רחמים על שטרסלר

4 בפברואר, 2011

מאת מרטין וילר, פורסם לראשונה באתר "עבודה שחורה"

"רחמים על נחמיה שטרסלר. כמי שמשתייך לתקופה ההולכת ונגמרת לנגד עיניו, כך נפל קורבן האיש השמרן הזה לפאניקה של עצמו. וכשלחוצים, כידוע, אומרים דברים שאחר כך מצטערים עליהם...

הניסיון להסיט את השיח מהענייני אל הפרסונאלי, הוא לרוב לא מוצלח. קל וחומר כשמדובר בפרלמנטארית מצטיינת שאין עוררין על חריצותה ויושרה. התמקדותו הטוטאלית של שטרסלר בסוגיית אי נחמדותה ונימוסיה של יחימוביץ' לא רק שגורמת לו להצטייר כמו ילד נרגן, כי אם מציבה אותו באותה השורה עם אחרוני עסקני המפלגות המכרכרים סביב הפוליטיקאי שמחלק צ'פחות ומבטיח תלי תילים של הבטחות שאותן אין לו כוונה לממש.
אם שטרסלר מעוניין לקבל טפיחה על הגב בליווית כינויי חיבה כגון "גבר" או "אחי", אז נכון. הוא פנה לאישה הלא נכונה. אבל אם שטרסלר – והציבור כולו – מעוניינים בפוליטיקאי שקשוב לציבור באופן האמיתי ביותר, אז יחימוביץ' היא האישה הנכונה. נחמדה או לא. זה לא הסיפור....

טורו של שטרסלר מקומם אותי גם במובן האישי; כמי שמעורב ב-5 השנים האחרונות במאבקי סטודנטים למען עובדי קבלן באקדמיה, אני יכול להעיד ממקור ראשון כי כמות השעות שח"כ יחימוביץ' הקדישה לנו ולמאבקינו עולה כל כל סיוע שניתן לחלום עליו מכל פוליטיקאי שהוא במדינה הזאת; השתתפות בפאנלים, כנסים, מכתבים, מפגשים אישיים, שיחות טלפון. הכל עשתה יחימוביץ' כדי לסייע ולו במעט למאות עובדי קבלן מנוצלים, שאת מצבם העגום שטרסלר ושות' לא יבינו לעולם.

אז שטרסלר, אם אתה מחפש לקבל צ'פחה על הגב מפוליטיקאי, אתה צודק. יחימוביץ' היא לא הכתובת. היא כנראה באמת לא מספיק נחמדה".

למאמר המלא