שלי בכנס הנשים הפריימריסטיות בעבודה: "הפמיניזם שלי הוא חלק מתפיסת עולם סוציאל-דמוקרטית שוויונית"

9 בנובמבר, 2012

 

 

כמעט אין אישה שלא עברה משהו בסקאלה שבין הטרדה מינית ובין אונס. זה לא קיים כמעט, ומי שאומרת דבר כזה אינה דוברת אמת. אני מדבר על ההתנסויות הקלות ביותר, הכאילו רגילות, של הטרדות ועד מעשים קשים ואלימים שנשים היו קורבנות להם. אני רוצה במפגש הזה שלי אתכן לחדד את העניין הספציפי הזה, שהוא מאוד מורכב. הוא מורכב לנו כמנהיגות כשאנחנו צריכות להתמודד עם זה, כשמגיעה אלינו אישה שעונתה והותקפה והיא נושאת עמה את הטראומה הזו כל ימי חייה.

אם הדבר הזה נמצא בתוך התחום הפלילי, כלומר אם לא חלה התיישנות, יש לנו חובה לנסות שהדבר הזה יגיע לידי הליך משפטי וימוצה כחוק. לא תמיד, לפעמים הקורבן אינו מסכים. לפעמים האישה אינה מסכימה. היא באה והיא זועקת את זעקתה והיא לא מסכימה להמשיך את ההליך. היא יודעת למה. היא יודעת איזה גיהנום מחכה לה בהמשך. היא יודעת שיש סכנה שתהפוך שוב לנאשמת למרות שהייתה קורבן.

וכאן יש חובה ויש אתוס, שהוא האתוס של מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, והאתוס הזה אומר לא לכפות על הקורבן דבר שהוא לא רוצה. לא להוציא אותו מכלל שליטה על התהליך. החובה הראשונית שלנו היא להיות נאמנות לרצון של הקורבן ולשליטה שלה בתהליך, לפעמים אפילו כשזה לא משתלם פוליטית. לפעמים אפילו כשזה מתנגש ברצון שלנו להוציא את האמת לאור. וזו סוג של מגבלה, אבל מגבלה שאנחנו מקבלות בהכנעה ובכבוד - כי כבוד הנפגעת תחילה.

נתקלתי בזה לא פעם. נשים שרוצות להתלונן במשטרה והן מפחדות. הן פוחדות מהתגובה של הבעל, הן פוחדות מהתגובה השמרנית של סביבתן, הן פוחדות שיוקיעו אותן. ולפעמים התוקפן הוא אדם מוכר בקהילה. הן פוחדות שתהיה התייצבות לצידו, זה קורה הרבה מאוד פעמים. הן פוחדות מכיוון שהן יודעות שהמערכת תתייצב לימינו, והיא מתייצבת לצידו כמו רפלקס מותנה.

אבל הרף שלנו הוא לא רף פלילי. השתררה כאן איזו נורמה שבה או שאתה מורשע בפלילים בבית משפט, מערער בכל הערכאות ואז מורשע בפעם האחרונה עם החותמת הסופית - רק אז אתה אשם - או שאתה צח כשלג. לא! יש לנו רף אחר. הוא בכלל לא בתחום הפלילי. הוא בתחום המוסרי, המנהיגותי והפלילי. הרף שלנו לא יכול להיות הרף הפלילי, בוודאי לא כמנהיגות.

ושוב אני אומרת: יש לנו מחוייבות מוסרית. והמחוייבות המוסרית, האתית והציבורית עומדת מעל הרפלקס המותנה לגונן מיד על התוקפן, רפלקס שאני לא מבינה אותו. לפעמים עושים אותו גברים מאוד נורמטיבים שמעולם לא עשו דבר כזה בעצמם. אבל המחויבות שלנו היא מאוד עמוקה וחשוב לי להגיד את הדברים האלה דווקא בשבוע הזה, דווקא ביום הזה ודווקא לפניכם.