הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - מתן שירותי הבריאות לתלמיד בידי משרד הבריאות בלבד), התשע"א-2011

10 ביוני, 2011

הכנסת השמונה-עשרה

 

הצעת חוק של  חברת הכנסת                שלי יחימוביץ'

 

הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - מתן שירותי הבריאות לתלמיד בידי משרד הבריאות בלבד), התשע"א-2011

תיקון סעיף 21א

1.

בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994[1] (להלן – החוק העיקרי), בסוף סעיף 21א יבוא "משרד הבריאות ייתן שירותים אלו בעצמו או באמצעות רשויות מקומיות, אך לא באמצעות נותני שירותים; בסעיף זה, "נותן שירותים" – לרבות נותן שירותים שאינו מוסד רפואי כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940.".

תחילה

2.

בסעיף 69(א2) לחוק העיקרי המילים "בידי משרד הבריאות" יימחקו.

תחילה

3.

תחילתו של חוק זה ביום ב' בתשרי התשע"ב (1 בספטמבר 2011).

 

דברי הסבר

תיקון זה בחוק בא לקבוע כי אחות בריאות התלמיד תועסק ישירות ע"י משרד הבריאות או ע"י הרשות המקומית, ויופסק מיקור החוץ של השרות, אשר הונהג בעשור וחצי האחרונים והוכח ככישלון חרוץ, עד כדי פגיעה בבריאותם של התלמידים בישראל וברפואה המונעת.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן - חוק ביטוח בריאות ממלכתי) קובע בסעיף 1(7) לתוספת השלישית את השירותים שיינתנו על ידי המדינה בתחום בריאות התלמיד:

"(7)  בדיקות שיגרה, חיסונים כאמור בפסקה (4), מעקב והדרכה בידי רופא ואחות לתלמידים בבתי ספר."

סעיף 1  סעיף 21א לחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי שירותי הבריאות לתלמיד המנויים בתוספת השלישית בסעיף 1(7), יינתנו בידי משרד הבריאות.

בית המשפט העליון בינואר 2008 (בג"ץ 5012/97 מתן שירותי בריאות סיעוד ורווחה בע"מ נ' משרד הבריאות ) קבע כי "יוזמי התיקון לא נתכוונו כלל כי עובדי משרד הבריאות – הם ורק הם – ייתנו אותם שירותים, ובלבד שמשרד הבריאות יהיה אחראי לנתינתם של השירותים... אין להסיק מכן כי נותני השירותים בפועל חייבים שיהיו עובדי משרד הבריאות דווקא.".

בנובמבר 2009 על רקע ביטול מוסד אחות בית הספר, וקביעה כי עד 50% מהחובשים אשר יחליפו את אחיות בתי הספר יוכלו להיות חסרי נסיון כליל, כתב שופט בית המשפט העליון יצחק עמית:  "המטרה של מתן עזרה ראשונה לתלמידים היתה מושגת באופן מיטבי לו היתה נמשכת נוכחותן הקבועה של האחיות בכל בתי הספר. כל אדם בוגר שהתחנך במדינת ישראל זוכר את אחות בית הספר ואת המעמד שהיה לאחות במוסדות החינוך הן לעניין מתן עזרה ראשונה והן לעניין רפואה מונעת. אחות בית הספר במדים ירוקים, כשלצוארונה הלבן סיכה שהיתה סמל מזהה, היתה מוסד חיוני בכל בית ספר. כל תלמיד ותלמידה מצאו אוזן קשבת אצל האחות, בגיל הרך ובגיל ההתבגרות. ילד או ילדה אשר חשו בכאב ראש או בכאב בטן או במצוקה כלשהי, חדר האחות היה להם למקלט. חצר בית הספר, המדרגות והמסדרונות טומנים לא פעם סכנות קלות או רציניות, שבעקבותיהן נדרש מתן עזרה ראשונה. אחות בית הספר היתה הכתובת לכל אלה, החל ממתן שירותי רפואה מונעת – חיסונים ובדיקות שגרתיות – ועד לעזרה ראשונה. כל אלה נעלמו מהנוף עקב קיצוצים תקציביים, שינויים במערך הרפואה בארץ, ואף עקב שינוי בגישת ממשלות ישראל לאופן מתן שירותי רווחה ובריאות." (עעם 2914/09   אגודת מגן דוד אדום בישראל נ' מדינת ישראל- משרד החינוך )

 

הנשיאה ביניש אף הוסיפה בפסק הדין:  "ספק בעיני אם ההכרעה העקרונית שנעשתה ביחס למתן שירותי עזרה ראשונה לבתי הספר כפי שנחשפה בפנינו, אכן הביאה בחשבון את החישוב הכללי של העלות אל מול התועלת והאינטרס של הציבור לטווח ארוך. לפיכך, יש להניח ולקוות כי אכן תתקיים בחינה עתית מחודשת ומעמיקה ביחס לפתרון העקרוני המועדף."

