שלי לרשת ב': "אנחנו יכולים לספוג סרבנות של יחידים בשוליים הקיצוניים, אבל סרבנות נעשית מסוכנת כשהיא חודרת לזרם המרכזי של השיח הלאומי"

23 בדצמבר, 2012
האזינו:

 

שלי בריאיון ל"בחצי היום" ברשת ב' על נפתלי בנט וסרבנות, על הבחירות ועל המצע המדיני של מפלגת העבודה: "אני מתנגדת בתוקף לסרבנות, על פני הרבה שנים. הפעם האחרונה שזה פרץ באופן בולט הייתה כשאמרתי שדב חנין, שהיה מועמד לראשות עיריית תל אביב, לא יכול להיות ראש עיריית תל אביב, כיוון שראש עיריית תל אביב אחראי על מערכת החינוך העירונית, הממלכתית בעיר ולא יכול להיות שאדם שמטיף לסרבנות וכתב ספרים על סרבנות יהיה ראש עיר. אותו כלל בדיוק חל על נפתלי בנט."

"יש הבדל מאוד משמעותי בין אדם מן הרחוב לבין מנהיג מפלגה. אני אגיד לך בכנות, הדמוקרטיה שלנו חזקה. הצבא שלנו חזק. המדינה שלנו חזקה. אנחנו יכולים לספוג כתופעות לא נורמאטיביות שוליים קיצוניים של יחידים מימין ומשמאל שמסרבים. אבל סרבנות נעשית מאוד מסוכנת כשהיא חודרת לזרם המרכזי של השיח הלאומי והיא נעשית מאוד מסוכנת כשמנהיג מפלגה אומר את הדבר הזה."

על התפיסה המדינית של מפלגת העבודה:

"התפיסה של שתי המדינות היא תפיסה שהיום מקובלת על קשת פוליטית מאוד רחבה, מהליכוד, באמת שמענו אתמול את ראש הממשלה בנימין נתניהו אומר שהוא תומך בפתרון שתי המדינות, ועד מרצ. אני חושבת שאם אתה מחפש ניואנסים בין המפלגות זה במידת הנכונות לבצע את הדבר הזה. כלומר, קווי המתאר כבר מקובלים על המיינסטרים של החברה הישראלית בצורה מאוד ברורה – שתי מדינות לשני עמים, כי דרך אחרת היא מדינה דו לאומית שמסכנת את קיומנו כמדינה יהודית ודמוקרטית ומייצרת כאן סכנות גדולות מאוד לסוג משטר שאנחנו לא רוצים לחיות בו. ובאמת שאלת המבחן בסופו של יום היא השאלה מי מוכן גם לקחת על עצמו את התעוזה לביצוע."