התכנית לכלכלה הוגנת - השרות הציבורי

7 בינואר, 2013

מינהל ציבורי הוגן

מינהל ציבורי תקין והוגן הוא אבן יסוד בהתנהלותה הדמוקרטית של המדינה. ללא מינהל ציבורי תקין, שקוף ושוויוני ומערכת שרותים ציבורית חזקה ונטולת אינטרסים עולה הפוטנציאל להעברת הכוח וההון מהרבים אל המעטים, העדפה של אינטרסים צרים וסקטוריאליים על פני אינטרסים ציבוריים-רחבים ויצירת מצב שבו המערכת הציבורית איננה משרתת כראוי את האזרחים אשר למענם היא נוצרה.

העשור השחור במנהל הציבורי

ישנם שלושה תחומים מרכזיים בתחום המינהל הציבורי אשר דורשים תיקון דרמטי ומיידי על מנת למנוע את המשך התדרדרותה של המערכת הציבורית.

ראשית, יש לעצור ולבחון את תהליכי ההפרטה העמוקים אשר התנהלו במדינת ישראל בעשור האחרון. בחסות מדיניות כלכלית מיושנת לפיה מתן שירותים באמצעות השוק הפרטי תמיד יהיה יעיל ואיכותי יותר מאספקתו ישירות על ידי המדינה, נעשו במדינת ישראל תהליכי הפרטה רחבים בתחומי התשתיות, הרווחה, החינוך, הבריאות, התעסוקה ועוד. ההפרטה בוצעה לעתים קרובות לאחר שהשרות הציבורי האחראי על אותו תחום "יובש" תקציבית וכך נוצר הצורך, לכאורה, להעברתו לידי המגזר הפרטי. למרות שמדובר באחד המהלכים הדרמטיים אשר קרו כאן בשנים האחרונות, הרי שמעולם לא נעשתה ע"י הממשלה עבודת מטה מסודרת המעריכה ושוקלת את תוצאות ההפרטה ויעילותה.

שנית, יש לבחון מחדש בצורה יסודית את תהליך התקצוב הקיים במדינת ישראל. לפי כל המחקרים מדובר באחד מתהליכי התקצוב הריכוזיים ביותר בהשוואה בינלאומית. לא קיימת כיום הצדקה לריכוזיות כה חמורה בתהליך התקצוב והדבר פוגע באופן ממשי ביכולת התכנון והביצוע של משרדי הממשלה השונים.

ולבסוף, החוליה החשובה ביותר בשרשרת היא שרות המדינה. שרותים ציבורים איכותיים צריכים להינתן באופן שוויוני ויעיל. מדינת ישראל זקוקה למינהל ציבור אפקטיבי שיצליח לשקם את מערכת השירותים החברתיים שנשחקה בעשור האחרון. שירות המדינה כולל חלקים נרחבים שיובשו, קוצצו או הופרטו ולא נשמרו בהם הידע והמקצועיות כדי להצליח לתת מענה לצרכי החברה הישראלית.

בנוסף והחשוב מכל – שירות ציבורי איכותי מחייב כוח אדם איכותי. המדיניות הכלכלית הקיצונית בעשור האחרון, ייבשה ושחקה את כוח האדם בשירות הציבורי, ונמנעה מלקיים עם ההסתדרות תהליך הידברות רציני ואפקטיבי על מנת להתאים את מאפייני הניהול וההעסקה לאתגרים העומדים בפני שירות המדינה והביאה בכך לקיפאון ולבעיות ניהול.

 


עצירת תהליכי ההפרטה

תוצאות העשור השחור:

בעשור האחרון יובשו והופרטו שירותים חברתיים רבים ללא אבחנה וללא בקרה הולמת. כתוצאה מכך נפגעה איכות השירותים ונטל המימון הפרטי לרכישת השירותים זינק. הנפגעים המרכזיים ממדיניות בלתי אחראית זו הם מעמד הביניים שנדרש לממן מכיסו שירותים שבעבר קיבל מהמדינה, העובדים בשירותים שהופרטו שנאלצים להתמודד עם הפרה שיטתית של זכויותיהם, והאוכלוסיות החלשות שמקבלות שירותים באיכות נמוכה ובלתי יציבה.

בנוסף, משרדי הממשלה איבדו את הידע המקצועי בהפעלת שירותים וכתוצאה מכך נפגעה גם יכולתם לפקח בצורה אפקטיבית על רמת השירותים.

מטרת התוכנית:

עצירת תהליכי ההפרטה הקיימים וגיבוש מדיניות גבולות הפרטה מסודרת, הכוללת תהליך עבודת מטה מוסדר לבחינת יתרונותיה וחסרונותיה של ההפרטה בכל תחום ותחום תוך בחינת היבטי הפגיעה באיכות השירותים, השוויון והשקיפות. בנוסף, יש להגדיר רשימה של שרותים ציבוריים וסמכויות שלטוניות שאין להפריטם.

