מתי גולן בגלובס: שלי ניחנה בשכל יצירתי, העזה לחשוב אחרת ואומץ להשתחרר מתובנות שחוקות

19 בספטמבר, 2011

מתי גולן, גלובס

משהו נורא מוזר קורה במפלגת העבודה. אחד אחרי השני הופיעו הבוקר (א') חברים בכירים במפלגת העבודה לדבר על שני המועמדים במירוץ על הנהגת המפלגה. אחד אחד התייצבו תומכים של עמיר פרץ ובפיהם תזה מעניינת, לאמור: ישראל נכנסת עכשיו לעידן מדיני גורלי, ולכן על מפלגת העבודה להניף קודם כל את הדגל המדיני, ורק אחר-כך את החברתי.


כלומר: המחאה החברתית מתה, תחי הבעיה המדינית. המסקנה שמצביעי העבודה מתבקשים להסיק מכך היא, שאל להם להצביע עבור שלי יחימוביץ "החברתית", מכיוון שהדגל שלה כבר אינו רלוונטי.

אז עבור מי כן להצביע? פרץ, כמובן. ואני עומד תמה: מתי פרץ הפך לאושיה מדינית? האם זה לא אותו פרץ שהיה מזכיר ההסתדרות, או אולי הייתה זו הסתדרות הדיפלומטים? האם זה לא אותו עמיר, שכל חייו הפוליטיים נשא בגאון ובקול גדול (וקצת צווחני לעתים) את הדגל החברתי? האם זה לא אותו פרץ שנחשב לתקווה החברתית הגדולה? האם זה לא אותו עמיר פרץ ששמו היה שם נרדף לעובדים בכלל, ולשכבות המצוקה בכלל?

פתאום הדגל החברתי זה כבר לא הוא, מכיוון שהתגלה כי תחום התמחותו וידענותו נמצא בזירה המדינית הלאומית והבינלאומית? מה שפשוט נפלא זה לראות איך אותו פרץ ה"חברתי" מוותר על הדגל שלו בקלות לטובתה של יחימוביץ; ממש כמו שסירב לקבל את משרד הרווחה, שהציע לו בשעתו ראש הממשלה אולמרט, לטובת תיק הביטחון, אליו השתוקק למרות חוסר כישוריו.

בתקופת פרץ במשרד הביטחון התחוללה מלחמת לבנון השנייה; אירוע אחר היה הקושי של פרץ לראות מה קורה בשטח, מכיוון שהשקיף על ההתפתחויות מהצד הלא נכון של המשקפת הצבאית. הידע שרכש פרץ על הדרך הנכונה להשקיף הוא בהחלט חשוב, אבל לא נראה לי שהוא מכשיר אדם "חברתי" במהותו - להפוך בן לילה לאבא אבן.

מה שקורה באמת זה שפרץ הבין שיחימוביץ "גנבה" לו את הדגל החברתי; הוא הבין שאחרי שנטש את עיסוקו החברתי למען התחום הביטחוני, הוא נותר בלי הדגל החברתי, ובלי דגל בכלל. כך נוצרה האסטרטגיה החדשה: לשכנע את הציבור, שכנראה נחשב במחנה פרץ למטומטם, שמדיניות היא שם נרדף לפרץ, ושאין בלתו התחום הזה במפלגת העבודה.

מה גם שאין שום סיבה להניח שכישוריה של יחימוביץ בתחום המדיני נופלות מאלה של פרץ. לעומת זאת, יש סיבות למכביר להניח שההיפך הוא הנכון. כי בשביל לעסוק היטב בתחום המדיני, או בכל תחום שהוא, צריך שכל יצירתי, העזה לחשוב אחרת, אומץ להשתחרר מתובנות שחוקות. בקיצור - כל התכונות שלפרץ אין, ונראה שליחימוביץ יש.