הצעת חוק הסדרת מעמדם של פליטים ומבקשי מקלט, התשע"ב - 2012

25 ביוני, 2012

הצעת חוק הסדרת מעמדם של פליטים ומבקשי מקלט, התשע"ב - 2012

הגדרות ופרשנות 1. (א) בחוק זה –

    "הוועדה" – הוועדה המייעצת שנתמנתה לפי סעיף 4(א);

   "חוסה מדיני זמני" – אדם המשתייך לקבוצה של אנשים אשר הועדה קבעה כי הנמנים עליה זכאים להגנה זמנית בשל כך שנאלצו להימלט ממדינת אזרחותם או שאינם יכולים לשוב אליה בשל סכסוך מזוין, מלחמת אזרחים או מלחמה אתנית באותה המדינה, ואשר השר הכיר בו כחוסה מדיני זמני לפי חוק זה;

   "חוק הכניסה לישראל" – חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952 ;

   "מבקש מקלט" – אדם המבקש מקלט בישראל כפליט או כחוסה מדיני זמני לפי חוק זה;

   "מקום מושב" – מקום שבו נמצא מרכז חייו של אדם או מקום מגוריו הרגיל;

   "פליט" – אדם הנמצא מחוץ למדינת אזרחותו, ובשל חשש מבוסס לרדיפה מטעמי דת, גזע, לאום, השקפה מדינית, מגדר או השתייכות לקבוצה חברתית מסוימת, אינו יכול להיזקק להגנת מדינת אזרחותו ואשר השר הכיר בו כפליט לפי חוק זה;

   "השר" – שר הפנים.

  (ב) לעניין ההגדרות "פליט" ו"חוסה מדיני זמני" בסעיף קטן (א) –

   (1) היה אדם מחוסר אזרחות או הייתה אזרחותו של אדם בלתי מוגדרת או בלתי ברורה, יבוא מקום מושבו במקום ארץ אזרחותו, ואם היו לו יותר ממקום מושב אחד יבואו כל מקומות מושבו במקום ארץ אזרחותו;

(2) היו לאדם יותר מאזרחות אחת, יבואו במקום ארץ אזרחותו כל ארצות אזרחותו.

בקשת מקלט 2. כל אדם רשאי לבקש מקלט בישראל.


איסור הפליה 3. מדינת ישראל תנהג בשוויון בכל מבקשי המקלט שבשטחה, ללא הפליה מטעמי גזע, דת, מגדר, לאום או מקום מוצא, והכל – בכפוף להוראות כל דין.

ועדה מייעצת 4. (א) השר יקים ועדה מייעצת לעניין חוק זה וזה הרכבה:

(1) שופט בדימוס של בית משפט מחוזי או אדם הכשיר לכהן כשופט בבית משפט מחוזי, ואינו עובד המדינה, שיימנה השר והוא יהיה יושב ראש הוועדה ;

(2) נציג שיימנה השר מבין עובדי משרדו;

(3) נציג שיימנה שר המשפטים מבין עובדי משרדו;

(4) נציג שיימנה שר החוץ מבין עובדי משרדו.

(5) נציג נציבות הפליטים של האו"ם, ככל שזו פועלת בישראל או נציג ציבור מטעם ארגון הפועל למען זכויות פליטים.

(ב) השר ימנה מרכז ומזכיר לוועדה המייעצת; הוועדה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות לפיו.

(ג) דיוני הוועדה יהיו פתוחים לציבור, אלא אם קבעה הוועדה, מטעמים של ביטחון המדינה, יחסי החוץ שלה, שלום הציבור או הגנת הפרטיות כי דיוניה יקוימו, כולם או חלקם, בדלתיים סגורות.

(ד) הועדה רשאית להזמין לדיוניה נציגים של משרדי ממשלה או גופים ציבוריים, כפי שתמצא לנכון.

כניסה לישראל 5. (א) השר רשאי להתיר לאדם שהוא מבקש מקלט להיכנס לישראל או לשהות בה; כניסתו לישראל של מבקש מקלט תהיה לפי הוראות הפרק השני לחוק הכניסה לישראל.

