התכנית המדינית-ביטחונית של מפלגת העבודה

23 בדצמבר, 2012

מפלגת העבודה הציגה היום את מצעה המדיני-ביטחוני שגובש על ידי ועדה בראשות השר לשעבר בנימין בן-אליעזר.

לחצו להורדת התכנית המלאה

 

1. תפישה כוללת

"מפלגת העבודה רואה את ההסדר הנדרש עם הפלסטינים ואת העימותים הצבאיים עם יריביה, חלק ממערכת אסטרטגית ומדינית רחבה. פירושו של דבר: מפלגת העבודה אינה רואה בפתרון צבאי פתרון יחיד לביצור קיומה ושרידותה של ישראל, אלא מרכיב (חשוב) בתמונת המערכת האסטרטגית הכוללת. מערכת זו מכילה גם הסדרים מדיניים וניצול הזדמנויות מדיניות. התפישה הזאת רואה חשיבות ביצירת לגיטימיות לקיומה של ישראל וייצובו של המזרח התיכון על ידי בניית קואליציה עם המדינות השפויות (בעיקר מצריים, תורכיה, מדינות המפרץ וחיזוק הברית עם ירדן). הסדר מדיני הוא המעצור היחיד שיש בו כדי למנוע את הפיכתה של ישראל למדינתם של שני עמים. בכך תאבד ישראל את צביונה היהודי יחד עם אובדן יסודה המוסרי-דמוקרטי. בכך עלולה להיות פגיעה מהותית בתדמיתה. אם לא יתממש הסדר מדיני ייתכן ובמדינת ישראל יהיה רוב שאינו יהודי, ובכך ייתם החזון הציוני וישראל תהפוך בעל כורחה למדינת אפרטהייד, מה שעלול לשמוט את הלגיטימיות שלה בעיני העולם כולו כמדינתו של העם היהודי."

 

2. על מנת להשיג את היעדים האלה, מפלגת העבודה מדגישה את העקרונות הבאים:

  1. יצירת הסדרים עם הפלסטינים. זהו אתגר מהותי ודחוף, שכוונתו להביא לשתי מדינות
  2. לשני העמים.
  3. הידוק היחסים עם ארה"ב הינו ערך אסטרטגי עליון.
  4. יצירת יחסים תקינים עם מצריים ותורכיה.
  5. חיזוק היחסים עם מדינות אירופה.
  6. ייצוב המזרח התיכון.
  7. יצירת בריתות חדשות באזור המזרח התיכון.
  8. לישראל אין כל כוונה להתערב במשבר הסורי הסבוך.
  9. מעבר ראשי קרב לא קונבנציונאליים מסוריה לחיזבאללה הינו קו אדום שיש צורך למנוע.
  10. הצטיידות של איראן בנשק גרעיני היא איום מהותי על המערב ובראשו על ארה"ב. ארה"ב ומדינות המערב אמורות להתמודד עם האיום המתפתח, כדי לנטרל את האיום. על ישראל להיות מתואמת עם ארה"ב. יש למצות, קודם כל, כל אופציה של עיצומים ולחץ בינלאומי. זאת בשעה שכל האופציות מונחות על השולחן.
  11. יש חשיבות בהעצמת כושר ההרתעה של צה"ל אל מול שלושת מעגלי האיום על ישראל:
    1. האיום ממדינות שכנות (סוריה לדוגמא)
    2. האיום מארגוני הטרור והגרילה (חמאס, חיזבאללה, אל קאעידה, הג'יהאד האסלאמי ודומיהם).
    3. האיום מהמעגל השלישי – איראן
  12. הכרח בקיום פוטנציאל הרתעה משמעותי, בעיקר בהקשר הטקטי-אופרטיבי (עזה, חזבאללה) שיאפשר קיום של תהליך מו"מ רציף. פירוש הדבר, קיום יכולת ממשית (ומרתיעה) כדי למנוע שיגורי רקטות על ישראל (עם השלכות על השקעות, בניין הכוח ושינוי סדר עדיפויות במערכת הביטחון). יכולת ההרתעה מיועדת לבלום ולנטרל את הגורמים הקיצוניים שינסו לטרפד את התהליך כפי שאירע בשני העשורים האחרונים.
  13. תהליך הדה-לגיטימציה של ישראל הוא תהליך המסכן אותה. תהליך זה הוא פועל יוצא של שיתוק וקיפאון מדיני, ותפישה אסטרטגית צרה הנשענת רק על כוח.
  14. מדיניותה של ממשלת נתניהו-ליברמן המכהנת היום היא הסיבה העיקרית לבידודה הבינלאומי של ישראל, להאצה של תהליך הדה-לגיטימציה וביצירת התנאים שאפשרו ליריביה את השגת ההכרה בישות הפלסטינית למעמד של משקיפה באו"ם. מעמד זה של הרשות יאפשר לה להעצים משמעותית את תהליך הדה-לגיטימציה על ידי שימוש במושגי אפרטהייד ביחס לישראל, אשר ידרבן בידוד ועיצומים נגדנו.
  15. הסיכון להיווצרות מדינה דו לאומית מאיים על הרעיון הציוני, גם מבחינת אובדן הזהות היהודית וגם בפגיעה קשה בערך הדמוקרטי-מוסרי.

