שלי ב'שישי בחמש' בערוץ הראשון: "שכר הבכירים תורם תרומה מכרעת להגדלת הפערים, שזאת הרעה החולה של המדינה שלנו. אנחנו רוצים לחיות כאן בהוגנות, באיזשהו סדר חברתי שיש בו שפיות, שיש הגיון"

26 במרץ, 2012

"הדיון על שכר הבכירים חוזר ועולה על רקע הדו"חות הכספיים של 2011, המתפרסמים עכשיו, ועמם צריך לפרסם, על פי חוק, גם את שכר חמשת הבכירים, כי אחרת הם לא היו מדווחים. ואנחנו שוב נחשפים למשכורות עתק שאתה מסתכל על הנתונים ולא מאמין שבני תמותה שכירים מרוויחים סכומים כאלה, משמונה מיליון ש"ח ועד תשעה מיליון דיבידנדים של רמי לוי האביר על הסוס הלבן לכאורה, בשעה שהעובדים שלו עניים מנוצלים ממזרח ירושלים והוא לא מוכן לחתום על הסכמים קיבוציים שיתנו להם עוד שקל, נוסף על ה- 22.04 ש"ח לשעה. 

מדובר באנשים העניים ביותר שיש, אתה מסתכל על הוט שם יו"ר הדירקטוריון משתכרת מיליונים, שעה שהעובדים שם מפוטרים ולא נותנים להם אפילו להקים ועד, ומסתכל על שופרסל עם משכורות העתק, שעה שהוא מודיעים על פיטורי אלף עובדים עם כי אמנם המנכ"ל חזר בו באוזניי והתחייב שהם לא יפטרו, ואתה אומר שזה לא יכול להיות שבאותה מדינה ובאותה חברה ציבורית שמשתכרת בבורסה, ואנחנו מושקעים בה, החברות הללו הן שלנו במידה רבה, כי כל החסכונות שלנו והפנסיות שלנו עלי אדמות מושקעות בחברות האלו, לא יכול להיות שהמנכ"ל ירוויח סכומים כאלו שעה שהעובדים ירוויחו או שכר מינימום או שכר ממוצע.

אבל עדיין, הטענה שכנגד אומרת שלא צריך להתערב בשוק בחקיקה, כדי לא לסכל את כוחות השוק, כדי לא להרוויח כוחות חזקים שפועלים בשוק. אולי באיזשהו מקום, הם אומרים, אנחנו מספקים תעסוקה בשוק. 

הטענה כל כך מופרכת, בעלי החברות והמשקיעים לא יהנו משום מקום אחר כמו בישראל, מכיוון שמס החברות הגיע כמעט לרצפה. והוא יורד בקצב בלתי אפשרי, בניגוד לעמדת נגיד בנק ישראל, בניגוד לעמדת ה- OECD שאומרים - תקפיאו את הרפורמה במס, תקפיאו את הורדת מס החברות. עכשיו, המנכ"לים האלה, זה לא חברות פרטיות - את הכסף של המנכ"לים הללו את משלמת, הצופים משלמים. בסופו של דבר, אנחנו מתכתבים עם המציאות, ואנחנו רואים דירקטוריונים מאשרים בלי להניף עפעף משכורות עתק ולא רואים אף אחד עוצר את התופעה הזאת, המשכורות ממשיכות להמריא למקומות בלתי אפשריים, זה לא סתם שבעל שליטה - שיכול להיות גם ב- 10%, שכל 90% האחרים שייכים לנו בעצם, ואנחנו בעצם אמורים להפיק את הטוב שמאותו תאגיד, אבל לבעל השליטה שווה לשלם את השכר מכיוון שאז הוא לא משרת את הציבור, אלא את בעל השליטה ומאפשר עסקאות בעלי עניין על חשבון החברה. בשופרסל משכו דיבידנד מטורף של מיליארד פסיק שתיים, שעה שהרווחים באותה תקופה היו 900 מיליון. סימן שההתנהלות הזאת מסכנת את בטחונה של החברה, בטחון העובדים ובטחון המשקיעים.

אם אני דירקטוריון מטעם הציבור ולא מפקח למרות שהחוק קובע בפירוש שאני צריך לעשות את זה, אז מה הטענה של הציבור?

אין לציבור יכולת להשפיע על שכר הבכירים, כי מי שעושה את זה הם המשקיעים המוסדיים שבאמצעותם החסכונות שלנו מושקעים בחברות הציבוריות. והם במידה רבה מועלים בתפקידם, כי להם יש את הכוח להצביע בהצבעות. והם לא עושים את זה כי הם קשורים בקשרים עם אותם בעלי שליטה ומדובר במשפחה אחת קטנה ומאושרת שעושה הרבה כסף על גבם של הציבור.

ביום האחרון של מושב החורף של הכנסת עברה הצעת חוק, תוצאה של ועדת נאמן לבדיקה אחר שכר הבכירים, הצעה מגוחכת, חסרת שיניים, היא תפרנס הרבה רואי חשבון ועורכי דין, אבל לא תיגע בהוא זה בשכרם של הבכירים. ההצעה שלי ושל ח"כ חיים כץ, אומרת דבר נורא פשוט - שהשכר הגבוה בחברה הציבורית לא יהיה גבוה פי חמישים מהשכר הנמוך. לא פי שניים, לא פי עשרה, פי חמישים. כך שגם אם השכר הנמוך בחברה יהיה שכר המינימום, המנכ"ל יוכל לגמור את החודש עם שכר של 200,000 ש"ח. ואם ירצו להרוויח יותר הוא סך הכל יצטרך להעלות את השכר הנמוך ביותר בכדי שהוא יוכל להרוויח יותר. ועדת נאמן הוקמה כדי לטרפד את הצעת החוק שלי ושל נאמן ולכן אנחנו נגיש את החוק שלנו מחדש.

היו הצעות למיסוי, היו הצעות אחרות. הייתה הצעת דוד בן-בסט שאמר שהחל משכר מסוים, המדינה תמסה ב- 75%, כך המדינה תיהנה והכסף יחזור בסופו של דבר לאזרחי מדינת ישראל, אבל השכר הזה תורם תרומה מכרעת להגדלת הפערים, שזאת הרעה החולה של המדינה שלנו. אנחנו רוצים לחיות כאן בהוגנות, באיזשהו סדר חברתי שיש בו שפיות, שיש הגיון. לצערי היום אנחנו המדינה הראשונה בפערים מבין מדינות ה- OECD.