שלי בדיון על הרווחים הכלואים המתנהל כעת בועדת הכספים: "חבל שהתברברתם ככה מול התמ"ת ולא קבלתם מלכתחילה את הצעתו. ההצעה טובה מקודמתה, אבל לא מספיק טובה-היא נותנת פטור בדיעבד על כסף שגופים חייבים למדינה והיא לא שוויונית"

23 בספטמבר, 2012

יחימוביץ' בדיון על הרווחים הכלואים המתנהל כעת בועדת הכספים: "חבל שהתברברתם ככה מול התמ"ת ולא קבלתם מלכתחילה את הצעתו. ההצעה טובה מקודמתה, אבל לא מספיק טובה- היא נותנת פטור בדיעבד על כסף שגופים חייבים למדינה והיא לא שוויונית. מה אני מבקשת? מהפכה? אני מבקשת לקיים את החוק ככתבו וכלשונו. האם זו בקשה מופרזת? האם זו בקשה מופרזת כשמדובר בבעל עסק קטן, בשכיר או בעצמאי"?

יו"ר מפלגת העבודה על הצעת משרד האוצר בנושא הרווחים הכלואים בדיון המתנהל כעת בועדת הכספים:  "ההצעה הזו טובה מקודמתה, והיא מגלמת את ההצעה שהעברתי ביולי 2011 ליועץ המשפטי לממשלה ולאוצר. אני לא מבינה למה הייתם צריכים לעבור את כל הסאגה הזאת ולמה לא קבלתם מלכתחילה את הצעת שר התמ"ת ומשרד התמ"ת, שדברו כמוני על מסלול של התניה של מתן הטבה בהשקעה בארץ. זהו הדבר ההגיוני ביותר בעולם ומי שהעלה על דעתו לתת את הפטור לחברות שמוציאות את כל הרווחים לחו"ל, נהג איוולת שאין כדוגמתה, איוולת שנזקפת לגנותו של שר האוצר. אני גם שמחה על הפרשנות של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, לפיה כספים רבים שהחברות האלה כבר הוציאו ולא מוסו – הן דיבידנד לכל דבר שהיה צריך למסותו."

"אבי, לא ברור למה אי אפשר להוציא שומה על פי החוק שהיה נוהג בעת שהכספים האלה הוצאו החוצה והם נחשבים על פי חוות דעתך המשפטית כדיבידנד לכל דבר. החוק כאן הוא כל כך מפורש שאני לא מבינה איך מישהו פרש אותו אחרת. תגידו לי איך אפשר לקרוא אחרת את הסעיף "על פי חוק עידוד השקעות הון, התשי"ט – 1959 (סעיף 51ב) כל סכום שנתנה "חברה מוטבת" לקרוב, לבעל שליטה או לתאגיד בשליטתם, כמוהו כחלוקת דיבידנד, המחויבת (ללא דחייה) במס החברות ובמס על הדיבידנד האמור"? מה לא ברור בסעיף הזה בחוק? איך אפשר לפרש אותו אחרת?". 

"מה אני מבקשת? מהפכה? לא, אני מבקשת לקיים את החוק ככתבו וכלשונו. האם זו בקשה מופרזת? האם זו בקשה מופרזת כשמדובר בבעל עסק קטן? בשכיר? בעצמאי? ועכשיו מה אתם אומרים? אני חייבת לומר בהגינות- ההצעה הזו טובה מקודמתה, אבל מה אתם אומרים? אתם אומרים 'אנחנו בדיעבד מוחלים למי שלא קיים את החוק ומאפשרים לו עכשיו לנהוג על פי הסטנדרטים החדשים על פי החוק החדש ובזה אנחנו פשוט נעשה לו שמיטת חובות על כסף שהוא חייב למדינה ואפשר להוציא עליו שומה כחוק'. לכן אני לחלוטין לא מקבלת את זה. נכון שאתם מאיימים שמי שלא ישתמש בהטבה החדשה עליו תטילו שומה אבל גם מי שישתמש בהטבה החדשה חייב לדעת שתחול עליו שומה על כל חובותיו למס הכנסה כאחד האדם. אין כאן סוגים שונים של בני אדם ואזרחים שחלים עליהם חובות שונים. לכן אי אפשר להסכים עם התיקון הזה, למרות שהוא יותר טוב. הוא לא שוויוני, הוא מחולל כאן משהו שהוא בלתי סביר והוא גם פותח לכם פתח לתביעות משפטיות של נישומים אחרים.

שאלו מה תהיה הערכת הגבייה לפי הערכתכם? נדהמתי לשמוע שהערכת הגבייה נשארה על 3 מיליארד. זה רק מראה על חוסר הרצינות שלכם. עם שינוי כזה דרמטי בחוק הערכת הגבייה נשארת בדיוק כמו שהיא נשארה במהדורה הקודמת של החוק?  לפחות תשנו את הערכת הגבייה. זה נשמע כל כך ילדותי ולא רציני לתת את אותו סכום כשאתם משנים את החוק באופן כל כך מוחלט. תנו לנו את הכבוד שאנחנו לא מטומטמים ואנחנו לא מבינים שצריך כאן איזו הערכת גבייה חדשה. זה מראה שאין לכם מושג על מה אתם מדברים בכלל. ומה אחר כך? אם תשנו עוד קצת את החוק תשאר אותה הערכת גבייה בדיוק? זה היה אמור להוריד. 3 מיליארד זה סכום שכתוב בלוחות הברית?"

"בנוסף, התניה של השקעת 50% בארץ אינה מספיקה. אפשר להעלות ל-70% השקעה בארץ ומשיכה של 30% דיבידנד."