החלטת שר האוצר בדבר הקלות מס לחברות המחזיקות ברווחים כלואים: פגמים חוקיים, חוקתיים, כלכליים וחברתיים מהותיים

4 ביולי, 2012

 ‏סימוכין: 00465712

‏ירושלים,‏ י"ד בתמוז, התשע"ב

‏04 יולי 2012

 

 

החלטת שר האוצר בדבר הקלות מס לחברות המחזיקות ברווחים כלואים: פגמים חוקיים, חוקתיים, כלכליים וחברתיים מהותיים

 

במסמך קצר זה אפרוש את המשמעויות של הוראת השעה בדבר הקלות במס לחברות המחזיקות ברווחים כלואים מן ההיבט החוקי, השוויוני, והכלכלי, ואציע הצעת פשרה שיש בה סבירות רבה יותר,  אשר מחד יש בה תמריץ לשחרור הרווחים הכלואים, ומאידך, בצידה, גם תועלת לכלכלת ישראל, לתעשייה, לצמיחה ולתעסוקה.

 

חוק עידוד השקעות הון והפטור המותנה ממס

החוק לעידוד השקעות הון (להלן: "החוק") (טרם תיקונו ב -2011) קבע, כי תכניות השקעה בהקמה או בהרחבה של מפעלים תעשייתיים מזכות במענק ובהטבות מס. חברות שויתרו על המענק קיבלו פטור מלא ממס החברות לתקופה של 2-10 שנים ("הרווחים הפטורים").

הפטור הותנה באי חלוקת רווחים לבעלים (דיבידנד) על מנת שאלו ישמשו להשקעות במפעל בישראל לשם הגדלת כושר הייצור והרחבת התעסוקה. חלוקת דיבידנד מהרווחים הפטורים חייבה בתשלום מס החברות וכן בתשלום במס על הדיבידנד.

חברות שנהנו מהפטור ניסו בעבר להוציא דיבידנד במסווה של השקעות בחברות קשורות, ועל כן תוקן החוק והוסף בו סעיף מיוחד הקובע כי כל סכום שניתן מהרווחים הפטורים, לגוף קשור, יראו אותו כדיבידנד והחברה חייבת לשלם מיד את מלוא המס המגיע ממנה.

 

הוראת השעה המשנה את החוק

ב-19 ביוני 2012 הודיע שר האוצר יובל שטייניץ, כי "על מנת להביא לכך שחברות יתנהלו משיקולים עסקיים ולא משיקולי מס, וכדי להגשים את מטרת החקיקה המקורית, הוחלט לקבוע בהוראת שעה מנגנון שיתמרץ חברות להפשיר את הרווחים הפטורים... הוראת השעה קובעת הנחה במס החברות בשיעורים התלויים בשיעור הפשרת הרווחים".

שר האוצר הסביר את ההחלטה בכך ש"הוראת השעה תביא לקבלת זרם הכנסות מיידי שיצמצם את הפער התקציבי שנוצר בעקבות המשבר, וימנע חלק מהגזירות הכלכליות שהיו עלולות להיות מושתות על הציבור" (מתוך מצגת רשות המיסים - http://ozar.mof.gov.il/taxes/docs/MisuiRevahimPeturim0612.pdf).

 

אובדן ההכנסות למדינה

על פי ההערכות, "כלואים" בארץ רווחים בסך של כ-100 מיליארד שקלים, רובם של חברות רב-לאומיות גדולות. החברות נמנעו מהוצאת כספים אלה כדיבידנד, כדי לא לשלם עליהם מס.

עפ"י שיעור מס החברות הנוכחי מדובר בכ-25 מיליארד ₪ שהחברות חבות למדינה ע"פי חוק, ואמורים להוות חלק מהכנסות המדינה.

הוראת השעה של שר האוצר תפחית את ההכנסות המגיעות למדינה בכ – 50%. הנה הקטע הרלוונטי ממצגת רשות המיסים, המראה את שיעור המס שחברות ישלמו על רווחיהן ע"פי החלטת שר האוצר (הוראת שעה), לעומת שיעור המס ע"פי חוק עידוד השקעות הון טרם תיקונו ב – 2011.

 

 

יצויין בהקשר זה כי עפ"י פרסומים, לא כל החברות מעוניינות בהסדר, לכן הוויתור והגביה צפויים להיות נמוכים יותר.

 

סוגיית האפליה לעומת חברות קטנות ובינוניות ולעומת אזרחי ישראל

מדובר למעשה, באפליה בין בעלי השליטה העשירים של החברות, ובין עובדיהן של אותן חברות וכלל מעמד הביניים הממשיך לשלם מסיו כחוק ובלי הנחות. האפליה גם זועקת לעומת החברות הקטנות והבינוניות המשלמות את מלוא המס.

זאת שעה שדווקא החברות הקטנות והבינוניות (עד 100 עובדים או עד 100 מיליון ₪) מעסיקות כ-55% מכלל העובדים במגזר העסקי ומהוות מעל 99% מכלל העסקים בישראל.

אובדן ההשקעות בארץ

מאה מיליארד הש"ח הכלואים, עשויים היו להוות מקור תקציבי רב כוח כדי להניע את הכלכלה הישראלית ולהשקיע בתעשייה, בתעסוקה ובתשתיות. הויתור עליהם ללא תנאי, הוא חסר כל הגיון כלכלי ומזיק למדינה.

