הסתייגויות להצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשע"א-2011

2 בינואר, 2012

 

לדיון בועדת הפנים והגנת הסביבה

חברי הכנסת אבישי ברוורמן ושלי יחימוביץ' מציעים:

 

א.      הגדרת "מסתנן"- סעיף 1 לחוק המוצע

סעיף 1לחוק המוצע קובע הגדרה חדשה למונח מסתנן: 

"מסתנן" " - מי שאינו תושב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק מרשם האוכלוסיןהתשכ"ה1965-  שנכנס לישראל שלא דרך תחנת גבול שקבע שר הפנים לפי סעיף 7  לחוק הכניסה לישראל;";

 

הסבר:

עיקר השוני בהגדרת מסתנן אל מול החוק הקודם הינה בכך שבחוק הקודם רק אזרחי מדינת אויב שנכנסו שלא דרך תחנת גבול היו מסתננים ובהצעת החוק החדשה מוסרת הבחנה זו.

כלומר, על פי החוק הקיים מי שמגיעים לישראל מדרום סודן, אריתריאה או להבדיל נשים הנסחרות לישראל ממדינות ברית המועצות לשעבר – אינם נתפסים על פי החוק כמסתננים.

ההגדרה בחוק המוצע אינה מוציאה מתחולתה מבקשי מקלט, קטינים שאינם מלווים או אנשים העשויים להיות מוגנים על ידי האמנה נגד עינויים. החוק המוצע אינו מבחין בין טרוריסטים למבקשי מקלט שנמלטו על נפשם מאימת רדיפות ובין קטינים לבגירים או מי שהגיעו לישראל כדי לשפר את מצבם הכלכלי או נשים וילדים שנסחרו לישראל בניגוד לרצונם על מנת לעסוק בזנות. חמור מכל, החוק אינו מבחין אפילו במי שנכנס לישראל במטרה להימלט מאימי רצח עם – הבחנה שמדינת ישראל, מדינת העם היהודי, מחוייבת לה מבחינה מוסרית יותר מכל מדינה אחרת.

מרכז תשומת הלב נתונה לעצם העובדה שהכניסה לישראל נעשתה שלא דרך תחנת גבול, תוך הנחה כי מי שהבריח את גבולות המדינה, עושה זאת במטרה לפגוע מבחינה בטחונית במדינת ישראל , הנחה שאינה מתיישבת עם אפיון רובה המכריע של האוכלוסייה החוצה את הגבול באופן בלתי חוקי בפועל בשנים האחרונות.

 

הסתייגות 1:אנו מציעים להוסיף בסוף ההגדרה פליט את המלים:

"ולמעט אדם המבקש מקלט כפליט או הוכר כפליט ובכניסתו לישראל לא עבר על הוראות חוק עונשיות, למעט חוק זה".

 

"פליט" - אדם הנמצא מחוץ למדינת אזרחותו או אם אין לו אזרחות, מחוץ למקום מושבו הקבוע, ובשל חשש מבוסס לרדיפה מטעמי דת, גזע, לאום, השקפה מדינית, מגדר או השתייכות לקבוצה חברתית מסוימת, אינו יכול להיזקק להגנת מדינת אזרחותו.

 

הסתייגות 2(חלופית): אנו מציעים להוסיף את המלים:

"ולמעט אדם המבקש מקלט כפליט רצח עם  או הוכר כפליט רצח עם ובכניסתו לישראל לא עבר על הוראות חוק בישראל למעט חוק זה".

 

"פליט רצח עם" - אדם הנמצא מחוץ למדינת אזרחותו או אם אין לו אזרחות, מחוץ למקום מושבו הקבוע, ובשל חשש מבוסס לרדיפה, אשר התפתחה או מאיימת להתפתח לכדי רצח עם, המבוצע מטעמי דת, גזע, לאום, השקפה מדינית, מגדר או השתייכות לקבוצה חברתית מסוימת, אינו יכול להיזקק להגנת מדינת אזרחותו.

 

הסתייגות 3(חלופית):    למחוק את הגדרת מסתנן כפי שהיא מופיעה בהצעת החוק ולהמשיך להתבסס על ההגדרה הישנה, המגבילה את ההסתננות למדינות אויב ומותירה את הטיפול ביתר הנכנסים שלא כדין באמצעות חוק הכניסה לישראל.

