התוכנית לחיזוק הדרום

22 בנובמבר, 2012

 

יוזמה לחיזוק הדרום

 

פיצויים לעסקים ושכירים בגין אובדן ימי עבודה ואובדן הכנסות

כיום בדרום יש יותר מ-20,000 עסקים קטנים ובינוניים. העסקים הקטנים והבינוניים בדרום מהווים כיום את "כרית הספיגה הכלכלית" של ארועי הלחימה המתמשכת. סבב ההסלמה האחרון ומבצע "עמוד ענן" שבא בעקבותיו פגעו בצורה קשה ביכולותיהם של העסקים להמשיך להפעיל את עסקיהם. בעקבות המצב, רבים מהעסקים נקלעו למשבר כלכלי חמור המתבטא בסכנה מיידית של סגירת העסק ושחיקת כריות הביטחון הפיננסיות שהיו לחלק מהעסקים. הנזק המרכזי הנגרם לעסקים בעקבות הלחימה הוא הנזק העקיף שנובע מסגירת העסק בימי המבצע, אובדן ההכנסות ואיבוד המלאי שנרכש.

על מנת למנוע את ההתדרדרות והסגירה של עסקים רבים כתוצאה מהמצב הבטחוני ולאפשר התאוששות וחזרה לשגרה מהירה ככל האפשר של העסקים יש לנקוט במיידי בצעדי הסיוע הבאים

 

1. פרסום והחלה מיידית של מודל הפיצוי לשכירים, עסקים ועצמאיים בהתאם למודל עופרת יצוקה ותשלום מיידי של הפיצויים לפי מודל זה לכל העסקים והעצמאיים הנמצאים בטווח של עד 40 ק"מ מרצועת עזה:

 

מודל "עופרת יצוקה" לפיצוי העסקים:

 

מסלול השכר -  הפיצוי במסלול השכר יפצה את המעביד בשל השכר שישולם לעובדים, בשיעור 132.5% משכר הבסיס ששולם לעובדים שנעדרו.


מסלול המחזורים - חישוב הנזק לפי מסלול זה מבוסס על השוואת מחזורי העסקאות של העוסק בתקופת הפיצוי בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד.


מסלול הוצאות שוטפות הנחת הבסיס במסלול זה הינה, כי נוצרו לעוסקים מסוימים הוצאות בשיעור גבוה, העולות על ההכנסות וזאת בעקבות המצב הביטחוני ולא כתוצאה מהיותו של העוסק עסק חדש וכיו"ב. על כן במסלול זה יחושב ההפרש שבין ההוצאות השוטפות והקבועות שהוציא העוסק בתקופת המבצע בהשוואה למחזור עסקאותיו.

 

2. הקלות בארנונה לעסקים לתקופה של שלושה חודשים בשיפוי הממשלה.

 

3. תגבור משמעותי של מסלולי הסיוע הקיימים בתחום האשראי ובתחום הליווי והסיוע בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ"ת. וזאת על מנת לתת מענה ראוי לעסקים שנגפעו כתוצאה מהימשכות הלחימה

 

חיזוק השלטון המקומי וסמכויותיו

חוסנם הקהילתי והתפקודי של הקהילות והרשויות בדרום הוכחו כצורך קריטי בשעת חרום לצד החוסן הבטחוני טכנולוגי. עימות ממושך בעצימות נמוכה מחייב עורף חזק, נחוש ומלוכד.יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מכך שקהילות ורשויות רבות בנגב מתמודדות עם קשיים ופערים עצומים גם בימים אלה. חוסנם הכלכלי של הרשויות והיכולת שלהם לפעול ולספק שרותים מגוונים לתושביהן הם תנאי הכרחי לקראת חוסן לאומי ובטחוני. 

המצב כיום הוא שישנם פערים חמורים בין הרשויות החזקות במרכז לרשויות בפריפריה כמעט בכל התחומים הרלוונטיים לרווחתם של האזרחים בתחומי החינוך, הרווחה, הבריאות, התרבות, הנגישות, איכות חיים וסביבה, ביטחון פנים ומוכנות למלחמה ומצבי חרום. פערים אלה מוכרים והם באים לידי ביטוי בכל השוואה שנעשית בתחומים השונים בין המרכז לפריפריה (למשל תוצאות מבחני המיצב, דוחות על מערכת הבריאות בנגב, מצב שרותי הרווחה והמערך הסוציאלי ברשויות בדרום).

