שלי לאורית לביא נשיאל: "התיאוריה הזאת שצריך להיות נורא רע לכולם כדי שתהיה כלכלה נכונה פשטה את הרגל. מחולל הצמיחה הגדול ביותר במשק הוא מעמד הביניים. אם למעמד הביניים טוב ויש לו הכנסה פנויה - הוא הולך וקונה איתה ומניע את המשק"

14 בינואר, 2013

שלי בריאיון לאורית לביא נשיאל בערוץ הכנסת:

מאיפה לקחת את הכסף לסגור את הגירעון?

אבל רגע, אולי לפני שנדבר מאיפה לקחת את הכסף, נברר לשנייה אחת מה קרה כאן. הרי היה מדובר באדם שאמר – בסדר, העניים נעשים יותר עניים, מעמד הביניים נשחק, חצי מהעובדים בישראל מרוויחים פחות מ-5,800 שקלים. רע לכם, אני מכביד את עולי עליכם, אבל הכלכלה – טובה. הכלכלה חזקה. "אי של יציבות" אמר נתניהו שהתיימר להיות גאון מאקרו-כלכלי. והנה מתברר שבמאקרו כלכלה, בניהול הפיסקלי, יש כאן כשל שהוא לא ייאמן.

...

ראש ממשלת יפן, שנבחר לפני כמה שבועות, הודיע מראש, כקמפיין בחירות, שהוא הולך להגדיל את הגירעון. כדי להשקיע בתשתיות, כדי להשקיע ברווחה, בחינוך. אפשר להתווכח על האם להגדיל את הגירעון או לא והאם זה נורא, ואכן באמת, מצבנו בעניין הגירעון הוא לא הגרוע במדינות המערב. אבל זאת הדת של נתניהו לא להגדיל את הגירעון. ולפי הדת שלו והאמונה שלו והמאקרו כלכלה שלו יש כאן כשל ניהולי ממדרגה ראשונה. אם הגירעון הוא פי 2 ממה שהוא תכנן – 40 מיליארד במקום 20 מיליארד – יש כאן חוסר תכנון כלכלי נוראי.

לו נתניהו היה אומר – טעיתי בהשקפתי הכלכלית, אני רוצה להגדיל מעט את הגרעון בצורה מושכלת, כדי להניע את המשק ולייצר צמיחה, אז הייתי אומרת - או.קיי, הוא המיר את דתו. אבל הוא לא המיר את דתו. קרה כאן כשל ניהולי לפי הגדרותיו שלו. הוא איבד שליטה באופן מוחלט על התקציב.

...

התיאוריה הזאת שכאילו צריך להיות נורא נורא רע לכולם כדי שתהיה כלכלה נכונה, היא פשטה את הרגל. פשוט פשטה את הרגל. יש משהו שחייבים להבין. מחולל הצמיחה הגדול ביותר במשק הוא מעמד הביניים. אם למעמד הביניים טוב, אם לא שוחקים לו את השכר, אם לא מייקרים לו מחירים, אם לא מכריחים אותו לשלם על בריאות ועל חינוך שהוא אמור לקבל חינם, יש לו הכנסה פנויה והוא הולך וקונה איתה ומניע את המשק. אבל מה שנתניהו עשה, המעיכה הזאת של מעמד הביניים, הדריכה עליו, הצמצום שלו ב-4 השנים האחרונות, גרמו להאטה במשק ולכן הקטינו את הכנסות המדינה. זה העניין.

לו את מחר שרת האוצר ואת מקבלת גירעון תקציבי שכזה, מנין את מביאה את הכסף, או שאת אומרת, לשיטתי אני יכולה לחיות עם גירעון כזה ואפילו להגדיל אותו מעבר לכך.

בתכנית שלנו הצבנו יעד של 3 אחוזים. שבאופן אבסורדי הוא פחות ממה שמביא נתניהו. אבל עשינו דבר אחר, אני מקווה שזה לא מורכב מדי. דיברנו על ביטול כלל ההוצאה. כלומר – היום, גם אם יש עודפי הכנסות גבייה, וגם אם יש תמלוגים, וגם אם יש דיבידנדים, וגם אם יהיו רווחים מרווחי הגז, זה לא יגיע לציבור. זה דבר מטורף. יש הפרדה בין צד ההכנסה לצד ההוצאה. אנחנו מבטלים את הכלל הזה ואומרים – אם יש הכנסות, גם האזרחים רשאים ליהנות מהם. וגם – אנחנו אומרים מפורשות – לא ניגע במעמד הביניים. לא רק שלא ניגע בו אלא נגדיל את הנטו שלו.

 

בהמשך הריאיון: על החרדים, על המתנחלים, על הקשר בין הנושא המדיני לנושא הכלכלי, ועל המתלבטים בבחירות.