הסתייגות 4(חלופית): אנו מציעים להוסיף בסייפא להגדרת מסתנן את המלים:

"במטרה לפגוע בביטחון המדינה או בביטחון תושביה"

 

הסבר ההסתייגויות:

ההסתייגות הראשונה מבקשת להוציא מתחולת החוק את מי שהנם פליטים.

הגדרת "פליט" מבוססת בעיקרה על ההגדרה המצויה באמנת הפליטים עליה חתומה מדינת ישראל. מטרתה של הסתייגות זו כי הצעת החוק תוציא מתחולת החוק למניעת הסתננות את מי שהגיעו לישראל בשל רדיפה בארצות מוצאם.

ההסתייגות השנייה מבקשת למצער לסייג את הצעת החוק, כך שלא תחול על פליטי רצח עם – נראה לנו לא הגיוני שניצולי רצח עם, כדוגמת תושבי חבל דרפור שבסודן שמגיעים לישראל, יהיו צפויים למאסרים ארוכי שנים, וזאת אך בשל רצונם להציל עצמם מפני השמדתם המוחלטת.

ההסתייגות השלישית מבקשת להמשיך להתבסס על ההגדרה הקודמת בחוק למניעת הסתננות, אשר הוגבלה לאזרחי ותושבי מדינות אויב.

ההסתייגות הרביעית מבקשת לקבוע כי מסתננים יהיו רק מי שכניסתם לישראל נעשתה במטרה לפגוע בבטחון המדינה.

ב.       הרחבת תחולת העבירות הפליליות הקבועות החוק המקורי

 

החוק המקורי בסעיפים 2-10 קובע כי הסתננות לישראל היא עבירה חמורה, אשר צפויים בגינה לכל הפחות 5 שנות מאסר עד מאסר עולם (למי שהסתנן עם נשק חם), ועונש זהה למי שסייע למסתנן – אפילו בהקלת תנאי שהייתו.

כל עוד הוגבלה  עבירה זו למסתננים ממדינות אויב וסייעניהם – ניתן היה להניח כי החוק מיועד למסתננים על רקע בטחוני, על אף שמבחינה פורמלית החוק לא הבחין בין תושבי מדינת אויב העוינים את ישראל, לבין כאלו המתנגדים למשטרם ואוהדים את ישראל. לצורך הדוגמא, על פי החוק הישן, לו אזרח אירני שפעל לסכל את תוכנית הגרעין של מדינתו היה מגיע לישראל, היה נחשב מסתנן וצפוי למאסר.

כעת, אם תורחב תחולת החוק לכל מי שנכנס לישראל שלא דרך מעבר גבול – כך גם יורחבו העונשים הפליליים ויחולו עליהם ועל כל מי שסייע להם – בין אם אלו פליטי רצח עם, תושבי מדינת אויב שהתנגדו למשטרם, נשים וילדים הנסחרים למטרות זנות בדיוק כמו פעילי אל-קעאידה. אי הבחנה זו אינה מתקבלת על הדעת.

לדוגמא: מי שיסייע לאשה שנסחרה לזנות בישראל בדרך של הסתרתה מסרסוריה יהיה צפוי ל-5 שנות מאסר. מי שייתן משקה ומאכל לפליט רצח עם שחצה את הגבול – יהיה צפוי גם הוא למאסר דומה.

כמובן שמדובר בעילה להגביל את פעילותם של ארגוני זכויות אדם כפי שמבקשות לעשות הצעות חוק אחרות הנדונות בימים אלו ואליהן ראוי להתנגד.

הסתייגות 1: לשנות את סעיף 2 להצעת החוק כך שבמקום 11 יבוא 2 (ולחילופין: 6).

 

הסבר:

ההסתייגות מבקשת למחוק סעיפי חוק נוספים על אלו הנמחקים בסעיף 2, כדלקמן:

1.       סעיף 2– קובע עונש מאסר של 5 שנים למסתנן

2.       סעיף 2א– קובע עונש של 4 שנים למי שיעשה את הדרך ההפוכה – כלומר ייצא מישראל שלא דרך תחנת גבול לארץ עוינת (כדוגמת יו"ש ומצרים) הסעיף כל כך אנכרוניסטי שאין באמת צורך לעסוק בו.

3.       סעיף 3– מסתנן חוזר דינו 7 שנות מאסר.

4.       סעיף 4 – מסתנן שהסתנן עם נשק קר דינו 15 שנות מאסר ובנשק חם – מאסר עולם.