יחד עם זאת בתושייתם של ראשי הרשויות בדרום ועל אף המצב לעיל הם מצליחים לשמור ולקיים מערכת יוזמת ומתפקדת, הרבה בזכות גיוס משאבים ותרומות מן המגזר השלישי, רוח התנדבות קהילתית ועירונית והנהגה מקצועית ופוליטית מסורה מחוייבת ונחושה המחוברת היטב לתושבים ומבינה את צרכיהם טוב יותר מכל גורם ממשלתי.

 

על מנת לפעול לחיזוק והעצמת הרשויות המקומיות יש לנקוט במיידי את הפעולות הנדרשות הבאות:

1. הבטחה לא לפגוע במענקי האיזון המועברים לרשויות החלשות.

2. עדכון שיטת החלוקה של מענקי האיזון ומתן משקל רב יותר לדרוג סוציו-אקונומי של הרשות, מרחק ממרכז הארץ ופרמטרים חברתיים נוספים. תגמול מוגבר לרשויות קטנות בשל החסרון לקוטן, על מנת לאפשר לרשויות קטנות בפריפריה יציבות כלכלית ותפקודית של הרשויות.

3. שינוי שיטת המאצ'ינג הנהוגה כיום לשיטה דיפרנציאלית לפיה רשויות בפריפריה עם דרוג סוציו-אקונומי נמוך יותר יזכו לשיעור השתתפות גבוה יותר בכל השרותים הממשלתיים המבוצעים ברשויות המקומיות.

4. תקצוב ממשלתי מלא של שרותי רפואת חירום, שרותי קב"ט עירוני ומוקדי חירום ברשויות הנמצאות במרחק 40 ק"מ מעזה.

5. תמיכה ממשלתית שוטפת במהלך השנה אשר תאפשר את הכשרת בעלי התפקידים הרלוונטיים לכך ברשות ואת הצטיידותה לקראת מצבי חירום.

6. תמיכה ממשלתית בתחום פיתוח ושיווק קרקע למגורים על מנת למשוך ולהשאיר אוכלוסיה חזקה לפריפריה.

 

חיזוק מערך הסיוע האזרחי

יכולתה של מדינת ישראל לעמוד במתקפת הטרור העיקשת בה היא נתונה מושתתת על לכידותה החברתית ועל חוסנם הנפשי של אזרחיה לא פחות מאשר על עוצמתה הצבאית. ריבוי מקרי החרדה והטראומה המאפיינים את העורף במצבי עימות מחייב את קיומו של מערך סיוע ציבורי מתפקד אשר ישמור ככל הניתן על בריאותם הנפשית של כלל אזרחי ישראל. למרות זאת, בעשורים האחרונים אנו עדים למגמה של התנערות המדינה ממחויבותה לשלומם ולאיכות חייהם של אזרחיה ולייבוש תקציבי מכוון של מערכות הבריאות והרווחה וצמצום תחומי אחריותן, פעמים רבות כצעד מקדים להפרטתן. מדיניות ניוונם של השירותים הציבוריים מורגשת ביתר שאת דווקא ביישובי הפריפריה, כאשר רבים מהם ממוקמים באזור העימות והינם אלו הזקוקים ביותר לתמיכת המדינה ומוסדותיה בעתות חירום. האתגר הביטחוני מתווסף לאי השוויון שהינו מנת חלקם של יישובי הפריפריה במישור הסוציו-אקונומי והתעסוקתי הכולל, המגביר אף הוא את הצורך של תושביהם בשירותי רווחה תקינים.  כך, על אף ששיעור הפניות לשירותים חברתיים של משרד הרווחה בפריפריה גבוה משמעותית ביחס למרכז הארץ, סובלים מערכי העבודה הסוציאלית והשירות הפסיכולוגי באזורים אלו ממחסור חמור בתקנים אשר בגינו נבצר מהם להעניק טיפול נאות לחלק ניכר מהפונים אליהם.

 

על מנת להבטיח את חוסנם הנפשי והחברתי של כלל אזרחיה בעתות חירום ובשגרה כאחד, על ממשלת ישראל לפעול בדרכים הבאות:

1. תקצוב ראוי של מערך הסיוע האזרחי - הקצאת תקציבים למען העלאה משמעותית של מספר התקנים במערכי העבודה הסוציאלית והשירות הפסיכולוגי באזורים בהם יש מחסור בהם. מדיניות זו תשיג כמה יעדים במקביל:

א. תיקון המצב הנוכחי, במסגרתו מספרם הזעום של העובדים הסוציאליים ביחס לתושבים שהם אמונים על הטיפול בהם מונע מהם לבצע את עבודתם כיאות.

