ראש מחוז ירושלים אסתי קירמאייר מסבירה למה גם היא תומכת בשלי

20 בספטמבר, 2011

לפני מס' שנים הצטרפתי למפלגת העבודה, בגל של מה שכונה בזמנו "המחנה החברתי" בראשות עמיר פרץ. אני במפלגת העבודה משום שאני מאמינה שזהו הכלי הפוליטי הכי נכון לממש כיום באמצעותו תפיסת עולם סוציאל-דמוקרטית, חברתית – ציונית שמניחה ביסוס חברת מופת ועוד עקרונות חשובים בעיני.

כולם יודעים ששלוש השנים האחרונות היו לא פשוטות למפלגת העבודה, רבים עזבו אותה וגם איבדו תקווה לגבי האפשרות שלה להוות את אותו כלי עבור המחנה הסוציאל-דמו' ועבור האנשים שקידום אותם ערכים היה נר לרגליהם.

בתוך המציאות העגומה של השנים הללו, הייתה דמות מנהיגותית שהמשיכה לעורר השראה. במציאות פוליטית לא פשוטה היא המשיכה בדרך בה היא מאמינה, חוקקה חוקים שעיצבו מציאות חברתית מתקדמת יותר; התמודדה בקרבות לא מעטים כנגד מדיניות המנוגדת לתפיסותיה הבסיסיות של תנועת העבודה, והזכירה שמפלגת העבודה אינה "כלבו פוליטי" אלא מייצגת תנועה רעיונית – עם תפיסת עולם, קווים אדומים (תרתי משמע) וחזון. זו הייתה שלי יחימוביץ'.

הדרך העקבית והקשה שבה הלכה יחימוביץ' בשנים האחרונות היא שהולידה את עשרות המתנדבים והתומכים שמקיפים אותה, חלק לא מבוטל מהם מצטרפים חדשים שהגיעו בשל הזדהות עם עשייתה, והם בעיני ההוכחה לרוח האמת שהיא מביאה.

שלי יחימוביץ' היא לא אלוהים ואפילו לא אלוהימה (כמו שמירב מיכאלי אומרת), גם אף מנהיג אחר לא ואני לא מצפה מאיש להיות חף מטעויות. יחימוביץ' עבדה קשה, ואם יש היום בציבור איזושהי הערכה מחודשת למפלגת העבודה זה המון בזכותה. הבשורה הכי חשובה שיחימוביץ' נושאת בעיני היא להזכיר לכולנו מהי באמת מפלגת העבודה ולשם מה היא קיימת: מה התכנים והנושאים שחשוב לקדם ובאיזו נחרצות יש להיאבק עליהם, גם בתקופות קשות וגם כאשר הם לא פופולרים והפוכים לזרם הכללי ששוטף אותנו מכל העברים. זהו דבר שכ"כ חסר לנו בשנים האחרונות, בהן אובדן הדרך הורגש יותר מבכל תקופה אחרת. זה בדיוק סוג המנהיגות שמפלגת העבודה זקוקה לו על מנת לחזור להיות מרכזית בעתיד הנראה לעין.

 מבחינות רבות, ההתמודדות של עמיר ושלי היא הדבר הכי טוב שיכול לקרות למפלגת העבודה. שני מועמדים בעלי תפיסת עולם סוציאל-דמוקרטית מגובשת, מגובים במחנות אידיאולוגיים מגוונים.

אני מביעה את תמיכתי בשלי יחימוביץ' לצד הערכתי לעמיר פרץ, המנהיג שבזכותו השתכנעתי להצטרף רשמית לעבודה. אני קוראת לשני מנהיגים יקרים אלו לגבות זה את זו או זו את זה בכל תוצאה ולהמשיך להוביל את מפלגת העבודה בדרך האידיאולוגית בה שניהם מאמינים, דרך קרובה מאוד ומשותפת להם ולרוב הניכר של חברי מפלגת העבודה כיום. בסופו של דבר היריבים האמיתיים שלנו נמצאים בתנועות אחרות; לשם לא הייתי רוצה לראות את איש מהמועמדים המוערכים האלו מגיע.

 אסתי קירמאיר

  מזכירת מחוז ירושלים של מפלגת העבודה, חברת יסו"ד – ישראל סוציאל דמוקרטית ופעילה חברתית
 

> תעשו לייק לאסתי בפייסבוק