התכנית לכלכלה הוגנת - תעשייה

8 בינואר, 2013

תעשייה הוגנת

התעשייה הינה אחת מאבני היסוד של המשק הישראלי. היא אחראית ליצירת ערך מוסף למשק והינה המעסיק הגדול ביותר בסקטור העסקי. בהתאם לכך, מהווה הייצוא התעשייתי כרבע מהתוצר העסקי של המדינה. תרומתה של התעשייה לתעסוקה בפריפריה גדולה במיוחד, כאשר 35% מכלל העובדים בסקטור הפרטי בפריפריה מועסקים במסגרתה.

קיים הבדל מהותי בין תעשיית אמת שהינה מבורכת, מעודדת צמיחה ומייצרת מקומות עבודה, לבין תעשיית שקר אשר נשענת על הון ממונף. בעוד שהראשונה הינה תעשייה בה אנשים משקיעים את חזונם, מתבססת השנייה על ספקולציות טפיליות במסגרתן לוקחים קומץ טייקונים את כספם של אנשים אשר נרכש בעבודה ובזיעת אפיים, ורותמים אותו למשחקים מסוכנים הגובלים בהימורים בעזרת מכשירים פיננסיים ממונפים.

בשנים האחרונות מתמודדת התעשייה הישראלית עם אתגרים משמעותיים בעולם הגלובאלי, ביניהם ניתן למנות ירידה בביקושים לאור המשבר הכלכלי העולמי ותחרות הולכת וגוברת מהמזרח. על מדיניות ממשלתית הוגנת לחזק את התעשייה לנוכח הקשיים, המהמורות והסיכונים העומדים מולה.

העשור השחור בתעשייה

במישור הלאומי מתאפיינת התעשייה הישראלית בדואליות המשקפת את שוק העבודה הארצי בכללותו. מחד, נהנים עובדי תעשיית ההיי-טק המשגשגת, הממוקמת ברובה במרכז הארץ, מהשכלה המתאימה למקצועם, מרמות שכר גבוהות ומניידות מוגברת בשוק העבודה. מאידך, התעשיות המסורתיות, הממוקמות ברובן בפריפריה, מתאפיינות ככלל ברמות שכר נמוכות יותר ובכמות גדולה יותר של עובדים בלתי מיומנים.

בעשור האחרון חלה ירידה מתמדת בהשקעה הממשלתית הריאלית ביתרון היחסי המשמעותי ביותר של התעשייה הישראלית – כוח אדם מיומן ומשכיל הן בתעשיות ההיי-טק והן בתעשיות המסורתיות יותר. הדבר בא לידי ביטוי בקיצוץ ריאלי של תקציב המדען הראשי למו"פ (מחקר ופיתוח) תעשייתי ובתקציבי ההכשרות המקצועיות המיועדות להכשיר עובדים לתעשייה. כתוצאה מכך, שיעור הפריון לעובד בתעשייה נמוך משמעותית משיעורו במדינות אחרות בעולם המפותח.


פיתוח הוגן של התעשייה

מפלגת העבודה תחתור לחזק ולפתח את התעשייה הישראלית, ותקדם לשם כך את המהלכים הבאים:

 

השקעה מסיבית בחינוך מקצועי-טכנולוגי

תוצאות העשור השחור:

בעשור האחרון הפסיקו ממשלות ישראל להשקיע בשימור ובפיתוח החינוך המקצועי-טכנולוגי. תוצאות מדיניות זו הינן הזנחה מתמשכת של מסלולי הלימוד, הסללה של התלמידים החלשים ביותר וחוסר התאמה בין מסלולי הלימוד הקיימים לבין דרישות שוק העבודה.

מטרת תוכנית:

הכפלת מספר התלמידים בחינוך המקצועי-טכנולוגי לכדי 25,000, תוך גיוון תחומי ההסמכה בתיכון כך שיהיו מוכוונים להתמחויות המקצועיות הנדרשות בתעשייה הישראלית. בנוסף, תבטיח התוכנית את יכולת הבחירה של התלמיד בתחום בו יתמחה.