(ב) הוראות סעיפים 13א עד 13ח ו13יא עד 13כא לחוק הכניסה לישראל יחולו על מבקש מקלט שנכנס לישראל ללא אשרה ורישיון ישיבה לפי חוק הכניסה לישראל או היתר לפי חוק זה, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות חוק זה.

(ג) מבקש מקלט יודיע לשר או למי שהוא הסמיך לכך על כניסתו לישראל ועל כך שהוא מבקש מקלט בה, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משלושים ימים ממועד כניסתו לישראל או ממועד היותו למבקש מקלט, לפי המאוחר; הוועדה רשאית, מטעמים מיוחדים, להאריך את המועד האמור בנסיבות שבהן מבקש המקלט לא ידע או לא היה עליו לדעת על חובתו למסור הודעה כאמור או שנבצר ממנו לעשות כן מסיבות שאינן תלויות בו.

(ד) הועדה תבחן בהקדם האפשרי ולא יאוחר משישים ימים ממועד שקיבלה הודעה כאמור בסעיף קטן (ד) אם על פני הדברים מתקיימים במבקש המקלט התנאים להכרה בו כפליט או כחוסה מדיני זמני; היה מבקש המקלט מוחזק במשמורת לפי חוק הכניסה לישראל, יאפשר האחראי על מקום המשמורת לנציג רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול להיפגש עם מבקש המקלט במקום המשמורת.

(ה) השר יודיע למבקש מקלט על מתן אשרה כאמור בסעיף או אי מתן אשרה או שלא הוכר על ידי הועדה כפליט או כחוסה מדיני זמני בתוך 120 יום מיום הגשת בקשת המקלט.

(ו) קבעה הועדה כי מבקש הכרה הוא פליט או חוסה מדיני זמני ייתן השר לפליט או לחוסה המדיני הזמני אשרה ורישיון לישיבה בישראל בתנאים מיוחדים, אשר דינם כדין אשרה ורישיון לישיבת ארעי, כמשמעותם בחוק הכניסה לישראל.

(ז) לא הגיש מבקש המקלט הודעה לפי סעיף קטן (ג) או במועד שהוארך לפי הסעיף האמור או ששוכנע השר על יסוד המלצת הוועדה כי על פני הדברים אין מבקש המקלט זכאי להכרה כפליט או כחוסה מדיני זמני, יודיע לו השר על כך והוראות חוק זה לא יחולו לגביו.

(ז) ילדו של פליט או חוסה מדיני זמני, שנולד בישראל לאחר שהוכר כפליט או כחוסה מדיני זמני יהיה זכאי לזכויות של פליט או של חוסה מדיני זמני, לפי העניין, כל עוד הורהו זכאי לאותן זכויות.

(ח) השר רשאי, לפי בקשת פליט או חוסה מדיני זמני, ועל יסוד המלצת הוועדה להקנות לבן זוגו ולילדו הקטין של פליט או פליט הומאניטארי, שלא חל עליו סעיף קטן (ז), את הזכויות המוקנות לאותו פליט או חוסה מדיני זמני כל עוד הוא זכאי לאותן זכויות; היה הפליט או הפליט ההומניטארי קטין, רשאי השר להקנות זכויות כאמור גם להוריו.

מכסה שנתית 6. (א) סך האשרות שיעניק שר הפנים לפליטים ולחוסים מדיניים יהיה 2000 מדי שנה.

זכויות הפליט או חוסה המדיני הזמני 7. (א) דינו של פליט ושל חוסה מדיני זמני לתחולת החוקים הבאים כדינו של תושב:

(1) חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994 ;

(2) חוק לימוד חובה, התש"ט–1949 ;

(3) חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 .

(ב) פליט או חוסה מדיני זמני יהיה זכאי לתעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התש"יב–1952 .

(ג) פליט או חוסה מדיני זמני יהיה רשאי לעבוד ויחולו עליו הדינים החלים בעניין זה על עובד תושב ישראל, לרבות דינים הבאים להגן על זכויות עובדים.

(ד) לא יורחק מישראל מבקש מקלט, מבקש הכרה, פליט או חוסה מדיני זמני למקום בו צפויה סכנה לחייו או לחירותו מטעמי דת, גזע, לאום, השקפה מדינית, מגדר או השתייכות לקבוצה חברתית מסוימת או למקום בו יש חשש סביר כי יהיה צפוי לעינויים.