 

בפברואר 2011 אחרי  קרוב לעשור וחצי בהם ניתן השירות בידי גורמים פרטיים, בפסק דין שעסק בהכשרה הלקויה של האחות הראשית של החברה הפרטית המפעילה את שירותי הבריאות לתלמיד (עע"מ 6823/10 ‏ ‏ מתן שירותי בריאות בע"מ נ' משרד הבריאות), כתב שופט בימ"ש העליון אליקים רובינשטיין:  "ישנו ספק אם שירות מעין זה צריך להיות מופרט מטבעו"

 

ריבוי העתירות לאורך השנים ועיון בתוכנן, מלמד על הכשרה לקויה של העוסקים, היעדר יכולת פיקוח אפקטיבית של המדינה, אי מתן שירות הולם לתלמידי ישראל, היקף פוחת של מתן חיסונים חיוניים, ירידה ניכרת ומתמשכת באיכות הטיפולים הרפואיים, ותקצוב הולך ופוחת לחברות הפרטיות המפעילות.

אלה הובילו את בית המשפט העליון, כעולה מהדברים הנ"ל, לשנות את עמדתו בעניין התועלת מול הנזק שגרמה הפרטתו של מוסד אחות בית הספר.

מרכז המידע בכנסת בשורה של דו"חות במשך 6 שנים עומד על הקשר שבין הפרטת השירותים הללו ואי הקצאת המשאבים ובין פגיעה בבריאות תלמידי בית הספר. בדו"חות נמצא כי בריאותם ילדי ישראל נפגעה כתוצאה מהעברת הפעילות לחברות פרטיות, הכשרת האחיות נפגמה, מספר החיסונים, הבדיקות, הטיפולים, המעקבים פחתו, ורמת הסיכון עלתה.

עולה אפוא בבירור כי הפרטת השירותים האמורים לא נעשתה מתוך ראייה לטווח ארוך, ולא בוצעה בה כל בדיקה בדבר השלכות המהלך על בריאותם של התלמידים בפרט ועל הרפואה המונעת בישראל בכלל. כמו כן ניכר כי לא נבחנו אף ההשלכות הכלכליות ארוכות הטווח של המהלך, אשר הניב "חיסכון" מסויים נראה לעין, אך בפועל העמיס על המערכת טיפול בתחלואה אשר היה נמנע ברפואה מונעת מפותחת. במחקר של המ.מ.מ מיולי 2008 (שלי לוי, אישור שרון סופר), בפרק 14 הדן בחיסכון הכספי למדינה בשל ההשקעה בחיסונים, הודגש, על סמך חומר מחקרי מן העולם,  כי על כל דולר המושקע בחיסונים לילדים – חוסכת המדינה חמישה דולאר בעלויות ישירות ו – 11 דולאר בעלויות עקיפות.

בתום עשור וחצי של הפרטה, אפשר לקבוע בודאות כי שינוי מבנה ההעסקה של האחיות ובצידו הקיצוצים השיטתיים, התבססו  על תחשיב כלכלי מעוות, שטחי וקצר טווח, קיצוץ אשר עלה ביוקר, והוא מביא להרס שיטתי של הרפואה המונעת, שעליה היתה תפארתה של מדינת ישראל ובזכותה זכתה בעבר שוב ושוב בפרסים של ארגון הבריאות העולמי.

 

סעיף 2 סעיף 69(א2) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כדלקמן: "על אף הוראות סעיף קטן (א), שירותי הבריאות לתלמידים בבתי הספר, המנויים בתוספת השלישית בסעיף 1(7), יינתנו כאמור בסעיף 21א בידי משרד הבריאות." מוצע לקבוע, בהתאמה לתיקון המוצע בסעיף 1, כי שירותים אלו יינתנו רק בידי משרד הבריאות כאמור בסעיף 21א לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. (בידי מי שמועסקים ישירות ע"י משרד הבריאות או בידי השלטון המקומי).

 

 

 



[1]ס"ח התשנ"ד, עמ' 156.