עלות התוכנית: 1.5 מיליארד ש"ח


הגדלת תקציב המדען הראשי למו"פ תעשייתי

תוצאות העשור השחור:

בעשור האחרון שחקו ממשלות ישראל את תקציב המדען הראשי במידה משמעותית. כתוצאה מכך קיימת סכנה חמורה לאובדן שני יתרונותיה התחרותיים העיקריים של התעשייה הישראלית, שהינם שזורים זה בזה - הקדמה הטכנולוגית וההון האנושי.

מטרת התוכנית:

תמיכה אינטנסיבית ומקיפה בפיתוח תעשייה חדשנית באמצעות הגדלת תקציב המדען הראשי במשרד התמ"ת והעמדתו על שיעור של 0.8% מהתוצר, כשם שהיה בשנת 2000.

עלות התוכנית: 9 מיליארד ש"ח



הקמת תשעה אזורי תעשייה מרחביים בפריפריה ויצירת אלפי מקומות תעסוקה (שלושה אזורים בשיתוף היישובים הערביים)

תוצאות העשור השחור:

התעשייה הישראלית מפוזרת ברחבי הארץ באופן בלתי יעיל, כאשר חסרונם של אזורי תעשייה מרחביים מורגש במיוחד בפריפריה. כתוצאה מכך יתרונות הגודל והסמיכות הקיימים באזורי תעשייה מרחביים אינם מנוצלים כיאות.

מטרת התוכנית:

הקמת תשעה אזורי תעשייה מרחביים בפריפריה הצפונית והדרומית, לרבות באזורי יישובים ערביים, אשר ייצרו אלפי מקומות תעסוקה. אזורי התעשייה יוקמו בשיתוף הרשויות המקומיות, כאשר יוענקו תמריצים לחברות מובילות אשר יעתיקו את פעילות הייצור שלהן אל הפריפריה ויהוו את העוגן לפיתוח אזור התעשייה, ויינתנו שירותים תומכים לעובדים, לרבות מערכת הסעות, מעונות וגני ילדים.

עלות התוכנית: 6.6 מיליארד ש"ח

 

מתן תמריצים להעסקת מאות מהנדסי היי-טק בפריפריה

תוצאות העשור השחור:

היעדר תמריצים ממשלתיים מספקים לפיתוח מקומות תעסוקה בפריפריה הביא למצב בו רוב המשרות האיכותיות בתעשייה נוצרות באזור המרכז. תופעה זו גורמת להרחבת הפערים הכלכליים-חברתיים הקיימים ממילא בין המרכז לפריפריה.

מטרת התוכנית:

מתן תמריצים להעסקת מהנדסים בחברות היי-טק באופן שיפתח את פעילותן בפריפריה, במתווה דומה למסלול תעסוקה בשכר גבוה הקיים כיום במרכז ההשקעות.

עלות התוכנית: 0.5 מיליארד ש"ח

 

מענק למפעל בפריפריה שאינו מייצא

תוצאות העשור השחור:

החרגת המפעלים הלא מייצאים מן החוק לעידוד השקעות הון גורמת לכך שמפעלים רבים בפריפריה המיועדים לתוצרת מקומית מתקשים לבצע את ההשקעות ההוניות הנחוצות להמשך פעילותם.

מטרת התוכנית:

שינוי החוק לעידוד השקעות הון כך שיחול גם על מפעלים בפריפריה המייצרים לשוק המקומי בלבד, על מנת לתמוך בפעילותם ובפיתוחם לטובת תושבי הפריפריה.

עלות התוכנית: רגולציה-ללא עלות תקציבית

 

 

ביטול הורדת המכסים שנקבעה בועדת טרכטנברג
 

תוצאות העשור השחור:

אחת מהמלצות ועדת טרכטנברג בתחום המיסוי הינה להוריד את המכסים המוטלים כיום על מספר מוצרים, ואשר תכליתם להגן על התוצרת המקומית. הורדת מכסים תפגע בתעשייה ובתעסוקה המקומיות דווקא בתקופה בה נשקפת למשק סכנה של גלישה למיתון, כאשר כלל לא ברור מה ערכה המוסף לצרכנים. הורדת מכסים מדודה, נכון שתיעשה רק במסגרת הסכמי סחר בילטרליים, אשר מאפשרים לתעשייה הישראלית גישה לשווקי יעד חדשים ובכך מפצים על הפגיעה בשוק המקומי.

מטרת התוכנית:

ביטול החלטת הממשלה על הורדת המכסים

הכנסה מוערכת: 2.25 מיליארד ש"ח