(ה) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על אדם שהורשע בפסק דין סופי בשל פשע או שהשר קבע לגביו כי הוא מהווה סכנה לביטחון המדינה או לביטחון הציבור.

שלילת מעמד 8. (א) מעמדו של מבקש מקלט, מבקש הכרה, פליט או חוסה מדיני זמני לפי חוק זה, יתבטל והוא לא יהיה זכאי לזכויות לפי חוק זה אם קבע השר כי התקיים בו אחד מאלה:

(1) הוא חזר וקיבל על עצמו, מרצונו החופשי, את הגנת מדינת אזרחותו או מקום מושבו, לפי העניין;

(2) הוא רכש אזרחות חדשה ויכול ליהנות בפועל מהגנת מדינת אזרחותו החדשה;

(3) הוא יכול לחזור למדינת אזרחותו או למקום מושבו לאור שינוי מהותי ובר קיימא בנסיבות בעטיין הוכר לכתחילה כמבקש מקלט, מבקש הכרה, פליט או חוסה מדיני זמני ;

(4) התקיימו בו הוראות סעיף 7(ה).

(ב) השר רשאי לבטל את מעמדו של מבקש מקלט, מבקש הכרה, פליט או חוסה מדיני זמני אם הוכח להנחת דעתו שהמעמד נרכש על יסוד פרטים כוזבים.

זכות לייצוג 9. (א) מבקש מקלט, מבקש הכרה, פליט או חוסה מדיני זמני יהיה זכאי ליהנות מייצוג במסגרת כל ההליכים לפי חוק זה, אלא בנושאים אשר מטבעם צריכים להיעשות על ידי מבקש המקלט או מבקש ההכרה עצמו.

(ב) מבקש מקלט, מבקש הכרה, פליט או חוסה מדיני זמני יהיה זכאי לעמוד בקשר עם נציבות האומות המאוחדות לפליטים.

מסירת מידע 10. מבקש מקלט, מבקש הכרה, פליט או חוסה מדיני זמני יהיה זכאי לקבל מידע בשפתו לגבי הליכי המקלט ולגבי חובותיו וזכויותיו במסגרת הליכים אלה.

חובת פרסום 11. עיקר הזכויות והחובות של מבקש מקלט, מבקש הכרה, פליט וחוסה מדיני זמני יפורסמו בתחנות גבול ובמקומות משמורת, כשמשמעותם בחוק הכניסה לישראל, בשפות עברית, ערבית, אנגלית ובשפות נוספות שייקבע השר.

סייגים לתחולה 12. (א) חוק זה לא יחול על אדם אשר השר קבע שיש יסוד סביר להניח שהוא:

(1) ביצע פשע מלחמה או פשע נגד האנושות, כמשמעותם באמנות הבינלאומיות שישראל צד להן;

(2) ביצע פשע חמור לפני שהגיע לישראל, זולת אם לדעת השר המעשה שביצע היה מכוון כנגד רשויות השלטון במדינת אזרחותו או מושבו, לפי העניין ובשל נסיבותיו של מעשה האמור לא יהיה זה צודק שלא להחיל לגביו הוראות חוק זה ;

(3) אדם המקבל או זכאי לקבל הגנה או סיוע מאורגנים או ממוסדות של ארגון האומות המאוחדות או ארגונים בינלאומיים אחרים או ממדינות אחרות או שהוכר בהם כפליט או כחוסה מדיני זמני.

(ב) השר, באישור הממשלה, רשאי לקבוע כי הוראות חוק זה לא יחולו במקרים מסוימים מטעמים של ביטחון המדינה.

דברי הסבר

מאמצע העשור הקודם ועד היום מגיעים לישראל דרך גבולה הדרומי אזרחים ממדינות אפריקה השונות. חלקם נמלטים על נפשם מאזורים מוכי קרבות, או נרדפים בארצות מוצאם, אחרים הם מהגרי עבודה, המגיעים בשל מצב כלכלי קשה בארצות מוצאם, בחיפושם אחר פרנסה. הסיבות להגעתם מגוונות ואף שנויות במחלוקת, אך עובדת הימצאותם כאן שרירה וקיימת. למרות זאת, לא השכילה מדינת ישראל לייצר מדיניות מוסדרת בנושא ולעגנה בחוק.