עלות התוכנית: רגולציה-ללא עלות תקציבית


ביזור וייעול החלטות תקציביות

תוצאות העשור השחור:

בעשור האחרון התעצמה מאד הריכוזיות של משרד האוצר בכל הקשור לניהול התקציב השוטף של המשרדים. כתוצאה מכך נפגעה מאד יכולת התכנון והניהול של המשרדים ויכולת הפעולה האפקטיבית שלהם בתחום המקצועי עליו הם אחראיים מוגבלת מאד.

מטרת התוכנית:

התאמת סמכויות משרדי הממשלה לאחריותם ומתן כלים לייעול ניהול תכניות הביצוע של המשרדים באמצעות מתן סמכויות לבצע העברות תקציביות פנימיות ללא צורך באישור משרד האוצר.

עלות התוכנית: רגולציה-ללא עלות תקציבית

תכנון ארוך טווח בחישוב עלותם של חוקים

תוצאות העשור השחור:

חוק-יסוד: משק המדינה כופה הן על האוצר והן על ועדת הכנסת הדנה בעלות הצעת חוק על פי הערכות האוצר, להישען על תחשיב לקוי אשר אינו מביא כלל בחשבון הכנסות הצפויות למדינה כתוצאה מהחלת החוק, וכך חוקים רבים נבחנים אך ורק דרך הפריזמה הצרה והמעוותת של עלות יישומם המיידית, בלא כל בחינה של תועלתם הכלכלית. היעדרו של חישוב כזה אינו עולה בקנה אחד עם תכנון ארוך טווח של מדיניות חקיקה של מדינה, ואף אינו מקובל בחברות עסקיות, הנוהגות באופן טבעי לבדוק הכנסות צפויות כתוצאה מהשקעה ובצדה את עלותה.

 


מטרת התוכנית:

תכנון ארוך טווח בעת חישוב עלותם של חוקים, כך שעלות הצעות החוק תכלול את החיסכון העתידי שהצעת החוק עלולה להביא לצד העלות המיידית.

עלות התוכנית: רגולציה-ללא עלות תקציבית


הגבלת השימוש בחוק ההסדרים

תוצאות העשור השחור:

בעשור האחרון השימוש בחוק ההסדרים היה שימוש "עוקף" התהליך הדמוקרטי ונועד לקדם ללא דיון ציבורי ופרלמנטרי רפורמות ושינויים מבניים מהותיים במשק המדינה.


 

מטרת התוכנית:
הפיכת תהליך אישור תקציב המדינה לדמוקרטי יותר באמצעות קביעה כי הגשת הצעת חוק התקציב לכנסת תהיה עד סוף חודש אוגוסט כדי לאפשר דיון יסודי בהצעה, איסור הכללה בחוק ההסדרים סעיפים שאינם נוגעים ישירות ומהותית לתקציב, חובת הכללת הסברים מפורטים על ההקשר התקציבי של הסעיפים ואיסור ביטול או דחיית חקיקה קיימת במסגרת חוק ההסדרים.

עלות התוכנית: רגולציה-ללא עלות תקציבית

 

רפורמה בשרות המדינה - שינוי מודל ההעסקה – מצויינות ותגמול

תוצאות העשור השחור:

בעשור האחרון שחקו וייבשו ממשלות ישראל את שירות המדינה מתוך תפיסה מוטעית ששירות המדינה הוא עול על גבו של המגזר הפרטי. כתוצאה מכך נפגעה יכולתו של השירות לעמוד בקצב ההתקדמות הנדרש משירות ממשלתי מודרני המשרת אוכלוסייה המתרחבת בקצב גבוה ולא בוצעה חשיבה מחדש ותכנון ארוך טווח של דפוסי ההעסקה והניהול בשירות המדינה. המציאות שנוצרה היא שבחלקים רבים מדי של שירות המדינה לא קיים מינהל ציבורי אפקטיבי, אשר מצליח למשוך אליו כוח אדם איכותי.

מטרת התוכנית:

  1. גיבוש רפורמה מוסכמת לשינוי מודל העסקה בשרות המדינה בשיתוף ההסתדרות, אשר תתבסס על העקרונות הבאים:
  2. קביעת שכר התחלתי גבוה ומנגנוני קידום שכר משמעותיים
  3. העלאת רף הכניסה המקצועי לשרות המדינה
  4. מתן תגמול ומענקי הצטיינות אישיים ויחידתיים לעידוד המצויינות
  5. מתן יכולת ניהולית רחבה יותר למנכ"לי המשרדים באמצעות מתן סמכות להעניק תמריצים ומענקים ולפטר עובדים תוך הפחתת תלותם בנציבות שירות המדינה
  6. רוטציה של בעלי התפקידים הבכירים

עלות התוכנית: 3 מיליארד ש״ח

 

לתכנית המלאה לכלכלה הוגנת