שלי לרשת ב' על פניית אבו מאזן לאו"ם: "צעדים חד צדדיים תמיד מזיקים, אך לא צריך להפריז בחשיבות המהלך. יש לשוב לשליטה על התהליך המדיני"

28 בנובמבר, 2012
האזינו:

שלי בריאיון לרשת ב':

ישראל באמת צריכה לחשוש מהמלך של הפנייה הפלסטינית לאו"ם?

זה צעד חד-צדדי וצעדים חד-צדדים הם תמיד מזיקים על פי השקפת עולמי. זה צעד שהוא לא טוב לנו, מצד שני לא צריך להפריז בחשיבותו כי צריך לזכור שזו עצרת האו"ם שתקבל את ההחלטה, ככל הנראה, ולא מועצת הביטחון. לכן אין לצעד הזה משמעות מעשית. בהינתן העובדה שככל הנראה, לצערנו, המהלך הזה יצלח ואכן תהיה הכרזה חד-צדדית אני מציעה לא להעלות את גובה להבות ההתנגדות שלנו כיוון שאז הצלחה של אבו-מאזן פשוט תגדל ותתעצם וזה יצטייר יותר כסיפור הצלחה עבורו וכמפלה עבורנו, דבר שממש לא כדאי שיקרה.

את יכולה להבין את אבו-מאזן, להיכנס לראש שלו ולהבין מה הביא אותו להגיע למעמד הזה? האם העובדה שבמשך כל כך הרבה זמן לא ישבו איתו למשא ומתן והפכו אותו ללא רלוונטי?

קודם כל אין לי שום עניין להיכנס לראשו של אבו-מאזן. אני מנהיגה ישראלית ומה שעומד לנגד עיני זה טובתה של מדינת ישראל וטובתו של עם ישראל. המהלך החד צדדי הזה הוא מהלך אומלל והוא מתרחש בכ"ט בנובמר, יום שמציין עוד יותר את הסרבנות הפלסטינית וחוסר הנכונות להגיע בשעתו להסכמות שיכלו היום להציב אותם במקום אחר. אבל יש דבר נוסף, והוא שהקיפאון המדיני המוחלט שורר כאן לא עובד לטובתנו. כשיש קיפאון וכשאין לנו שליטה בתהליך ואנחנו לא מייצרים מהלכים, זה לא ששום דבר לא זז והכל קופא על שמריו - אלא שקורים דברים אחרים שהם לא בשליטתנו. והמהלך הזה של הכרזה חד צדדית על מעמד של מדינה לא חברה זה מהלך שהוא בשליטתנו כיוון שאנחנו לא בפעילות. אנחנו מקפיאים את השטח לחלוטין, ואני מציעה לחזור לשליטה על התהליך המדיני.

...

האם את מצטערת על כך שעמרם מצנע, על פי הידווחים, ישובץ ברשימתה של ציפי לבני?

מצנע הוא אדם מוערך מאוד ומפלגת העבודה תקבל אותו בברכה לשורותיה. קראתי לו להתמודד בפריימריז. נכון היה שהיה מתמודד במפלגת העבודה, אני מניחה שהיה נכנס, אבל אצלנו זה לא כס מלכות שבו נוגעים בשרביט בראשו של אדם וממליכים אותו. אלא התמודדות דמוקרטית שמחר תגיע לשיאה בפריימריז במפלגת העבודה ואנשים טובים וראויים מאוד, חלקם ותיקים וחלקם חדשים, יתמודדו על קולם של חברי מפלגת העבודה.

אני לא מתכוונת לעסוק עכשיו באנשים כאלה ואחרים, ויש הרבה אנשים מאוד ראויים שלא נמצאים במפלגת העבודה ובחרו להישאר מחוץ למערכת הפוליטית. הסוגייה היא לא שם כזה או אחר. יש כאן סוגיה הרבה יותר משמעותי, ואני מרשה לעצמי להגיד שגם חמורה. אחרי שהתפרסם סקר של קמיל פוקס בהארץ - וקמיל פוקס הוא סוקר רציני מאוד, שנינו יודעים את זה - שצופה ללבני ולמפלגתה החדשה שבעה מנדטים בלבד. הנתון הזה מעיד עד כמה ההחלטה שלה להקים עוד רסיס מפלגה הייתה שגויה, הייתה מזיקה והייתה מנותקת מהמציאות.

זה לא סוד שהצעתי ללבני הצעות מאוד נדיבות, מאוד מכבדות ומכובדות כדי שנעשה את זה יחד. לצערי ההחלטה הזאת היא החלטה שיוצרת עוד רסיס מפלגה. מפלגת העבודה כמובן נותרת ללא עוררין בכלל המפלגה המובילה והחזקה בגוש.

אבל גם אתם נפגעים מאותו סקר ועומדים על 18 מנדטים.

נכון, חד משמעית - מפלגת העבודה אכן נפגעת. בסקר של קמיל פוקס אנחנו 18 מנדטים. הציבור נותן בנו אמון הרבה יותר גדול מזה ואנחנו נחזור ונעבור את 20 המנדטים. אין לי שום ספק בזה. אבל מה קרה? האם נוצרה אלטרנטיבה שלטונית בשבעה מנדטים שמפוררים את גוש המרכז ומשדרים לציבור שהימין מתאחד שעה שבמרכז מוקמות עוד ועוד רסיסוני מפלגות?

אז למה אתם מפלגות המרכז והשמאל לא מצליחים לשבת ביחד ולעשות סוג של איחוד, מיזוג, ויתור על אגו?

את אומרת את זה לי. אני, שכבר לפני חצי שנה הלכתי לביתה של ציפי לבני והצעתי לה הצעות באמת מכבדות שגם נבעו מתוך כבוד ואמרתי לה בואי נעשה את זה יחד. אני יכולה להגיד שההצעה שהבאתי הייתה מאוד מכובדת ומכבדת ולכן עשיתי כל מה שביכולתי ומחלתי על כבודי, וגם לא היו לי ענייני כבוד כאן, כדי לעשת בדיוק את הדבר הזה שאת מדברת עליו. כדי לחבור יחד ולייצר כוח משותף שהיה יכול להלהיב את הציבור, להביא יותר מצביעים ולייצר מפלגה גדולה שמאיימת באמת על שלטון נתניהו. הקמת המפלגונת הקטנה הזאת שנתקלת בגב צונן של הציבור עם שבעה מנדטים בנקודת הפתיחה שבה מפלגה אמורה להתרומם זה מראה עד כמה הצעד הזה היה כל כך מיותר.

אבל רגע, יש עוד זמן להתאחד. יש עוד אפשרות למשא ומתן עד השישי בדצמבר?

התשובה היא חד משמעית כן, ואני משתמשת בכם כדי לקרוא לציפי לבני לקרוא באופן מפוכח את המפה הפוליטית כפי שהיא מתגלה הבוקר, לגלות בגרות ולסייע להפלת נתניהו. עדיין לא מאוחר מידי, ואני קוראה לה לחבור בהקדם אל המפלגה הגדולה בגוש, שאני עומדת בראשה, ולייצר אחדות במקום פילוג.