ב. עקב מיעוט התקנים מסתמך חלק ניכר מהשירות הפסיכולוגי בדרום הארץ על מתמחים העוזבים את מקום עבודתם לאחר זמן קצר יחסית. היעדר הרצף הטיפולי והיציבות בשירות וריבוי העובדים בחלקיות משרה מקשה על התפתחותם של עבודת צוות ותיאום תקינים בין כל העובדים, והופך את כיסוי תחומי אחריותם לבלתי אפשרי. העלאת מספר התקנים תהפוך את הטיפול המוענק במסגרת השירות הפסיכולוגי באזורים אלו למקיף ואיכותי יותר.

 

2. פישוט, ייעול וזירוז ההליך הביורוקראטי הממושך הנדרש להשגת תקציבים ממשלתיים עבור מערכי הרווחה כיום.

 

3. הקצאת תקציבים ממשלתיים לתכניות ציבוריות  בניגוד להעדפת יוזמות מטעם ארגונים ועמותות מופרטים המובנית במערכת כיום, והפסקת הפרטתם של השירותים החברתיים.

 

4. הנגשת תחבורה ציבורית - היעדר תחבורה ציבורית נגישה המאפשרת ניידות בין יישוב ליישוב באזורים נרחבים בדרום, ובמקרים אחרים תדירותם הנמוכה של הקווים, מונע מתושבי האזור שאינם יכולים להרשות לעצמם להחזיק רכב פרטי להגיע למקומות עבודה ביישובים הסמוכים למקום מגוריהם או לשירותים ציבוריים כגון ביטוח לאומי ולשכות התעסוקה והרווחה. כתוצאה מכך גוברת מצוקתם הסוציו-אקונומית והזדקקותם לשירותי הרווחה עולה. על הממשלה לפתור בעיה זו באמצעות הקצאת משאבים לקיומה של תשתית תחבורה ציבורית נגישה, יעילה ומתפקדת המאפשרת ניידות בין היישובים השונים בכלל חלקי הארץ.

 

חיזוק ומיגון התשתיות בעורף

בעתות בהן נתונים יישובי ספר במדינה תחת מתקפת טרור ובעיצומו של מצב לחימה, נוכחת החברה הישראלית פעם אחר פעם כי העורף הינו בגדר חזית לכל דבר. מבצע "עמוד ענן", אשר במהלכו נורו מאות רקטות מרצועת עזה לעבר אזורים נרחבים בארץ, המחיש אף הוא את חיוניותו של מיגון תשתיות אשר יבטיח את שלומם של כלל אזרחי ישראל. אף על פי כן, נתונים שפורסמו לאחרונה מעידים כי היערכות המדינה למצבי עימות בכלל ולירי טילים מוגבר בכמותו ובהיקפו בפרט רחוקה מלהיות מספקת בכל הנוגע למיגון החזית האזרחית. לרבע מתושבי המדינה אין כלל מרחב מוגן נגיש בביתם או בסמוך לו, רק לשליש מהתושבים מרחב מוגן בביתם הפרטי וקרוב לחצי מהתושבים אינם מצוידים במסכות מגן. לכך מצטרפים פערים משמעותיים בין גוש דן לפריפריה בתחום המיגון, כאשר רבים מהיישובים אשר אינם זוכים להגנה נאותה הינם דווקא אלו הממוקמים באזורי העימות בהם הסכנה הנשקפת מירי טילים הינה גבוהה יותר.

על מנת לצמצם ככל הניתן אי שוויון זה בהגנה על חייהם של אזרחי המדינה, על ממשלת ישראל לפעול בדרכים הבאות:

 

1. מיגון מיידי ומלא של כלל בתי החולים בטווח שבין 0 ל-40 ק"מ מאזור עימות בדגש על חדרי המיון, הטיפולים הנמרצים, מחלקות היולדות וחדרי הניתוח.

2. מיגון על פי תקנות הג"א את מוסדות החינוך בטווח שבין 0 ל-40 ק"מ מאזור העימות.

3. שיפוץ מקלטים באזורי האיום תוך שימת דגש על פריפריה גיאוגרפית וחברתית כאחד.

4. הקצאת משאבים לציוד כלל האוכלוסייה בישראל במסכות מגן, כנדבך מרכזי בביטחון האישי המינימלי אותו מחויבת המדינה לספק לאזרחיה.

5. הקמת פורטל חירום לאומי אינטרנטי לשירות האוכלוסייה בעתות חירום ולהעברת מידע רלוונטי על ידי כלל הגופים האמונים על הגנת העורף: מרכזי הממשלה, פיקוד העורף, משטרת ישראל, מד"א וכב"ה.

6. קידום בניית ממ"ד לכל בית אב המצוי במרחב שבין 4.5 ל-7 ק''מ מאזור העימות, באופן בו יושם אותו פרויקט בטווח שבין 0 ל-4.5 ק''מ.

