שלי בוועדת ביקורת המדינה על דו"ח אסון השריפה בכרמל: "יש כאן שירות מציל חיים בטחוני והוא לא מתפקד בגלל ייבוש"

17 ביולי, 2012

שלי בדיון בוועדת ביקורת המדינה על דו"ח המבקר בנוגע לאסון השריפה בכרמל

17.7.12
 

 

 

 

אני רוצה להשתתף בצער המשפחות השכולות שיושבות כאן, ששום דוח לא ירפא את הרגשתן.
אני רוצה לברך גם את המבקר הנכנס.

אתייחס לפרק אחד בדוח – השער השישי, שעוסק בדרג המדיני. הדוח, לכאורה, מבקר תפיסה מדינית ואידיאולוגית – צמצום והקטנת המדינה והגדלת הסקטור הפרטי. אפשר להתווכח על התפיסה האידיאולוגית, אך המבקר שם את האצבע על החלק הלא לגיטימי של התפיסה הזו – ייבוש של גופים שהם גופים מצילי חיים. כאן נגמרת הלגיטימיות. האחריות מוטלת על האוצר באופן חד משמעי- כאן התחיל הכל. אחר כך אפשר להתעסק בדרג המבצעי כך או אחרת. בידי הדרג המבצעי היו כלים הרבה יותר טובים אלמלא ההתנהלות הבלתי נתפסת הגובלת במחדל עמוק מאוד של האוצר. אנו מדברים על ייבוש של גוף מבצעי והפיכתו לגוף שלא מתפקד שלא באשמתו, כי הוא זעק לעזרה.

ישבנו בישיבות ועדת הפנים, בראשות ח"כ דוד אזולאי- הכבאים באו עם דמעות בעיניים ואמרו שהם לא יכולים להציל חיי אדם, שהם עולים עם כבאית בת 30 שמתקלקלת פעמיים בדרך, ועד אז השכנים כבר כיבו את השריפה, הם אמרו שפג תוקפן של חליפות המגן. תחשבו כמה משאבים אנו משקיעים במניעת ירי טילים על ישראל- מודיעין, מערכות משוכללות, ומה זה הדבר הזה אם לא פיגוע אסטרטגי משמעותי ורחב מימדים? אז כאן, לכאורה, יבוא האוצר ויגיד באמצעות לוביסטים מכל הסוגים שאם מפילים את האחריות על האוצר זה לא יגמר לעולם- כל דבר שיקרה, האחריות בידי האוצר. אז לא. יש כאן שירות מציל חיים בטחוני, של בטחונה של מדינת ישראל והוא לא מתפקד בגלל אותו ייבוש.

מפריע לי במיוחד עצם המודעות באופן אישי של שר האוצר למצב. המסמך המצמרר ביותר הוא אותו פרוטוקול של ועדה בה ישבו שר האוצר, שר הפנים והכבאים, שבה שר האוצר אמר לכבאים 'לא תקבלו גרוש יותר אם לא תלכו לרפורמה'. הוא יודע שצריך את הכסף ומתנה זאת ברפורמה שבאותה העת הוא לא ידע כלל איך היא תראה – יש כאן אחריות שלו. אני לא רוצה את ראשו של שר האוצר. אני רוצה שזה לא יקרה יותר.

אומרים לי יודעי דבר מטעם שר האוצר שזה יהיה סוף למשמעת התקציבית. זה מופרך לחלוטין. זה לא ציווי אלוהי, אלא כלי, ובכלי הזה נעשה שימוש כושל, אכזרי, מזיק למדינה ומסוכן.

ולסוגיית האחריות – פתאום האוצר נעשה פקיד קטן שרק מקצה כספים. אנחנו יודעים מהו כוחו של האוצר, אנחנו רואים איך הם מכתיבים למשרדים מדיניות תקציבית וערכית והתנהגותית, ופתאום בסוגיית האחריות הם פקיד קטן- אין סמכות בלי אחריות.

ביום ראשון בישיבת הממשלה יאושר קיצוץ של 700 מיליון ש"ח, מתוכם 300 מיליון יופנו לכיבוי ו100 מיליון לנזקקים. באותו כלי לתיקון הנזק יעשה שימוש ביום ראשון – ממה יקצצו? יקצצו מבטחון פנים, מבתי חולים, מהרווחה, כדי לכבות את השריפה הגדולה. עד הפעם הבאה כשהבערה הגדולה תהיה בבית חולים, במגיפה שתפרוץ בגלל הפרטת שירותי הבריאות לתלמיד, או בבטחון הפנים, בשירותים מצילי חיים, בגלל אותה מדיניות ייבוש. זה מהלך לא מוסרי ולא לאומי.