זאת, חרף העובדה שישראל לקחה חלק בניסוח "האמנה בדבר מעמדם של פליטים" של האו"ם ב-1951 ואשררה אותה ב-1954.

הרגש הלאומי היהודי נטוע בפסוק מספר שמות "וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים". לכך יש להוסיף את העובדה שהעם היהודי עצמו היה קורבן לרדיפות, וחלה עליו חובה מוסרית היסטורית להושיט סיוע לפליטי רצח עם. לצד זה, אופייה היהודי של מדינת ישראל וריבונותה הם תשתית קיומה, ועל אלה יש לשמור מכל משמר.

חוק זה בא לתקן את העיוות והרשלנות הטמונים באי ההתייחסות השיטתית של הממשלה לסוגיה כבדת המשקל שעומדת לפתחה של המדינה.

עיקרה של הצעת החוק: הקמת מנגנון אפקטיבי ויעיל, שיכריע תוך זמן סביר וקבוע בחוק בדבר מעמדם של מבקשי המקלט. מנגנון כזה, יאפשר למדינת ישראל לקלוט כמות מוגבלת של פליטים, שיוכרו ככאלה על פי הכללים הבינלאומיים, ולהשיב בחזרה למולדתם את אלה שלא.

לכן, בחרנו להציע מכסה של 2,000 פליטים שייקלטו מדי שנה על ידי מדינת ישראל. על פי נתוני הלמ"ס, ב-2030 יהיו בישראל 9.6 מיליון תושבים. אם ייקלטו במדינת ישראל מדי שנה פליטים על פי המכסה הקבועה בהצעת החוק, יהיו בה נכון לשנה זו 36,000 פליטים – כלומר 0.375 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית. מדובר באחוז אפסי באוכלוסייה הכללית, שלא ישפיע על המצב הדמוגרפי או על כלכלת ישראל.

קליטה של מספר לא מבוטל של פליטים, אך לא בכמות שמאיימת על אופייה היהודי של מדינת ישראל, תעשה מחד צדק עם הפליטים שנמלטו מהנורא מכל בארצותיהם, ומאידך, תאפשר למדינת ישראל את הגושפנקא המוסרית והגיבוי הבינלאומי, הנדרש כדי להחזיר את השאר לארצות מוצאם.

כיום, בהעדר יד ממשלתית מכוונת מגיעים מבקשי המקלט לאזורים מוחלשים, ובעיקר לשכונות דרום תל אביב. תושביהן של שכונות אלה שייכים בדרך כלל לעשירונים סוציו אקונומיים נמוכים, והשכונות עצמן סובלות מהזנחה מתמשכת. הצפת שכונות אלה במסה בלתי מידתית של פליטים מהווה מהלומה קשה נוספת. מדובר כאן ביצירת עימות לא אחראי בין שתי אוכלוסיות חלשות. לתחושת חוסר הביטחון האישי של התושבים, המצב הכלכלי הקשה, והאמירות הבלתי אחראיות של נבחרי ציבור מהווים יחד חומר תבערה חברתי.

על ממשלת ישראל להפנות משאבים וכוח אדם מקצועי אל אותן שכונות.

למי שיוכרו כפליטים או כחוסים זמניים על פי החוק הבינלאומי, אך יחרגו מהמכסה השנתית המוצעת – יימצא פתרון שמחייב את המדינה לפעול בנושא מול מדינות נוספות בקהילייה הבינלאומית ליצירת הסדרים שיאפשרו את קליטתם במדינות אלה.

הצעת חוק זו מהווה צעד ראשון בכיוון המדיניות שיש לנקוט בנושא. במקביל, על הממשלה לצמצם באופן דרסטי את מכסת העובדים הזרים המובאים לכאן מדי שנה, ולהשיב לארצם את אלה מביניהם שנמצאים כאן ללא אשרה. צעד זה יאפשר להכשיר את מבקשי המקלט והפליטים ששוהים במדינת ישראל לעבודות נחוצות כמו חקלאות ובניין ולהחליף בפועל את העובדים הזרים המובאים לכאן במיוחד למטרה זו.