על מדינת ישראל, לכל הפחות, לייצר מתווה כחול לבן, ובו תמריץ לחברות להשקיע בארץ, בהקמת מפעלים חדשים שייצרו אלפי מקומות עבודה. שמיטת חובות חד צדדית בהיקף כזה, מבלי כל תועלת למדינה בצדה (למעט גבייה עכשווית דלה) היא בלתי מאוזנת לחלוטין.

 

החלטת שר האוצר גם מנוגדת לחוק

מעבר לנימוקים הערכיים והכלכליים העומדים בבסיס התנגדותי להחלטתו של שר האוצר, מדובר בהחלטה המנוגדת לחוק הישראלי, ואסביר:

על פי הוראות חוק עידוד השקעות הון, התשי"ט – 1959 (סעיף 51ב) כל סכום שנתנה "חברה מוטבת" לקרוב, לבעל שליטה (כהגדרתו בסעיף 32(9) לפקודה) או לתאגיד בשליטתם, כמוהו כחלוקת דיבידנד, המחוייבת (ללא דחייה) במס החברות ובמס על הדיבידנד האמור.

בנסיבות אלה - רשות המיסים מחויבת לגבות את המס המגיע מחברות שחילקו דיבידנד (בדרך האמורה) מתוך "רווחים כלואים".

טענת משרד האוצר לפיה השקעה בחברה בת אינה חלוקת דיבידנד, סותרת את החוק. זאת משום שבפועל נעשה שימוש בחלק משמעותי מן ה"רווחים הכלואים" בדרך האמורה – קרי העברתם ל-"קרוב, לבעל שליטה (כהגדרתו בסעיף 32(9) לפקודה) או לתאגיד בשליטתם" ולכן טענת שר האוצר ומשרדו לעניין זה, היא מופרכת, שכן בגלל נסיבות כאלה בדיוק תוקן בשעתו החוק והוכנסה ההוראה המיוחדת.

מובן שאין שחר להסברי האוצר כאילו החברות מקדימות את תשלום המס המגיע מהן ועל כן הן כביכול זכאיות להנחה.

על פי הוראת סעיף 245(א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], נקבע כי: "לא יותרו ניכויים או קיזוזים, ולא יינתנו פטורים, הנחות ממס או הקלות אחרות, אלא אם נקבעו במפורש בחוק או מכוח סמכות מוגדרת בחוק". בהקשר זה יצויין כי גם אם תחוקק הוראת השעה, בוודאי שאין בה כדי לפטור רטרואקטיבית מתשלום מיסים שלא שולמו כחוק במועדם.

יתרה מכך, מתן הקלות וויתורים על מס כאמור מנוגד גם להוראות חוק יסוד: משק המדינה ולהוראות סעיף 3 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה – 1985 – באשר יש בו מתן (על דרך של ויתור) אסור ומפלה של נכס מנכסי המדינה. כידוע לך, הכנסת לא אישרה הקלות כאמור, ולכן כל ניסיון לתיתן מהווה הפרה של הוראות הפקודה, חוק היסוד וחוק יסודות התקציב.

על פי הפרסומים, שר האוצר יבקש לעגן את הוראת השעה ומתן ההקלות באישור הכנסת. פעולה שכזו תהיה לא חוקתית, מכיוון שההקלה מהווה אפליה פסולה (בניגוד להוראות חוק יסוד: משק המדינה וס' 3 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 כמו גם ההגנה החוקתית על עקרון השוויון).

החברות בהן מדובר קיבלו הטבות על בסיס תנאים ברורים ומוגדרים בחוק, ומשהן נמנעות מתשלום המס המגיע אסור שתהיינה שונות במאום מכל נישום אחר שאינו משלם את חובו.

 

היעדר שקיפות

יש להורות על פרסום מלא של החברות להן נוגע הדבר, היקף שיעורי "הרווחים הכלואים" של כל חברה, היקף ההשקעות והרכישות שבוצעו בחו"ל והיקף המס שיש לגבות כתוצאה מפעולות אלה, שיעור המס שישלמו אם יחלקו דיבידנד כמשמעו בחוק, וההנחות שעל בסיסן נעשה החישוב של תשלום המס בפועל אחרי חקיקת הוראת השעה.

 

הצעתנו החלופית למתווה שקבע שר האוצר

לגבות כחוק את מלוא המס על הרווחים שכבר חולקו בדרך של השקעות בחו"ל.

לייצר מסלול נפרד לרווחים שטרם מומשו ובצידו נוסחא – סולם לינארי המצרף לפטור גדול יותר ממס ככל שמשתחררים יותר רווחים – משתנה נוסף. 

משתנה זה יהיה השקעת הרווחים בארץ. כך שככל שחברה תפשיר יותר רווחים וככל שהיא תשקיע אותם בארץ – תגדל הטבת המסעל הרווחים שיחולקו כדיבידנד. במידה שהחברה לא תשקיע בארץ היא תחוייב במלוא המס הסטאטוטורי על פי חוק.

בשולי הדברים אציין כי נודע לי על חברה אחת לפחות אשר ברגע שתוכל להפשיר רווחיה בשיעור מס נמוך – בכוונתה לעזוב את הארץ. הצעת הפשרה הנ"ל תחייב את החברות להמשיך ולהשקיע בארץ בתמורה למתנה הנדיבה שתעניק להן המדינה.

 

'שלי יחימוביץ

ראש האופוזיציה

 

למכתב המלא ליועץ המשפטי עו"ד יהודה ויינשטיין