת הוועדה. הוועדה גם לא מוסמכת לדון בעניין הזה. אני שוחחתי גם עם נשיאת בית המשפט העליון ואת דעתי אני אומר מעל כל במה ואני לא חושב שזאת התקפה נגד בית המשפט.

 

שלי יחימוביץ:

כיוון שנתתי במקרה את הדוגמה של הפרטת הכלא, אני כן רוצה לדבר בהקשר של משרד המשפטים על הפרטת ההוצאה לפועל. אני חושבת שמדובר במהלך מסוכן מאוד. שוב לוקחים כוחות מדינתיים שצריכים להיות אך ורק בידי פקיד ציבור, כמו להיכנס לביתו של אדם, להפקיע לו רכוש וכן הלאה, ומעביר אותו לידי ידיים פרטיות. הייתי רוצה לדעת איפה זה עומד, מה המהלכים שמתרחשים ולקבל איזשהו עדכון.

 חשוב לי לדבר על שביתת הפרקליטים במיוחד נוכח הדברים שאמר/לא אמר שר המשפטים כאן.

 

היו"ר משה גפני:

סליחה שאני מתערב. השר יצטרך להשיב, אבל אני רוצה לומר לך מה אני הבנתי ממנו. אני הבנתי ממנו, בעקבות דבר התורה שהוא אמר, אבל הבנתי את זה גם לפני דבר התורה, שהוא היה מעדיף, כך הבנתי, שתהיה הידברות לפני כן ואז היה אפשר להגיע לתוצאות יותר טובות. זה מה שהוא אמר. הוא לא ערער על זכות השביתה. השר ישיב.

 

שלי יחימוביץ:

אני שמעתי כאן מפי השר שהשביתה פוגעת קשה מאוד בציבור. על זה אני רוצה לומר שני דברים. שביתה, אם היא לא תפגע ולא תגרום נזק, היא לא תהיה אפקטיבית ואז העובדים יישארו בלי שום כלי למימוש הזכויות שלהם. דבר נוסף שיש לי לומר זה שגם הפרקליטים הם הציבור. הם ציבור. הם אנשים שמפרנסים את משפחותיהם, הם צריכים להשתכר בכבוד, המשכורות שלהם הולכות ונשחקות כל הזמן, העומס עליהם גדל והולך, להסתובב בפרקליטות ורק להסתכל על המשרדים, על הקיטונים הצרים האלה בהם הם יושבים בתנאים בלתי אפשריים, זה דבר שהוא מעורר הרהורים נוגים על היכולת של הפרקליטות לבצע את תפקידה. אני חושבת שהשביתה שלהם מוצדקת ואני חושבת ששר המשפטים צריך לדעת, כעורך דין, את ההבדל בין עורך דין במשרד לבין עורך דין מייצג. עבודתו של עורך הדין המייצג היא קשה מאוד, במיוחד כשהיא נעשית בתנאים כאלה ובשכר דל כל כך. מעבר לעניין של זכויות הפרקליטים כעובדים, ויש להם זכויות כעובדים וחייבים להכיר בדבר הזה, הפרקליטות היא באמת הכלי העיקרי והמרכזי לאכיפת החוק. אנחנו חייבים לשמור על החוסן שלה, להגנה על כספי ציבור, להתמודדות בבג"צים אם כבר דיברנו על בג"ץ וההתערבות הזאת במעמדם של הפרקליטים, גם מעמדם הכלכלי, היא מקשה על גיוס של כוח אדם טוב לשרות המדינה, לפרקליטות, והיא גם מונעת הישארות של כוח אדם טוב בתוך פרקליטות המדינה. לכן הרצון לדאוג כאן לתנאים בסיסיים לפרקליטים, אני חושבת שהוא באמת רצון של כולנו. הוא לטובת המדינה ולטובת הציבור בסופו של דבר.

