התכנית לכלכלה הוגנת - פנסיה

7 בינואר, 2013

מערכת פנסיה הוגנת

הפנסיה הינה ביטוח אישי ומשפחתי, המהווה את מקור ההכנסה העיקרי של האדם לאחר פרישתו מעולם העבודה. על מערכת פנסיה הוגנת להבטיח לחוסכים פנסיה וודאית לעת זקנה באמצעות תשואה נאותה, וכן את החזרת ההשקעות למערכת היצרנית במשק.

העשור השחור בפנסיה

במהלך העשור האחרון, בשל הפרטתה של המערכת הפנסיונית, נפגעו כספי החיסכון של מרבית האוכלוסייה, עיקר הסיכון הועבר אל החוסכים ואבדה הוודאות כי כספי החיסכון יבטיחו רמת חיים נאותה בגיל פרישה. החיסכון הפנסיוני של אזרחי ישראל זכה בעבר לגיבוי באמצעות אג"ח מיועדות של הממשלה, אשר הגנו על החוסכים ובנוסף לכך סיפקו למדינה מקורות ארוכי טווח למימון השקעות בצמיחת המשק. מאז, צומצמה רשת הביטחון הממשלתית במידה משמעותית ועברה מ- 70% אג"ח מיועדות ל- 30%, ורוב החיסכון מושקע בשוק ההון. בנוסף, הביאה הפרטת קרנות הפנסיה לכך שדמי הניהול הגבוהים מכרסמים בכספי החוסכים; לכך שבוטל הקשר החשוב בין חסכון האזרחים לבין ההשקעה בענפי המשק הישראלי, כשכספי החיסכון אינם משמשים עוד לקידום צמיחה ותעסוקה במשק; לכך שלא זו בלבד ש'הגדלת התחרות', המטרה אשר עמדה ביסוד ההפרטה, לא הושגה, אלא שהמערכת הפרטית הפכה ריכוזית יותר
ותחרותית פחות – כאשר במקום 13 גופים המתחרים בשוק, ישנם כיום 7 בלבד; ולכך שחלק גדול מהחיסכון הועבר לטייקונים, אשר השתמשו בו על מנת להשתלט על מונופולים במשק או לבצע השקעות מסוכנות בחו"ל.

תוצאה ארוכת טווח של תהליכים אלו ואחרים עלולה להיות כי בשנים הקרובות כספי החיסכון הפנסיוני יישחקו באורח קשה, ולרשות הציבור לא תעמוד פנסיה אשר תבטיח עבורו רמת חיים נאותה לעת זקנה.

כלכלת פנסיה הוגנת

מפלגת העבודה תחתור לשיקום ביטחונם הכלכלי של אזרחי ישראל לאחר יציאתם לגמלאות, ותקדם לשם כך את המהלכים הבאים:

 

העלאת שיעור האג"ח המיועדות

תוצאות העשור השחור:

ירידה חדה בביטחון הפנסיוני בשל העברת חלקים נרחבים ממנו לשוק ההון וצמצום רשת הביטחון הממשלתית.

מטרת התוכנית:

הגדלת הביטחון הפנסיוני באמצעות הבטחת תשואה גם על קרנות פנסיה ותיקות מאוזנות, קרנות פנסיה חדשות ותכניות קצבה בקופות ביטוח (ביטוחי מנהלים). לשם כך תנפיק המדינה 50% אג"ח מיועדות למסלולי הפנסיה השונים.

עלות התוכנית: 3.6 מיליארד ש"ח

 

סבסוד ההפרשות לפנסיה לעובדים עניים

תוצאות העשור השחור:

בשל הכנסתם הזעומה בשנות עבודתם, ההפרשה לחיסכון הפנסיוני של עובדים בשכר נמוך מקטינה עוד יותר את הכנסתם הפנויה ופוגעת ביכולתם לצרוך שירותים בסיסיים. הדבר מהווה, למעשה, תמריץ שלילי עבורם לצבירת חיסכון פנסיוני לעת פרישה. התוצאה הינה הפיכתם מעובדים עניים לגמלאים עניים עוד יותר.


 

מטרת התוכנית:
הבטחת רובד פנסיוני שני (מעבר לקצבת הזקנה מהביטוח הלאומי) לבעלי שכר נמוך, באמצעות סבסוד ההפרשות למשתכרים עד שכר המינימום.

עלות התוכנית: 1.8 מיליארד ש"ח

 

מיצוי הפנסיה לבעלי שכר נמוך

תוצאות העשור השחור:

עובדים עניים, המשתכרים שכר נמוך, אינם מצליחים לפתוח תכניות לחיסכון פנסיוני בשל התמריץ הכלכלי המועט עבור גופי החיסכון הפרטיים לנהל תיקים עם הפרשות שאינן גבוהות. על אף חובתם החוקית לנהל כל תיק, מערימים גופי החיסכון קשיים רבים על החוסכים, בשל יכולתם הנמוכה של האחרונים להתמקח ולעמוד על זכויותיהם.

מטרת התוכנית:

הבטחת רובד פנסיה שני (מעבר לקצבת הזקנה מהביטוח הלאומי) באמצעות ניהול החיסכון הפנסיוני על ידי המוסד לביטוח לאומי, אשר יבצע את הגבייה מהמשתכרים עד שכר המינימום, יאגם את כספי כלל החוסכים ויוציא מכרז לניהול החיסכון הפנסיוני בידי גוף ביטוח המתאים לכך.

עלות התוכנית: רגולציה - ללא עלות תקציבית (עלות שולית עבור ניהול החיסכון באמצעות המוסד לביטוח לאומי)

 

הקמת ועדה ציבורית לשינוי מודל ניהול החיסכון הפנסיוני

תוצאות העשור השחור:

נכון לשנת 2012, מרכיב גדול מדי מההשקעות במערכת החיסכון הפנסיוני במדינת ישראל מגיע לידי הטייקונים, או מועבר לחו"ל באופן אשר אינו משרת צמיחה ותעסוקה במשק. כ- 300 מיליארד ש"ח נמצאים באג"ח קונצרניות ומניות, אשר רובן אינן יוצרות צמיחה ותעסוקה. כתוצאה מכך, לפי נתוני בנק ישראל, ב- 15 השנים האחרונות ירד שיעור ההשקעות בנכסים יצרניים במשק ביחס לתמ"ג בכ- 25% , ורמתו כיום נמוכה במידה משמעותית מן הממוצע בקרב מדינות ה- OECD.

מטרת התוכנית:

על ניהול ההשקעות למלא שתי מטרות: הבטחת תשואה נאותה לחוסכים מחד, והפניית הכספים להשקעות המניבות צמיחה ותעסוקה במשק מאידך.

לשם מימוש יעדים אלו, תוקם ועדה ציבורית אשר תגיש המלצות באשר לשינוי הרצוי במודל ניהול החיסכון הפנסיוני, על מנת להבטיח רובד פנסיוני שני אשר יהיה מוגן ככל הניתן מתנודתיות השוק ויבטיח לכל העובדים בישראל פנסיה סבירה ומוגנת. כן תמליץ הועדה על דרכים להשקעת החיסכון הפנסיוני של אזרחי ישראל במשק, לרבות בתחומי התשתיות, הדיור, התעסוקה ועוד.

עלות התוכנית: רוגולציה- ללא עלות תקציבית