 

3. לאור התפישה המוצגת בסעיפים שלעיל, מפלגת העבודה מתחייבת כי בממשלה בראשותה, תפעל:

להיכנס למו"מ ישיר עם הפלסטינים ללא תנאים מוקדמים, בתוך שלושה חודשים מיום היבחרה. היעד הוא הגדרת מסלול של הסכמים (הסדרי ביניים) שיביאו לפתרון של שתי מדינות לשני עמים. מפלגת העבודה רואה במתווה קלינטון בסיס ראוי להסדר כמפורט במצע המפלגה.

לפעול בכל ערוץ למניעת גרעונה הצבאי של איראן, ובמקביל, לחזק את פוטנציאל ההרתעה של ישראל, כדי שיהיה בסיס מוצק למימוש הפתרון המדיני.

לייצב את היחסים עם תורכיה, מצריים, מדינות אירופה ובעיקר ארה"ב. מדינות אלה יהיו עמודי תווך במימוש ההסדרים.

 

4. אם התפישה המוצגת לא תמומש:

ישראל תהפוך למדינתם של שני עמים ותאבד את צביונה היהודי ואת צביונה המוסרי-דמוקרטי. יתעצם באופן מוחשי תהליך הדה-לגיטימציה של ישראל ובו-זמנית יגבר תהליך ההכרה והלגיטימיות של הישות הפלסטינית. שני תהליכים אלה עלולים להביא את ישראל למעמד של מדינת אפרטהייד.

כוחו של צה"ל יישחק בפעילות שיטור ושליטה בפלסטינים, על חשבון התעצמות ליצירת יכולת הרתעתית-אופרטיבית המחייבת השקעות תקציביות גדולות, וכן השקעות גדולות בכוח אדם מיומן. כפי שנאמר לעיל, כושר הרתעה משמעותי מהווה אבן יסוד לקיומם של תהליכים מדיניים במזרח התיכון. במילים אחרות, המשך הקיפאון מביא להחלשת המערכת הצבאית.

מציאות זו, משרתת אך ורק את תחזוקת התפישה של הממשלה הנוכחית, שהיא בעיקרה תפישה פוליטית, המנותקת לחלוטין מן המציאות המתהווה לנגד עינינו.

 

לסיכום:

תפישת מפלגת העבודה הפוכה מזו של ממשלת נתניהו-ליברמן. הם מאמינים בהפעלת כוח ולא בקיום הסדרים מדיניים, ואנו רוצים צבא חזק עם כושר הרתעה משמעותי, כדי לתמוך בכל תהליך של מו"מ מדיני וכמובן כדי לתמוך בהגנה על המדינה ועל אזרחיה מכל איום.