שלי לעודד שחר: "לא יכול להיות שההישגים המשמעותיים שהושגו עד כה יתכנסו בסוף לידי רגיעה זמנית, קלה ומפוקפקת. תושבי הדרום זכאים באמת לשקט. חייבת להיות הסדרה בערבות בינלאומית"

20 בנובמבר, 2012

שלי בריאיון לעודד שחר בערוץ 1:

 

 

 

 

האם נכון להפסיק את הלחימה עכשיו, בהנחה שזה יושג?

קודם כל, תלוי מה יהיה הלילה, אחרי ביקורה של שרת החוץ האמריקאית, הילרי קלינטון. והשאלה היא מה יושג. אתה בטח יודע, עודד, שגיבינו כאופוזיציה אחראית את המבצע הזה באופן כמעט מוחלט. עם סייגים מעטים אבל באמת בגיבוי אופוזיציוני נדיר אפילו. המבצע הזה מלכתחילה, וגם בממשלה נהנו מתנאים מקדימים באמת יוצאי דופן, מחוסן מדהים של העורף, עם עמידה מוצקה של ראשי הרשויות, מהישגים צבאיים יוצאי דופן, באמת מעוררי התפעלות, של צה"ל.

וזה נכון גם להיום?

כן, כל זה נכון גם להיום. הישגים צבאיים באמת יוצאי דופן ומעוררי התפעלות, אני אומרת שוב, של צה"ל, שהפגין כאן יכולות מדהימות.

כלומר, מבחינתך ראש הממשלה ושר הביטחון, כמי שניהלו את העניין, תפקדו בצורה מעולה.

רגע, תן לי להשלים. אני אומרת, נקודת הפתיחה עד עכשיו באמת הייתה טובה, לרבות, דבר שהוא מאוד מאוד משמעותי שזה תמיכה של הקהילייה הבינלאומית, שהיא דבר שאנחנו חייבים אותו כאוויר לנשימה, הרי אי אפשר לנהל מבצעים כאלה לבד. לא יכול להיות, לא יכול להיות שכל הדברים האלה יתכנסו בסוף לכלל איזו רגיעה זמנית, קלה ומפוקפקת כי תושבי הדרום זכאים באמת לשקט.

ולכן צריך עכשיו להיכנס לפעולה קרקעית נרחבת? אני ממשיך את הקו שלך.

אני לא אומרת את זה. אני אומרת שלא יכול להיות שכל נקודת הפתיחה הזאת בסוף תתמסמס לכלל רגיעה ואני מאוד מקווה, אני לא יודעת עוד איך יראה ההסכם, אני מאוד מקווה שכשמדברים על רגיעה בשלב הראשון, זה באמת רק שלב ראשון כי חייבת להיות הסדרה אמיתית בערבות בינלאומית. החמאס צריך להיות לחלוטין נתון לפיקוחה של מצרים, עם מעורבות גבוהה מאוד של הקהילייה הבינלאומית.

אבל היו כל כך הרבה ערבויות, אני מסתכל על מלחמת לבנון השנייה, והסכמים ומועצת הביטחון ולא ייכנס נשק לחיזבאללה ואני זוכר את החלטה 1710. מה נגמר מכל זה? מה יצא מכל זה? וגם פה, למה שהערבויות האלה יעבדו?

גם מלחמת לבנון השנייה וגם עופרת יצוקה נגמרו, כל אחת באופן אחר, אבל בשקט לתקופה ארוכה מאוד. עכשיו, פוליטיקאי שישב לך כאן באולפן ויגיד שתחת הנהגתו ייכון שקט מוחלט במזה"ת מצד כל הזירות שאנחנו מנהלים מול אויבנו, ויש לנו אויבים, לא אומר אמת. האויבים שלנו משתנים ומתחלפים והופכים ממדינות לארגוני טרור וחוזר חלילה. בתוך הדבר הזה יש לנו חובה לעשות המקסימום, בתוך המגבלות הקיימות, להבטיח שקט לתושבי איזור שלם של הארץ שמגיע להם חיים נורמאליים...

הרגיעה בתור שלב ראשון, אפשר להשלים עם זה. אבל בשלב המיידי, תוך ימים, חייבת להיות גם הסדרה. זה לא יכול להיות שזה יגמר בלי הסדרה, בלי ערבויות, בלי ידיעה מוצקה של תושבי הדרום שהם באמת זכאים לשקט ארוך טווח.

אולי ישראל צריכה גם לתת סוג של הקלות לחמאס?