אני חושבת שהגישה של אני לא מדבר עם העובדים כי הם שובתים, לרבות האמירה שלו הם לא היו שובתים הם היו מקבלים יותר, שזאת אמירה מאוד בעייתית, זאת אמירה שמתאימה לשר אוצר ולא לשר משפטים. אגב, לתקופות פחות טובות בימיו של האוצר, כאשר כל התדיינות על שכר עובדים הפכה לשדה קרב מדמם. אפילו האוצר כבר לא נוהג כך והוא מדבר עם עובדים גם שעה שהם שובתים.

           

היו"ר משה גפני:

דווקא הייתה התדיינות עם ההסתדרות ונמנעה שביתה.

 

שלי יחימוביץ:

נכון. לכן אני מאוד מעריכה את דבר התורה שמדבר על הידברות, אבל מעבר לדברי התורה, יש גם חוק, יש אמנות בין לאומיות, יש זכות שביתה, יש הסכמים קיבוציים. אגב, הפרקליטים נקטו עיצומים כמה פעמים ואף אחד לא ספר אותם. כנראה שהנכונות להידבר אתם היא לא כל כך גבוהה ואני מצפה משר, כל שר של משרד, גם משר חינוך, גם משר משפטים, גם משר בריאות, להתייצב לימין העובדים שהוא מופקד עליהם ולא נגדם. זאת לא עמדה לעומתית. אני הייתי רוצה לראות אותך שר המשפטים מתייצב לימין העובדים ותובע את זכויותיהם ובוודאי לא אומר שאם הם לא היו שובתים, הם היו מקבלים יותר, ולפתוח אתם לאלתר במשא ומתן בתוך השביתה לטובת הציבור. גם לטובתם אבל גם לטובת הציבור ולטובת כולם.

 

מגלי והבה:

אני מבין שאת מוותרת על ההצעה לסדר.

 

שלי יחימוביץ:

לסיום, שלוש שאלות. שאלה אחת היא בהמשך לשאלה של ג'ומס. קודם כל, הגידול בתקציב ובתקנים מאוד מרשים ואני בעד, כדי להתגבר על העומס ועל הקשיים במערכת, אבל באמת מעניין לדעת האם באמת מדובר בגידול ריאלי או בגידול בגלל הגידול באוכלוסייה כמה מזה גידול אמיתי? אני מקווה שכמה שיותר.

עוד שאלה מאוד קונקרטית. אני מסתכלת בעמוד הזה כדי לעזור לך אדוני היושב ראש, בעניין של בתי הדין הרבניים, ראיתי שני סעיפים בעמוד 44, האחד, תוספת תקנים לעוזרים הלכתיים, לדיינים ולתגבור היחידה לבירור יהדות, והשני הוא הקצאת משרות עבור יחידות סיוע. יש לי שאלות קונקרטיות לגבי הדברים האלה. באוקטובר 2008 היה מכרז לעוזרים משפטיים והמכרז הזה נפסל בגלל שהתנאים שלו היו הסמכה לרבנות ועדיפות לכושר דיינות, מה שהשאיר נשים מחוץ למכרז. האם מדובר באותה גברת בשינוי אדרת? העוזרים ההלכתיים הם אותם עוזרים משפטיים? האם כאן נשים כן יוכלו להתמודד לתפקיד?

שאלה שנייה. הקצאת משרות עבור יחידות סיוע. יחידות סיוע זה דבר מאוד יפה וקיים גם בבתי דין למשפחה ועושים אותו עובדים סוציאליים. קודם כל, טוב שזה קורה וזה דבר שהוא בהחלט נחוץ לצורך התדיינות בדיני משפחה, אבל בכל זאת אני שואלת למה שהם לא יהיו כפופים למשרד הרווחה שיש לו את כל האתוס המקצועי. האם גם שם נשים עובדות סוציאליות לא יוכלו לעבוד?

 

לפרוטוקול הדיון המלא