7. קידום הקמתה של קרן לאומית במסגרתה תעניק המדינה משכנתא מסובסדת ייעודית למי שיבנה פיתרון מיגוני (קרי, ממ"ד או מקלט) בביתו.

 

8. המשך מיגון מוסדות הציבור והמרחבים הציבוריים בשדרות ועוטף עזה

 

הקלה כלכלית לתושבי הדרום

כתוצאה מסבב הקרבות, אזרחים רבים בדרום סובלים ממצוקה ביכולתם לעמוד בהוצאות השוטפות בצל המלחמה. הקושי לבסס הכנסה יציבה יוצר מציאות בלתי נסבלת, המתעצמת לאור קושי המעסיקים לדאוג לעובדיהם וכן פרק הזמן הנדרש לקבלת פיצוי מהמדינה. על אף שיציבות ההכנסה מתערערת, ההוצאות השוטפות ההכרחיות כמו מזון, דיור ותחבורה אינן משתנות. האזרח נדרש לשלם עבור הוצאות אלו, טרם מתקבלת ההכנסה הנדרשת.

הנחיה אחת התורמת בפתרון ההנחיה הינה הנחיית המפקח על הבנקים מהגבלת חשבונות אזרחי הדרום, וכן התרת חריגה ממסגרת הנחיה זו אכן נותנת מענה חשוב לאזרחים המוצאים עצמם בקצה גבול יכולתם בצל המלחמה, אך על המדינה לדאוג לכלל אזרחיה הנמצאים בקו העימות. כמו כן, הנחייה זו אינה מנחה את הבנקים ביחס לעלות חריגה זו. האזרח החורג ממסגרת האשראי יכול למצוא עצמו משלם עלות גבוהה ביותר על החריגה, וכן עמלות שונות בגין הטיפול בה. לפיכך מוצע לפעול לפיקוח ממוקד ביחס לתנאי האשראי החריגים הניתנים לתושבי הדרום על מנת למנוע פגיעה כלכלית נוספת.

על מנת לתת מענה מהותי למצוקת אזרחי הדרום מוצע להנחות את המערכת הפיננסית להציע לכלל אזרחי הדרום דחייה של כלל ההתחייבויות הכלכליות בחודש, תוך ספיגת עלות המהלך. כלומר, כל תושב דרום יוכל לפנות לספק האשראי שלו (בנק או חברת אשראי), ולבקש לדחות את הוצאותיו בחודש. האזרח ישלם את הסכום המדויק בחודש הבא ללא אף חיוב נוסף. לדחיית התשלום שתי משמעויות כלכליות על ספק האשראי. הראשונה הינה עלות הריבית אותה סופג הבנק בשל דחיית התשלום. עלות זו הינה עלות פיננסית ברורה, המבוססת על עלות הגיוס של ספק האשראי, והמדינה תפצה את ספק האשראי בגין סכום זה. משמעות כלכלית שנייה הינה סיכון אשראי הנובע מעליית הסיכון לאי תשלום החוב בשל דחייתו. בגין סיכון זה המדינה תקים קרן ערבות אשראי אשר תבטח את ספקי האשראי בגין חלק מעלות העלייה בסיכון האשראי.

אחת ההוצאות של העסקים באיזור הדרום נובעת מעלויות אותן יש לשלם למדינה. עלויות כמע"מ, ארנונה וכן היטלים נוספים אותם החליטה המדינה לגבות למרות מצב המלחמה, יש לאפשר לשלם באיחור של חודש. בצורה זו עלות האשראי של הוצאות אלו לא תקשה על יכולת העסקים באזור מלתפקד. מין הצד השני, על המדינה להקדים את תשלומיה לספקים מהדרום. בעסקאות אשר נחתמו לפי שיטת שוטף פלוס 30 או יותר מכך מצד המדינה, יש להקדים את התשלום ככל הניתן, על מנת לצמצם את המצוקה הפיננסית של העסקים הפועלים באיזור מוכה המלחמה. לבסוף, על המדינה לקדם אישור מהיר ככל הניתן של הפיצויים אותם תתחייב המדינה לתת, ובכך לצמצם את פער הזמן בין העלויות ובין ההכנסות.

 

1. קידום תכנית לדחיית תשלומים ללא ריבית.

2. פיקוח על עלויות לגופים פיננסית בעת מלחמה.

3. דחייה בתשלומי מיסים מקומיים וארציים (מע"מ, ארנונה וכו')

4. שיפור תנאי התשלום של הממשלה לספקים מהדרום.

5. קידום מהיר של פיצוי מהמדינה ותשלומם המיידי.