ישראל לא מנהלת מו"מ מדיני עם החמאס. הדבר הזה לא עומד על הפרק. החמאס הוא ארגון טרור, הוא מתנהג כמו ארגון טרור. אבל כן יש לנו אפשרות לתבוע ממצרים, שהיא בעלת ברית אסטרטגית שלנו, עם כל ההסתייגויות ועם כל זה שאנחנו צריכים לפעמים לנשוך שפתיים ולחשוק שיניים נוכח השינויים שעוברים על מצרים ונוכח התבטאויות מסוימות, עדיין החשיבות של מצרים היא עצומה והיא צריכה לתת לנו ערבות לשליטה בחמאס. ויחד עם ערבות של הקהילייה הבינלאומית, אני חוזרת ואומרת, זה ממש קריטי להמשך ההסדרה. מו"מ עם החמאס, לעת הזאת זה דבר שהוא בכלל לא עומד על הפרק.

 

לדעתך, אם תושג הפסקת אש הערב, זה סוג של כניעה של הממשלה?

אני לא רוצה להשתמש בביטויים מרחיקי לכת, אני בוודאי אתן הזדמנות לממשלה להגיע להסכם משביע רצון במהלך השעות הקרובות של הלילה. אבל שוב, אתה יודע, באמת היו כאן תנאי פתיחה יוצאי דופן, לרבות גיבוי שלנו כאופוזיציה, זה גם דבר שהוא לא מובן מאליו. אבל אנחנו תמכנו במבצע הזה בכל שלביו, גיבוי אמיתי, לא מן השפה ולחוץ והתעלמנו לחלוטין משיקולים פוליטיים. זה לא יכול להיגמר ברגיעה זמנית. מגיע לתושבי הדרום יותר.

...

נדמה לי שהאג'נדה החברתית כלכלית ממש נעלמה בשבוע-שבועיים האחרונים

אני חולקת עליך לחלוטין. אני רואה קשר ישיר והדוק בין חוסן חברתי וכלכלי של חברה, בין הידיעה של אנשים שמעבר לסכנה של טיל שיפגע בקורת הגג שלראשם, שתהיה להם בכלל קורת גג, לפרנסה בכבוד. חוסן כלכלי, חברה סולידרית שערבה זו לזו, חלוקת משאבים הוגנת, חברה שהיא הגונה, זה התנאי הבסיסי לחוסן צבאי.

אגב, התפקוד של הממשלה בנושא הכלכלי, כלומר פיצוי לבעלי עסקים, טיפול בנפגעי הרכוש וכן הלאה, הטיפול הזה היה ראוי נכון? בוצע כהלכה?

תפקוד לקוי ביותר. יש כאן לקונה ענקית. בעיקר, בראש ובראשונה של בעלי עסקים קטנים ובינוניים שהעסקים שלהם פשוט קרסו במהלך השבוע הזה, היו ריקים מאדם. עסק כזה עובד על מתח רווחים מאוד נמוך מלכתחילה, הוא סופג מכה אנושה בתקופה כזאת. ובמקום שהממשלה תתייצב, ותאמר מיד שהאנשים האלה זכאים לפיצוי, אגב יש לי חקיקה מאוד יסודית, יחד עם חברי כנסת נוספים, שאנחנו לא יכולים לצערי לכנס את הכנסת עכשיו בגלל תקופת הבחירות, הכל בידי הממשלה. הממשלה יכולה פשוט לקחת את הצעת החוק הזאת וליישם אותה. לא יכול להיות שאנשים שיושבים בבית מפאת אימת הטילים, או כי מקום העבודה שלהם סגור, או כי העסק מת, לא יהיה להם את הביטחון המינימלי, לדעת שכשהם יוצאים מהמקלט ומהממ"ד, אחרי שחייהם היו נתונים בסכנה ואחרי טרור מתמשך, גם הביטחון התעסוקתי שלהם, גם הפרנסה שלהם יהיו מוטלים בספק. וכמו שהממשלה הוציאה הרבה מאוד כסף על המבצע הזה, זה מבצע יקר להפליא ולא נשמעה ממני מילת ביקורת על זה, עודד, הפיצוי של השכירים וגם של המעסיקים הוא באמת כסף קטן לעומת הכסף שהוצא למטרות צבאיות, מוצדקות במבצע הזה. לא יכול להיות שזה תמיד יישאר מאחור. כי ביטחון כלכלי וחברתי ונפשי, הוא תנאי באמת גם לביטחון בגבולות.