5.       סעיף 5- מסתנן שביצע פשע, או פגע ברכוש או השתמש בכוח או הפר את השלום – דינו מאסר עולם.

6.       סעיף6 – מי שסייע להסתננות או הקל על שהייתו של מסתנן דינו מאסר 5 שנים.

7.       סעיף7 – מי שסחר עם מסתנן – דינו מאסר 5 שנים.

8.       סעיף 8– עבירה חוזרת של סיוע להסתננות או הקלה על שהיית מסתנן – דינו מאסר 15 שנים.

9.       סעיף 9– חזקה שנאשם בסיוע להסתננות ידע שמי שהוא מסייע לו או סוחר עימו הוא מסתנן אלא אם הוכח ההפך.

10.   סעיף 10– חזקה שאדם שנכנס לישראל שלא דרך מעבר גבול הוא מסתנן אלא אם יוכיח ההפך.

לא קשה לראות כי מדובר בסעיפים דרקוניים בעיקר בחומרת העונשים הקבועים בהם אך מעל לכך בולטת לרעה חומרת הטיפול במסייעים. כאמור, אם לאחר שינוי הגדרת מסתנן כל מי שעברו את הגבול בשנים האחרונות הם מסתננים – אזי רופאים לזכויות אדם, מוקד סיוע לעובדים זרים ושאר ארגוני זכויות אדם עוברים על החוק מדי יום ולמעשה – זוהי הוצאה אל מחוץ לחוק של ארגוני זכויות אדם.

אפילו פעילותו של הועד למאבק ברצח עם, שבין מטרותיו, סיוע לפליטי רצח עם בישראל תהפך בלתי חוקית בחלקה.

הסתייגות 2 (חלופית): להוסיף להצעת החוק סעף 1א בנוסח הבא:

"אחרי סעיף 10 בחוק העיקרי יבוא:

סייג לסיוע

10א:   "הוראות סעיפים 6-10 לא יחולו על פעילותם הרגילה של ארגוני סיוע וכן על אדם אשר הקל על שהייתו של מסתנן בישראל, ובתנאי שפעלו באופן שאין בו כדי לפגוע בביטחון המדינה או להסתיר את המסתנן מגורם מוסמך על פי דין ובעת שפעל כך היה סבור בתום לב כי המסתנן לא נכנס לישראל כדי לבצע עבירות הקבועות בחוק העונשין."

הסבר:

בדרך הוספת סעיף זה ניתן יהיה להחריג מתחולת העבירה הפלילית את פעילותם של ארגוני סיוע הומניטריים וכן יחידים פרטיים, אשר מסייעים למסתננים באופן שאין בו כדי לפגוע בבטחון המדינה – למשל בדרך של סיוע רפואי, משפטי  או הספקה של מזון ולינה.

 

ג.       סעיף 30א(ב) – שחרור בערובה של מסתננים

הסתייגות 1: בסעיף 30א(ב) לאחר המילים"ממונה ביקרות הגבולות, רשאי" למחוק את המלים"במקרים חריגים".

הסבר:

הסעיף מפרט מקרים בהם ניתן יהיה לשחרר מסתנן ממשמורת לרבות מקרים בהם המסתנן הינו קטין, מוחזק מעל 3 נים במשמורת, בבקשתו לרשיון ישיבה בישראל לא החל דיון בתוך 3 חודשים או לא נסתיים בתוך 9 וכדומה, אך מגביל זאת, ללא כל הצדקה נראית לעין, למקרים חריגים בלבד. כל אחד מהמקרים האלו בפני עצמו הינו חריג מספיק כדי להצדיק שחרור בערובה.

הסתייגות 2 (נוספת): להוסיף סעיף 30א(ב)(8) בנוסח הבא:

"ממונה בקורת הגבולות התרשם כי המסתנן מגיע מאזור בו מבוצע רצח עם והמסתנן טוען כי נמלט מהאזור בשל סכנה לחייו או לחיי קרוביו."

הסבר:

הפסקה שלעיל מוסיפה עילה נוספת לשחרורם בערובה של מסתננים והיא הימלטות מרצח עם. כפי שנאמר במסמך זה, תוצאה בה אדם נכלא או מוחזק במשמורת בישראל כעונש על כך שנמלט מפני רצח עם היא בלתי מתקבלת על הדעת.